לגידי דרורי חשוב שכולם ידעו שאילו היה יכול להימנע מההליכים המשפטיים מול אמדוקס, היה עושה זאת בשמחה. "זה עולה לנו הרבה מאוד כסף", אומר מייסד חברת ההיי-טק טי-ג'את (TJAT), שיחד עם שותפו, ד"ר אולג גולברודסקי, נמצא על קו ישראל-ארצות-הברית במסגרת הבוררות מול אמדוקס, ובמסגרת התביעה האישית שהגישה נגדם ענקית הטכנולוגיה. "רק עלויות המומחים הגיעו כבר ל-200 אלף דולר".
אמדוקס, הוא טוען, נוהגת כלפיו בבריונות בתביעה האישית שהגישה נגדו, ובכך מוסיפה חטא על פשע, משום שהליך הבוררות נועד לבדוק אם החברה גנבה - "אין מילה אחרת לתאר את זה", אומר דרורי - את הטכנולוגיה של טי-ג'את. באמדוקס, כמובן, רואים את כל העניין לגמרי אחרת: "תצחקו", אומר עו"ד דן גבע המייצג את החברה, "אבל במקרה הזה אמדוקס היא האנדרדוג".
- אנדרדוג? מול חברה של 10 עובדים?
"יש כאן ניסיון סחיטה שיצא משליטה. להערכתנו הם פשוט ניסו להשיג עוד כסף, רק שהם לא חשבו שזה יגרום כזה נזק".
הנזק שעליו מדבר עו"ד גבע הוא תוצר, לשיטתה של אמדוקס, של הליך הבוררות עצמו. זה הסיפור על קצה המזלג: טי-ג'את פיתחה אלגוריתם לאיחוד, לארגון, לגיבוי ולסנכרון כל רשימות הקשר בטלפונים ניידים ממאגרים שונים, לתוך רשימה אחת - טכנולוגיה שהם כינו UCL - Unified Contact List.
בשלב מסוים גויסה טי-ג'את על-ידי אמדוקס כקבלן משנה לצורך פרויקט משותף עם ענקית הטלפוניה הסינגפורית סינגטל. תוך כדי העבודה על הפרויקט השיקה אמדוקס טכנולוגיה חדשה, UCS, שעל בסיסה הייתה אמורה להשיק מוצר חדש עם החברה הסינגפורית. לטענת טי-ג'את, מדובר בהעתקה של ה-UCL שלה.
לאור זאת, טי-ג'את הוציאה צו מניעה נגד אמדוקס, שהקפיא את השקת המוצר החדש ושתי החברות נכנסו להליך בוררות המתחייב מההסכמים ביניהן, על סכום של יותר מ-100 מיליון דולר. הסינגפורים בינתיים החליטו לבטל את הפרויקט - ולכן טוענים עורכי הדין של אמדוקס לנזק שנגרם על-ידי טי-ג'את.
"הסינגפורים אמרו לנו, או שתגרמו לכך שטי-ג'את תמשוך את התביעה, או שנבטל את הפרוייקט", טוען עו"ד גבע ממשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם, המייצג את אמדוקס יחד עם שותפו, עו"ד אורי בר-און גיל.
- ולא הצלחתם לשכנע אותם שזה זניח?
"מבחינתם זה היה איום ונורא, והם אמרו את זה מההתחלה. איך שהוגש צו המניעה הם דחו את ההשקה, ואחר כך הם אמרו לנו שאו שנגרום לכך שהתביעה תוסר, או שהם יבטלו את הפרויקט".
- אם ננסה להיכנס לראש של טי-ג'את: אם ממילא הם קיבלו את כל הכסף עבור העבודה, מה יש להם לתבוע, אם לא מפני שהם באמת מאמינים שגנבתם מהם קניין רוחני?
"המטרה שלהם הייתה להגיש תביעה הכי רחבה, הכי אגרסיבית, מתוך תקווה שסינגטל תיבהל, אנחנו נתפשר, ואז הם יקבלו הרבה מאוד כסף. הבעיה שלהם היא שטפיל טוב לא הורג את מי שנושא אותו - והם הרגו את הגוף שהם נטפלו אליו. הם הרגו את הפרויקט".
- נשמע שאתם הולכים עכשיו עד הסוף.
"אם קודם יעצנו לאמדוקס להתפשר כדי לסלק את התביעה הזו", מבהירים עורכי הדין, "היום, אחרי שהם גרמו לביטול הפרויקט, לא נתפשר. אין כאן אפור. הם שיחקו באש, זה גרם לנזקים אדירים, והם בהחלט יצטרכו לשלם על זה".
ואכן, בתביעה האישית נגד דרורי וגולברודסקי, מבקשת אמדוקס להיפרע מהם בשל נזקים בהיקף 20 מיליון שקל, אלא שבית המשפט בארצות-הברית נענה לבקשת טי-ג'את והורה לאמדוקס להשהות את התביעה עד לסיום הבוררות.
