אגף הפיקוח על הגז במשרד התשתיות הלאומיות, האחראי על נושא בטיחות הגז, סבל בשנים האחרונות מרצף של חקירות שהביאו לשיתוקו החלקי. ראש האגף לפיקוח על הגז, נתן קרמרסקי, הושעה מתפקידו בגלל חשדות פליליים שהומרו להליכים משמעתיים. עמו היו מעורבים בכירים רבים ופקחים נוספים באגף. לפני שנה טען קרמרסקי בראיון טלוויזיוני כי "למעשה האגף מושבת לחלוטין". החקירות נפתחו בעקבות תלונה למשטרה שהגיש אבי פרל, בעלי חברת שיווק הגז "ש.א.מ מרכז הגז", שבה טען כי נתן טובות הנאה לבכירי האגף תמורת שקט תעשייתי. בתחקיר ששודר בערוץ 10 ב-2012 נטען כי פרל ניסה לטמון מלכודת לקרמרסקי בסיועה של היועצת המשפטית של האגף. בדיון שנערך בכנסת בעקבות אסון שאירע בנתניה אמר בכיר במשרד התשתיות: "יש לנו משרד קטן שמתמודד עם משימות רבות, בשוק ששואב הרבה פשיעה. הבעיה שלנו היא בכוח האדם. אם רוצים לתפוס את כל הפושעים צריך תקציב כדי להגדיל את היחידה בצורה משמעותית". הבכיר העיד כי אנשיו סופגים אלימות רבה במהלך פעולות האכיפה, ולכן הם נעזרים במשטרה. נכון להיום הבכירים האגף מתפקד בצורה מלאה והחקירות הסתיימו.
לאירוע הפיצוץ בבניין המגורים בשכונת גילה בירושלים אמש (א'), שגרם הלילה למותם של זוג הורים ובנם הפעוט ולפציעתם של כעשרה אנשים נוספים ברחוב שבתאי הנגבי בשכונה, יש השלכות על המאבק הסוער שמתנהל בשנים האחרונות בין ארבע חברות הגז הוותיקות, השולטות על כ-90% מהשוק, לבין ספקי הגז הקטנים. טענתן המרכזית של חברות הגז הוותיקות לאורך השנים הייתה כי הספקים הקטנים נוהגים להשתמש בבלוני גז גנובים באופן שמטשטש את עקבותיהם ומסכן את שלום הציבור. שוב ושוב הציגו החברות חומרים שהוכיחו לטענתן את שיטות הפעולה המסוכנות של "המאכערים הקטנים". כעת מתברר כי גם החברות הגדולות אינן חסינות מפני תקלות חמורות.
הגפ"מ, המכונה גם גז בישול, הוא גז שמשתחרר בתהליך הזיקוק של הנפט, והשימוש העיקרי בו, מלבד לבישול ביתי, הוא להסקת בתים ומוסדות וכדלק למפעלי תעשייה קטנים ובינוניים. במקרה של האסון בשכונה גילה נעשה שימוש במערכת הסקה מסוג יונקרס הפועלת בגפ"מ ונחשבת לפופולרית בבתים משותפים בבירה.
סופרגז ויתר משווקי הגז רוכשים את הגפ"מ מבתי הזיקוק בחיפה או באשדוד ומובילים אותו במכלים ללקוחותיהם.
היקף שוק הגפ"מ נותר יציב בשנים האחרונות, סביב 2.4 מיליארד שקל, אך בעתיד צפויות מכירות הגפ"מ להצטמצם משמעותית כתוצאה מכניסת הגז טבעי, שמהווה תחליף זול ונקי יותר.
