ניסנקורן: "אם הוועדים יוכרזו כמונופול - נשבית את המשק"

"אם מה שפורסם בעיתונות יקרום עור וגידים, והוועדים במונופולים יוכרזו כמונופול, נתנגד בצורה נחושה עד כדי שביתה כללית במשק. לא ניתן לפגוע בזכויות השביתה". כך אמר היום (ג') יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, בהתייחסו לפרסום ב"גלובס" בתחילת השבוע, לפיו ישנה יוזמה להכריז על ועדי העובדים במונופולים כמונופול.

בכנס השנתי של רשות ההגבלים העסקיים, בפאנל שהנחה העורך הראשי של "גלובס", חגי גולן, אמר ניסנקורן כי "הזכות להביע מחאה ולחתום על הסכם עבודה היא זכות בסיסית. לא נסכים לשום פגיעה בזכות הזו. אנחנו בעד רפורמות. יחד עם זאת, צריך להבין, שאם לרפורמות יש השלכות על העובדים, זכותנו וחובתנו לקחת חלק".

הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, אמר בנושא זה: "במקומות שנמצאים בתחרות, העובדים לא חושבים על שביתה בשל יוזמות להגדלת התחרות. לדוגמה, ישנן יוזמות שמגבירות את התחרות בבזק ובתנובה, והחברות עלולות להיפגע, אבל העובדים שם לא חושבים לשבות. אם ההסתדרות תוותר על השאלטר, כמו שבזק ויתרה בזמנו, גם ההסתדרות תיהנה מזה כמייצגת עובדים ותתרום לדמוקרטיה, וגם אנחנו כצרכנים נהנה מכך. אם מישהו שובת, אני רוצה שתהיה לצרכן אלטרנטיבה, זה לא פחות חשוב מהזכות הבסיסית להתאגד".

ניסנקורן השיב לטענות ואמר: "אם בתנובה היו מכריזים על פיטורי עובדים, היינו מכריזים על סכסוך עבודה, וזה היה בסדר. אז למה כשבחברת החשמל מודיעים על פיטורים, אסור להכריז על סכסוך עבודה? ההסתדרות בעד רפורמות, והיא כבר הוכיחה שהיא פרטנר ראוי להגיע להחלטות אמיצות לטובת המשק. העובדים הם לא אויב, וצריך להגיע איתם להבנות. הבעיה האמיתית במשק היא אי-השוויון, הדברים שהמדינה עושה, לא יצמצמו את הפערים, אולי גם ההיפך, ויש פה עיוות מחשבתי".

"תחרות מושכלת"

מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, התייחס לצמצום הפערים במשק ואמר: "אני חושב שאם נצליח לעשות את השינויים המבניים במשק, נצליח לצמצם פערים. אפשר וצריך גם לטפל באי-השוויון ובעוד דברים, כמו הגדלת הכניסה לשוק העבודה של נשים חרדיות וערביות.ועדיין, לטעמי טיפול במונופולים דרוש ונכון. אני חושב שיכולת אחיזת השאלטר בנמלים ובחברת החשמל אינה לטובת הציבור. אני חושב שאפשר וצריך לעשות כמה רפורמות. יש כאן חלון הזדמנויות לרפורמות, שנובע מכך שבמישור של הממשלה יש יכולת עבודה משותפת. בפוליטיקה יש מספיק שרוצים את הרפורמות, והסביבה הציבורית היא כזו שגם העובדים מבינים את המציאות ומוכנים לדברים שלא היו בעבר".

מנכ"ל חברות החשמל, אלי גליקמן, התייחס לכניסה של יצרני החשמל הפרטיים: "אני בעד תחרות, אבל לא יכול להיות שגברת כהן מחדרה תסבסד את יצרני החשמל הפרטיים. אני קורא לרגולטורים לפתוח את העיניים, אבל בשם התחרות אתם הולכים לגרום לעיוות בשוק. אסור שיהיה מצב שהצרכנים החלשים יסבסדו את החזקים".

גליקמן גם התייחס ליוזמות לרפורמות והגברת התחרות בתחום החשמל והתריע: "מדינת ישראל זה אי אנרגטי. בכל 5-10 שנים יש פה אירוע ביטחוני בסדר גודל לאומי. אם מחפשים איך לעשות סדר אחרי אירוע, ולא יהיה את חברת החשמל, יהיו פה צרות. אנחנו בעד תחרות, אבל צריך לעשות זאת בצורה מושכלת".