"על הרדאר של הגדולים"
גידי דרורי, 43, יליד ארצות-הברית שגדל בלוס אנג'לס ועלה לישראל כילד, נכנס בחייו הבוגרים למסלול קריירה באמצעות העסק המשפחתי, ועבד עם אביו, יהודה דרורי - איש תקשורת, לוביסט ויועץ.
יום אחד פנה אליו מי ששימש אז כדובר מפלגת "ישראל ביתנו" וביקש ממנו לעזור לעולה חדש מרוסיה שמנסה לקדם טכנולוגיה של מיחזור צמיגים. מדובר היה באולג גולברודסקי, מתמטיקאי שהגיע לארץ כמה שנים לפני כן. גולברודסקי סיפר לו על הטכנולוגיה (הצפויה, כך מבטיחים השניים, להיות מושקת בחודשים הקרובים), וביקש את עזרתו כלוביסט.
חצי שנה לאחר מכן גולברודסקי ביקש סיוע נוסף עבור חבר משפחה (דימיטרי ורשבסקי, כיום שותפם של השניים בטי-ג'את) - שרצה לפתח התחברות לאפליקציות בסלולר, דרך ענן, ללא צורך בהורדת תוכנה. "הייתי אז מאוד אנאלפבית טכנולוגית", משחזר דרורי, "אבל הבנתי שזה דבר מרתק שיש לו המון יכולות".
עם ההמצאה הזו הם חתמו ב-2005 על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם AOL, שזמן קצר לפני כן רכשה את ICQ הישראלית. כשנה לאחר מכן הקימו את טי-ג'את, שהתבססה על ההמצאה הזו.
השם TJAT, מספר דרורי, מבוסס על הספרות 8528 בטלפונים הניידים, שפעם (זה היה לא מזמן אבל כיום זה נראה כמו פרהיסטוריה) כללו מקשים שעליהם האותיות. "כשהמשתמשים בצ'טים של ICQ במובייל רצו להשתמש בטכנולוגיה שלנו, הם נדרשו להיכנס קודם לאתר של טי-ג'את", מסביר דרורי, "אז חשבנו על שם שיהיה להם קל לזכור, כי הספרות 8528 נמצאות בטור אחד".
החברה המשיכה להתפתח, וב-2007, מספר דרורי, "כל המערכות של המסג'ינג שלנו היו על הרדאר של הגדולים".
- אז איך זה שלא עשיתם אקזיט?
"היו כמה מקרים של כמעט אקזיט, אבל איכשהו בסוף זה לא יצא. אני לא יכול לשים את האצבע על הסיבה. אל תשכחו שכשאנחנו התחלנו עם מחשוב ענן, היינו נגד הזרם".
היו גם שיתופי פעולה עם דפדפן האינטרנט אופרה, שאפילו הגיעו עד כדי מחשבות על רכישה; אולם הדבר לא יצא לפועל מסיבות טכניות: אופרה הפסיקה לעבוד עם וודאפון, שהמכשירים שלה הם אלה שהצריכו את הטכנולוגיה של טי-ג'את.
פרויקט אחר נרקם עם ענקית הטלקומוניקציה קוואלקום, אך גם הוא לא יצא לפועל מסיבה דומה: השת"פ של קוואלקום עם אמריקה מובייל לא צלח, ובעקבותיו נעצר גם הפרויקט עם טיג'את.
"אמדוקס לא גזלה שום דבר"
ב-2009 (כפי שעולה מכתב ההגנה של דרורי לתביעה של אמדוקס) קיבלה טי-ג'אט פנייה מאמדוקס כדי שתסייע לה בזכייה במכרז של סינגטל הסינגפורית: "אמדוקס פנו אלינו כדי שניתן להם פתרון למסנג'ינג, ואמרנו, ברצון'", אומר דרורי.
תוך כדי העבודה על הפרויקט, הגיעה לטי-ג'את פנייה מאופטוס האוסטרלית, חברה בת של סינגטל. "במרוצת תשעת החודשים שעבדנו מול אופטוס הם בדקו לנו את המערכת, ובסוף התקופה הזו הם הודיעו לנו שזכינו, אבל שאנחנו צריכים אינטגרטור, שייתן עבורנו את הפתרונות בתחומים שאנחנו לא חולשים עליהם. חשבנו על אמדוקס, כי ארבעה חודשים לפני זה חתמנו איתם על שיתוף פעולה. אמדוקס ניסו לזכות במכרז הזה שנה לפני כן - ולא הצליחו".
בסופו של דבר, מספר דרורי, הפרויקט של אופטוס מוזג לפרויקט הגדול של אמדוקס עם סינגטל, עם טי-ג'את כקבלנית משנה.
באמדוקס מציגים את זה אחרת לגמרי. מבחינתם, הפרויקט עם אופטוס גווע עוד לפני שהגיע לשלב ממשי כלשהו, ורק הפרויקט הגדול באמת היה על הפרק. "בפועל", טוען עו"ד גבע המייצג את החברה, "טי-ג'את הצליחה לספק רק חלק מהאלמנטים שנדרשה לתת כקבלן המשנה".
