"יש היום למעלה מ-800 אלף יחידות דיור של בתי אב בישראל שאינן עומדות בתקן. המשמעות היא מיליוני אזרחים שנמצאים בסיכון במקרה של רעידת אדמה. בתוך המבנים המסוכנים נכללים גם כ-1,600 בתי ספר שאינם בתקן ונמצאים בסכנה מיידית במקרה של רעידת אדמה", כך אמר השר להגנת העורף, ח"כ גלעד ארדן, במסגרת סקירה שהעביר היום (ב') בפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת שעסקה בהיערכות המשרד למקרה של רעידת אדמה.
לדבריו של ארדן הצטרפה גם נציגת משרד החינוך, אילנית שושני, מנהלת אגף הבינוי והתקצוב במשרד שאישרה שכל בתי הספר שנבנו לפני שנת 1980 אינם עומדים בתקן הנדרש.
"לצערי אינני יכול להגיד שבנושא רעידות האדמה הממשלה עושה את מלאכתה בצורה אחראית", המשיך ארדן בדבריו אל מול הועדה, "האחריות לנושא זה מפוזרת בין יותר מדי רשויות, דבר שגורם לכך שההיערכות אינה מספקת. ההיסטוריה של רעידות האדמה בארץ ישראל מראה כי בין רעידת אדמה קטלנית אחת לאחרת חלפו בין 80 ל-90 שנים. מרעידת האדמה הקודמת עברו כ-90 שנה. את החשבון אתם יכולים לעשות לבד".
נציג אגף התקציבים במשרד האוצר בדיון טען כי משרד האוצר תקצב במיליוני שקלים את ההיערכות לרעידות אדמה אולם זכה לביקורת תקיפה מצד השר ארדן: "איך משרד האוצר טוען שהוא מקצה מיליונים להיערכות בזמן שיו"ר וועדת ההיגוי לנושא לא מכיר זאת בכלל? מה שקרה בפועל זה שמשרד האוצר עבד על כולם בעיניים והצליח לא לדאוג להיערכותה של מדינת ישראל לרעידות אדמה".
ח"כ מירי רגב, יו"ר הוועדה, שאלה במהלך הדיון: "איך יתכן שבניגוד להחלטת ראש הממשלה המבנים לא מחוזקים?". בסיכום הסקירה שהעביר השר ארדן אמרה רגב: "הדיון הזה יוצר אצלי הרבה אי נוחות. בעיקר משום שאני מבינה כעת שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב חמור פי כמה מזה שהיה בסופה האחרונה, בתוספת של הרוגים. כרגע ההרגשה היא שאין שום מענה לציבור. לכן, צריך שיהיה ארגון אחד שאחראי על נושא העורף. הפיזור בין הרשויות הוא הכשל המרכזי ואני מצפה שהוא ייפתר". לבסוף ביקשה ח"כ רגב כי לדיון הבא בוועדה יוזמנו מנכ"לי המשרדים השונים על מנת ליצור תיאום בהיערכות לתרחישים השונים של רעידת אדמה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.