סופרגז, המחזיקה בנתח של 18% משוק הגפ"מ, היא אחת מארבע חברות הגז הוותיקות ששלטו בשוק לפני פתיחתו לתחרות בשנות ה-90: פזגז, אמישראגז ודורגז. ועדת טרכטנברג מצאה שיש קשר בין היעדר תחרות בענף לבין יוקר המחיה בישראל. הוועדה קבעה כי ארבע חברות השיווק הגדולות מחזיקות יחד בנתח שוק העולה על 90%. המגזר הביתי משלם מחיר כפול פחות או יותר ביחס למגזר המוסדי ללא הצדקה, כלומר פערי מחירים אלו אינם מוסברים על ידי פער בעלויות השיווק והאספקה של המקטעים השונים או של אמצעי האספקה השונים. הוועדה מציינת כי מקור כשלי השוק נובע משני חסמים עיקריים - חסם בהחלפת ספק בבניין משותף והפחתות מחיר נקודתיות שמבצעות החברות הגדולות ככלי לדחיקת החברות קטנות. אומדן העלות העודפת למשקי הבית בשל היעדר התחרות בענף מוערך בכ-150 מיליון שקל בשנה. ועדת טרכטנברג המליצה להטיל פיקוח על מחיר הגפ"מ בשער בית הזיקוק ולצרכן, שיביא להפחתת מחירו. במקביל, המליצה הוועדה להקים צוות ממשלתי שיציע רפורמה נוספת בענף, על בסיס הבטחה של גישה חופשית לצוברים, להגברת התחרות - לאור הצלחתה המוגבלת של הרפורמה האחרונה בתחום זה.
סופרגז, בניהולו של אייל חנקין הדומיננטי, נחשבת לחברה יציבה ורווחית ושמה לא הוזכר עד כה כחברה שבעליה דוד עזריאלי מבקש למכור דוגמת אחותה, חברת הדלק סונול. ב-2012 דיווחה החברה על רווח של כ-29 מיליון שקל לפני מס.
סופרגז השקיעה בשנים האחרונות רבות בהיערכות למעבר לגז טבעי, הקימה חברה לחלוקת גז טבעי בשם Super-NG, חברה לשיווק גז טבעי ומערך של דחיסת גז טבעי (CNG). בנוסף נכנסה סופרגז לתחום ייצור החשמל הסולארי וזכתה במכרזים להקמת שני שדות סולאריים בינוניים במצפה רמון ובעין עברונה. בספטמבר האחרון נקנסה סופרגז בסכום של 5 מיליון שקל על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים כיוון שסירבה לדרישת רשות ההגבלים להעביר נתונים על פעילות חברה משותפת שהקימה עם אמישראגז. באופן חסר תקדים נאלץ גם מנכ"ל סופרגז אייל חנקין לשלם מכיסו 100 אלף שקל בגין המקרה.
"הנזק בעקבות הפיצוץ יסתכם בעשרות מיליוני שקלים"
"ממה שנראה מדובר בתביעה בהיקף גדול, כך שניתן להעריך בזהירות כי הנזק בעקבות הפיצוץ יסתכם בעשרות מיליוני שקלים", כך אמר היום ל"גלובס" גורם בכיר בשוק הביטוח, שאינו קשור למקרה, בעקבות פיצוץ הגז בשכונת גילה בירושלים.
על פי הערכות בשוק הביטוח, חברת סופר גז מבוטחת בביטוח אחריות מקצועית אצל חברת AIG ישראל.
עוד גורסות הערכות כי סופר גז וסוכן הביטוח כבר יידעו את חברת הביטוח בנושא. על כל פנים, לדברי גורמים בשוק הביטוח, "עדיין מוקדם להעריך את היקף הנזק ואת נסיבות המקרה ביחס לביטוח. פרטי המקרה עדיין לא ידועים".
לדברי הגורם הבכיר, "ההיסטוריה מראה שלא משנה אם יש אחריות או אין אחריות, בסוף החברה, במקרה זה מסתמן שזו סופרגז, היא הכיס העמוק.
בסופו של דבר החברה תצטרך לקבל אחריות על הדירות שניזוקו, הרכבים וכמובן הפצועים וגם המשפחה שנהרגה באסון. עוד אנחנו למדים ממקרים מן העבר שדרך סופרגז האחריות והדרישה לתשלום בגין הנזק והפיצוי כנראה תגולגלנה למבטחת שלה".
לדברי אותו גורם בכיר, העברת הדרישה לתשלום לסופרגז, ודרכה למבטחת שלה, תתרחש בין שבאמצעות תביעות משפטיות ישירות כנגד החברה ובין שבאמצעות תביעות שיבוב עתידיות.
מבלי להיכנס לפרטי המקרה הנוכחי, שאינם ידועים עדיין, ניתן לומר שבביטוחים מעין אלה, רוב הסיכון הביטוחי נמצא בדרך כלל מעבר לים.
כך, עיקר הצורך בעמידה בתשלום הפוטנציאלי נמצא אצל חברות ביטוח זרות. חברות המקומיות נושאות בחלק קטן יחסית מהנזק הכולל.
