האדריכל ספדי לבג"ץ: ליד ביתי פועל בי"ס תורני באופן לא חוקי

האדריכל הבינלאומי משה ספדי עתר לבג"ץ כנגד היועץ המשפטי לממשלה, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים ובית-ספר תלמוד תורה מוריה, וזאת על רקע הפעילות הבלתי חוקית לדבריו של בית-הספר, סמוך לביתו.

את העתירה הגישו ספדי ורעייתו מיכל, המתגוררים ברחוב משגב לדך ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים מ-1974, באמצעות עו"ד אלי וילצ'יק, ממשרד כהן וילצ'יק קמחי, ובה הם דורשים מבג"ץ להוציא צו על-תנאי שיורה ליועץ המשפטי לממשלה להורות לוועדה המקומית להגיש כתבי אישום בגין עבירות של שימוש חורג, שביצע בית-הספר במבנים שברחוב משגב לדך 6-12. זאת, בניגוד לתוכנית בניין העיר המייעדת אותם למגורים. זאת בנוסף לשימוש חורג שעושה בית-הספר בכיכר הציבורית הסמוכה, לצורכי מגרש משחקים, וזאת למרות שתוכנית בניין העיר מייעדת את הכיכר לשטח ציבורי פתוח.

ספדי עתר לבג"ץ לאחר שני עררים שהגיש ב-2012-2013 למחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, כנגד החלטת הוועדה המקומית שלא להעמיד לדין את בית-הספר בגין עבירות על חוק התכנון והבנייה, וזאת למרות השימוש החורג שמבצע בקרקע.

בעתירה טוען ספדי כי העובדה שהמחלקה טרם קיבלה החלטה בעניין העררים גורמת לו ולרעייתו סבל רב, מטרדים קשים ובלתי נסבלים.

בני הזוג ספדי טוענים בעתירה כי כבר יותר מ-10 שנים פועל בית-הספר סמוך לביתם. בכיכר הציבורית הותקנו רמקולים לצורך הודעה על תחילת השיעורים, וכן הותקנו סלי קליעה לסל כאילו מדובר במגרש משחקים פרטי.

לטענתם, סמיכות בית-הספר והכיכר הציבורית לביתם גורמת על-פי העתירה לפגיעה באיכות חייהם, בשעות המנוחה ובשלוותם וכן במקומות החניה בסביבה. בזמני ההפסקות, לטענתם, לא ניתן אפילו לדבר בבית.

בעתירה טוען ספדי כי פנה עוד ב-1999 אל רשויות התכנון, אך נכון להיום התביעה העירונית קבעה כי אין תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין, ואף העניקה לבית-הספר אפשרות להגיש בקשה להיתר לשימוש חורג, שעדיין נמצאת בהליכים.

ספדי הגיש ערר על החלטת התובע העירוני למחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, כדי שזו תורה לוועדה המקומית להגיש כתבי אישום כנגד בית-הספר.

לדבריו, התנהלות הוועדה המקומית לוקה ב"חוסר סבירות קיצוני", ומהתנהלות הרשויות "עולה תמונה קשה של גרירת רגליים מתמשכת חסרת סבירות של המחלקה שנוהגת למעשה ב'שב ואל תעשה', תוך שאינה עושה את המוטל עליה, כך שבמחדלה נותנת אישורה ועידודה לעבירות המתבצעות במקום שקיבלו חותמת והכשרה של התובע העירוני".

עוד נטען כי "בכך למעשה עוצמת המחלקה את עיניה לאותה התנהלות פורעת חוק של תלמוד התורה".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "התלונה בדבר שימוש חורג התקבלה רק ב-2011, אף שהשימוש החורג החל לפני יותר מ-15 שנה. מיום קבלת התלונה התביעה העירונית והפיקוח על הבנייה בעירייה מטפלים בתיק באופן אינטנסיבי ונמצאים בקשר ישיר עם המתלוננים ועם באי-כוחם, ולכן הטענה על עצימת עיניים מנותקת מן המציאות.

"מאז התלונה פעלו גורמי האכיפה העירוניים לבדיקת המצב התכנוני-משפטי, לרבות בחינת הראיות להגשת אישום פלילי בגין שימוש חורג. בעקבות פעילות גורמי האכיפה העירוניים, נפתח תיק היתר לשימוש חורג על-ידי בית-הספר. העותר הגיש התנגדות, ובמסגרת זו הוועדה המקומית תכריע בבקשה להיתר, תוך בחינת ההתנגדויות. על החלטה זו והחלטה נוספת של התביעה העירונית בעניין הגיש מר ספדי ערר ליועץ המשפטי לממשלה, שאמור להכריע בעניין בקרוב, ולכן לא ברור מדוע הגיש בג"ץ טרם ניתנה החלטה בערר שהוא עצמו הגיש".

מפרקליטות המדינה נמסר: "בניגוד לנטען בעתירה, העררים הגיעו למחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בחודש אפריל ובחודש דצמבר 2013 (בהתאמה). הם מצויים בטיפול בשלב מתקדם. מעבר לכך, נמסור את תשובתנו לבית המשפט, כמקובל".