- אבל שילמתם להם את הסכום המלא.
"תראו, היחסים של אמדוקס עם סינגטל הם אסטרטגיים. מבחינתה, בשביל להתקדם היה שווה לה להחליק את הדברים. סטארט-אפ לפעמים מצליח לספק ולפעמים לא. הגישה הייתה לא לריב איתם. אמדוקס אוהבת לעבוד עם סטארט-אפים וזאת פעם ראשונה שהיא מגיעה לכזה סכסוך. היא רוכשת חברות טכנולוגיה ומשתפת פעולה עם חברות טכנולוגיה".
ואז, ממש במקרה, בדיוק באותו זמן, באמדוקס יוצאים עם טכנולוגיה דומה מאוד. אפילו השמות דומים.
"נו באמת. ה-UCS עושה עוד 20 דברים אחרים ממה שעושה ה-UCL, ויש עוד 20 אפליקציות, שכוללות בתוכן פונקציה כמו זו שטי-ג'את מפתחים. זה כמו שאתן מייצרות קרבורטורים ותלכו לחברת פורד שמוכרת מכוניות ותגידו שהם גנבו ממכן את הרעיון כי במכוניות שלה יש קרבורטורים".
- זה עדיין לא מסביר את הסמיכות.
"אמדוקס היא חברה מאוד גדולה, ולפעמים נעשים דברים בכפילות. הבעיה הזו של כפילות היא בעיה שכל חברות התקשורת מתמודדות איתה. אתן יודעות שבין היתר הם ביקשו צו מניעה נגד ה-UF - Unified Foundation של אמדוקס?
"עכשיו, מה זה UF? זה ה'שרברבות' שלה, אבל יצא שב-UF ישנה המילה יוניפייד, אז הם תבעו גם את החלק הזה. הם פשוט הלכו לכל הפעילויות של החברה שכוללות את המילה יוניפייד. חוץ מזה, אם אני קבלן משנה ואני מגלה שמישהו לקח לי את הטכנולוגיה, אני הולך ישר לתבוע? במקרה הזה, הפעם הראשונה ששמענו על הטענות שלהם זה כשקיבלנו את הבקשה לצו מניעה".
אז בגלל זה תבעתם אותם אישית? אולי זה היה כדי לנסות להלך עליהם אימים כדי שיוותרו בהליך הבוררות? עובדה שבית המשפט בארצות-הברית הורה להשעות את התביעה שלכם.
"תראו, טי-ג'את גרמו נזק מהותי. הפרויקט שבוטל הוא פרויקט של מיליוני דולרים. הם שיחקו באש, וזה גרם נזק, והם צריכים לשלם. אמדוקס אף פעם לא מתנהגת בבריונות. לבוא ולומר שלאמדוקס יש אינטרס לדרוך על טי-ג'את זה מגוחך. אמדוקס לא גזלה שום דבר. להערכתנו הם לא חשבו שזה יגיע לזה, הם רצו עוד קצת כסף ורצו להשתמש בזה כקלף מיקוח - ופשוט איבדו שליטה על התהליך".
- למה שייקחו סיכון כזה בשביל עוד קצת כסף?
"ההסכם איתם הוא לפיקסד פרייס. יכול להיות שהם חשבו: הולכים עכשיו להשיק את התוכנה באפ-סטור ולא יכול להיות שאנחנו לא נרוויח".
"אומרים לי, כל הכבוד"
לדרורי אין הסבר לשאלה מדוע שאמדוקס תרצה לרמוס חברה קטנה: "אין לנו מושג למה הם עושים את מה שהם עושים", הוא אומר. "במהלך האינטגרציה היו לי איתם שיחות על המשך הפעילות המשותפת, כי כולם מבינים שרוצים את הטכנולוגיה שלנו בעולם, ושכל מיני חברות התעניינו. היום אנו רואים שהשיחות האלה היו מסך עשן. זה לא היה אמיתי. למה לא לבוא ולומר, 'קחו כסף, תנו את המערכת?'. כנראה הם חשבו שאנחנו חברה קטנה שאפשר לדרוס אותה. אבל אנחנו סטארט-אפ שמרוויח כסף, סטארט-אפ שמוכר".
- כמה כסף?
"רק ברמת הפטנטים - מיליוני דולרים ויותר. עובדה שעורכי דין טובים עובדים איתנו על זה. כשיש לך קייס טוב, הם מוכנים להיות שותפים".
- לטפל בקייס תמורת אחוזים מההצלחה.
"כן. אמדוקס לא עשו הערכה נכונה. יותר ויותר אנשים - גם ממקומות שלא חשבנו שנשמע מהם - פונים אליי ואומרים לי, כל הכבוד. בארצות-הברית קרה הרבה שהחברות הגדולות היו בולעות את הטכנולוגיות של הקטנות. זה כמעט הופסק. בישראל אנחנו כנראה המקרה הראשון".
כתבות
ני"ע