"הטכנאי הפך שעיר לעזאזל"
בית משפט השלום בירושלים האריך היום עד יום ד' הקרוב בשעה 14:00 את מעצרו של טכנאי המזגנים החשוד כי התרשלותו גרמה לפיצוץ גז שגרם הלילה למותם של זוג הורים, אברהם טופאן (56) ואשתו גלית, ובנם הפעוט בן השנתיים, ולפציעתם של כעשרה אנשים נוספים ברחוב שבתאי הנגבי בשכונת גילה בירושלים.
הטכנאי חשוד בעבירות של גרימת מוות ברשלנות (פלילי) בשלושה מקרים וכן בעבירה של היזק לרכוש במזיד.
הטכנאי נחשב לבעל מקצוע מנוסה ועבד בחברת סופרגז במשך כ-17 שנה. פרקליטו, עו"ד יהודה ששון, תיאר קודם לדיון המעצר את תחושותיו של הטכנאי. "כל בעל מקצוע שנעצר בחשד לרשלנות מרגיש נורא ואיום", אמר עוה"ד. לדבריו, "הטכנאי הפך שעיר לעזאזל. חושבים שהוא פעל באופן לא ראוי ואני סבור שיוכח שהוא פעל לפי הנהלים ולא נושא בשום אחריות פלילית".
הסנגור ציין עוד כי "מדובר בטכנאי רציני שהיה כונן לילה והוקפץ בעקבות קריאה על ריח של גז בדירה. הוא לא מצא דליפה בבניין שאליו הוזמן, ולכן מילא דוח לפי הנהלים של החברה ושל משרד העבודה. הוא נפגש עם הדייר שהתלונן על ריח של גז, בדק את הצנרת והשעון ולא מצא דליפה". ביהמ"ש הורה על איסור פרסום שמו ותמונתו וכל פרט מזהה של הטכנאי החשוד.
הפיצוץ המחריד שהוביל לתוצאה הטרגית אירע בקומה השלישית של בניין בן ארבע קומות ברחוב שבתאי הנגבי בשכונת גילה. מאיר קדוש, אחד מדיירי הבניין שנפגע, סיפר לאתר YNET כי מדובר בבניין עם 65 דיירים, שהחימום בדירות נעשה באמצעות מערכת שנקראת יונקרס - מערכת לחימום מים ברדיאטורים באמצעות גז.
"כל פעם שמגיע דייר חדש לבניין אז הוא מתקין לעצמו את המערכת הזאת וככה נוצר מצב של טלאי על טלאי על צינור הגז הראשי".
לדבריו, "לפני קצת יותר משנה שלחנו מכתב לחברת הגז שבו התרענו שכל הצנרת של הגז וההתנהלות של החברה היא רשלנית".
איך להשתמש במערכות גז באופן בטיחותי?
מומחי מכון התקנים הישראלי מוסרים טיפים לשימוש בטוח במערכות גז, ובהם:
1. בדיקה של טכנאי גז אחת ל-5 שנים לפחות. יש מכשירים שנדרשת להם בדיקה שנתית.
2. במבנים שבהם יש אוכלוסייה "חלשה (בתי אבות, ילדים, בעלי מגבלויות וכו'), כדאי לבצע בדיקת מערכות גז שנתית.
3. כשנכנסים לבית חדש כדאי ללמוד היכן נמצא ברז הגז הראשי והדירתי.
4. אם יש חשד לריח גז, יש לסגור את ברז הגז באופן מיידי ולהזמין את חברת הגז והכבאות.
5. עם הופעת ריח הגז אין להדליק או לכבות מכשירים חשמליים, קל וחומר מקור אש דוגמת סיגריה. יש לאוורר מיידית את הבית, להרחיק את האנשים ממקור הריח ולהזמין את חברת הגז והכבאות.
6. ניתן לחזור למבנה רק לאחר שחברת הגז בדקה ואישרה כי מערכות הגז תקינות והמבנה בטוח.
7. לכל חברת גז מוקד חירום הפתוח 24 שעות ביממה. יש לוודא כי מספר הטלפון זמין.
8. כל שינוי או תיקון במערכות הגז חייב להיעשות רק ע"י טכנאי מורשה. אין לנסות לסדר תקלות גז לבד.
שוק הגז לבישול
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.