"לא לרדוף את המגזר העסקי"

עוד נושא שעלה לדיון היה עודף הרגולציה במשק. הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, אמר כי "בתחום שלנו אני לא חושב שיש עודף רגולציה. אם נותנים לחברות לעשות מה שהן רוצות, כל השווקים יהיו מקורטלים והצרכנים ישלמו את המחיר. מהצד השני, רגולציה שבה על כל דבר צריך לבוא לרגולטור גם מוגזמת. אנו מנסים למצוא את האופטימום".

בתשובה לשאלה אם לרשות ההגבלים לא ניתן לכם סט כלים רחב מדי, ואולי מי שיבוא אחרי גילה יוכל לפעול בצורה קיצונית שתחטיא את המטרה - השיב גילה: "צריך לתת עצמאות לרגולטור. במקרה של ההגבלים העסקיים, אם מפחיתים את העוצמה מתחת לאופטימום, תיווצר בעיה של יוקר המחיה".

לוי התייחס לנושא הרגולציה: "יש הרבה רגולציה בישראל, לא כולה מוצדקת. ניקח דיון כמו שיש על חוק עידוד השקעות - הוא דיון לא מידתי, ששם את החברות העסקיות בסיטואציה כאילו הן לא תורמות למשק ולשיעורי האבטלה הנמוכה. האווירה שנוצרת מייצרת תחושה במגזר העסקי, שבמקום לעודד חברות עסקיות, אנו מייצרים את ההיפך; מהצד השני ישנם צעדים רגולטוריים נכונים, לדוגמה חוק המזון - באחד הסעיפים רוצים שאונליין נראה את המחירים, והחוק החדש יחייב את הרשתות לפרסם מחירים. זה לא עודף רגולציה, אלא רגולציה בסיסית. מצד אחד רוצים תחרות, ועושים זאת שנים רבות, ומשהו באווירה ובמחאה עוזר לכך, אבל צריך לשים לב לא להעביר את המגזר העסקי לסיטואציה שהוא רדוף - מה שיפגע בצמיחה".

באשר לטיפול ביוקר המחיה באמצעות רגולציה, אמר לוי: "יש כמה היבטים לנושא הזה. כשמסתכלים על שוק הדיור, כשלנו בלספק את ההיצע הנדרש. נוצר פער גדול שהביא לעליית מחירים של למעלה מ-30%. אנו עושים לא מעט מהלכים בנושא; תחום השני, בו מתבטא יוקר המחיה הוא המזון, שם חוקקנו את חוק המזון, אך עוד לא נגענו בשוק החלב, שהוא מאד אנכרוניסטי וריכוזי; התחום השלישי זה תחום המונופולים - נמלים, חשמל רשות שדות התעופה, שצריך לטפל. זה לא פיקניק לטפל בזה. כולם יודעים שהמונופולים, בטח הממשלתיים, לא הכי יעילים בעולם, אנחנו יודעים שהמחירים יותר יקרים".

ניסנקורן התייחס לרפורמות המתוכננות בחברת החשמל והנמלים ואמר: "ההסתדרות היא בעד רפורמות, וחבל שבמקומות שאפשר להגיע להסכמות, בסוף מביאים את הדברים לעימות. בנמלים התנהל עד חודש מארס מו"מ, המדינה החליטה לעשות תפנית של 180 מעלות, להכריז חד-צדדית על רפורמה, והתגלגלנו לבית הדין הארצי לעבודה. ביה"ד אמר למדינה שהיא התנהגה בחוסר תום לב, זו אמירה קשה. התנהלות הזו לא מקדמת את המשק, ואנו דואגים למשק לא פחות מאף אחד מהיושבים פה, ואולי אפילו יותר.

"באשר לחברת החשמל, מדברים על רפורמות שכוללות פיטורי אלפי עובדים, צעדים בתחום האיתנות פיננסית, שתשפיע על העובדים, ושינוי בתנאי העבודה. צריך להסדיר את הנושא. יש פה מערך שלם של דברים שמשליכים על מבנה חברת חשמל".