הצלחה חסרת תקדים בהנפקה של אגרות חוב ממשלתיות של ישראל בלונדון. ל"גלובס" נודע כי בתחילת הנפקת אג"ח ישראליות במטבע האירו נרשמים ביקושים חסרי תקדים של פי 5.7 מההיקף המוצע. מדובר בהיקף ביקושים חסרי תקדים לאג"ח ממשלה של מדינת ישראל.
נזכיר כי בשנת 2009 ביצע החשכ"ל דאז שוק אורן הנפקה של 1.5 מיליארד דולר אחרי ביקושים של 8 מיליארד דולר (5.3 פעמים), הנפקה שנחשבה אז לאחת המוצלחות ביותר.
נזכיר כי החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו נמצאת כעת יחד עם סגנה יהלי רוטנברג בלונדון, שם מתבצעת הנפקה באירו אחרי 4 שנים שהמדינה לא ניסתה לגייס במטבע האירופי.
מטבע הדברים, חלק מההצלחה מוסברת לא רק באטרקטיביות של ישראל אלא גם עקב הריביות הנמוכות שיש כעת בשוק העולמי ובעובדה ש"השוק חם". אך גם אין לזלזל בפרמטרים הפיסקאלים הישראלים שהשתפרו באופן ניכר בשנה האחרונה: הגירעון הממשלתי ירד לרמה של 3.15% תמ"ג, כאשר יחס חוב תוצר הגיע לרמות שפל היסטוריות של 68% תמ''ג - נמוך מחלק ניכר ממדינות מזרח ודרום אירופה.
כעת ניצבת החשכ"ל בדילמה: האם להיענות לביקושים או לגייס את הסכום המקורי ולנסות לשפר את התנאים. נזכיר כי במארס 2010 גייס שוקי אורן 1.5 מיליארד אירו אחרי שגם אז קיבל ביקושים טובים ותכנן להנפיק רק 750 מיליון אירו. הפעם הודו באוצר כי הכוונה היתה לגייס בין 1 ל-1.5 מיליארד אירו אך כנראה הסכומים יגיעו לרף גבוה יותר.
"הנפקה יקרה ומיותרת"
אלכס זבז'נסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב דש, אומר כי "ההנפקה של משרד האוצר בחו"ל הייתה יקרה ומיותרת. בנוסף להוצאות של ההנפקה שכוללת משלחת בחו"ל ועמלות לחתמים, הריבית שבה נסגרה ההנפקה, 2.92% בתרגום לריבית השקלית שיכולים להשיג הגופים שזכו בהנפקה עולה על 4%, הרבה מעבר לריבית של 3.7% שבה מגייס האוצר בישראל.
"במקביל, ביטול הנפקה במט"ח יכול לסייע לפתרון אחת הבעיות הקשות שאתה מתמודד המשק בשנה האחרונה של שקל חזק. במקום לגייס כספים בחו"ל לצורכי תשלומי החוב והוצאות במט"ח של הממשלה, כדאי היה לנצל את התקבולים במט"ח של המגזר הפרטי ולאפשר לבצע תשלומי מס במט"ח בגין השקעות ורכישות חברות ישראליות ע"י זרים. כספים אלו שבעלי החברות הנמכרות ממירים לשקלים כדי לשלם מסים לממשלה היו אחד הגורמים שהפעילו לחץ על השקל בשנה האחרונה וגרמו להתחזקותו.
"כמו כן, בשנה הקרובה צפוי מחסור בהנפקות בישראל. הנפקות נטו בשוק המקומי צפויות לקטון בסך של כ-14 מיליארד שקל לעומת שנת 2013. מחסור בהנפקות עשוי להוזיל באופן זמני את עלויות המימון מחד, אך מאידך העיוות עלול לגרום לתיקון בהמשך. כמו כן, התשואות הנמוכות גורמות לפגיעה בחוסכים ועשויות לגרום להגדלת רכיבי סיכון מעבר לרמה הרצויה ע"י המשקיעים המקומיים.
"בנוסף, התשואות הנמוכות מדי ימשיכו לדרבן מעבר כספים לשוק הדיור. בהתחשב בנסיבות אלו, היה עדיף להגדיל הנפקות בישראל ולא לבצע הנפקה יקרה בחו"ל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
