השפלתה של הידועה בציבור

התקשורת הצרפתית עסקה השבוע בשני אייטמים רכילותיים (לא שכותבת טור דעות ב"גלובס" קוראת חלילה מדורי רכילות צרפתיים, חוץ מאשר, כמובן, בחדר ההמתנה של רופא השיניים...).

הידיעה הראשונה עסקה בזמרת הצרפתיה ונסה פאראדי, שנפרדה מהשחקן ג'וני דפ, לאחר מערכת יחסים ארוכה של 14 שנה כידועים בציבור, וכעת הוא עומד להינשא לאישה אחרת - טבעת, שמלה לבנה וכל הפנטזיה.

כאשר השחקן נשאל בראיון עיתונאי לפני כמה שנים מדוע אינו נושא לאישה את בת זוגו, שהיא גם אם ילדיו, הוא הצהיר שזה לא משנה, כי מערכת יחסים מחייבת אינה זקוקה לניירות פורמליים. אך כעת מתברר לזמרת, כמו לרבות וטובות לפניה, שזה לא מדויק שבן זוגה לשעבר לא מאמין בנישואים - הוא פשוט לא מאמין בנישואים איתה.

ידועה בציבור מפורסמת נוספת שעברה השפלה ציבורית השבוע היא ואלרי טריירוויילר, בת זוגו של נשיא צרפת פרנסואה הולנד, ומי שנשאה עד לפני מספר ימים את התואר "הגברת הראשונה" של צרפת.

גברת טריירוויילר אינה האישה הראשונה, בארץ ובעולם, הנבגדת באופן פומבי על-ידי בן זוגה איש הציבור הידוע, אך היא ככל הנראה הראשונה שנאלצה לשמוע כי שאלת מעמדה כ"גברת הראשונה" תלויה בהבל-פיו של בן הזוג.

אם טריירוויילר הייתה נשואה לנשיא, בוודאי שלא הייתה מאבדת את תוארה, את כבודה ואף את זכויותיה, אלא לאחר הליך גירושים ארוך ומסובך, שהיה לוקח מן הסתם שנים לא מעטות.

הודעתו של הנשיא הולנד לעיתונות, לפיה בעוד כחודש הוא עצמו יחליט אם הגברת תמשיך להיקרא "הגברת הראשונה", מהווה תזכורת כואבת לידועים בציבור, שבניגוד לדבריו של ג'וני דפ, ובניגוד למה שמקובל לחשוב בחוגים חברתיים מסוימים בציבור, מעמדם אינו זהה ואינו שווה לזה של נישואים.

לעניין זה חשוב להבין כי מבחינה משפטית "ידוע בציבור" אינו מעמד בפני עצמו, אלא קביעה לצורך תביעת זכויות מסוימות. כך, לדוגמה, אישה שאינה מעוניינת במזונות או ברכוש, אלא רק רוצה לקבל הכרה בתואר "ידועה בציבור" - כדי להבדילה מסתם מאהבת מזדמנת, לצרכיה האישיים, הנפשיים או החברתיים - לא תזכה לקבל סעד מבית המשפט. כאשר בית המשפט מכיר בזוג כידועים בציבור, זהו רק אקט נלווה לצורך קבלת סעד אופרטיבי של זכויות מסוימות.

גם מבחינת הזכויות המגיעות להם, הידועים בציבור נמצאים בעמדת נחיתות לעומת הזוגות הנשואים. כאשר ידוע או ידועה בציבור חיים עם בני זוגם כזוג נשוי לכל דבר ועניין, הם ייתקלו במכשולים לא פשוטים, בבואם לתבוע זכויות המגיעות לבן זוג נשוי על-פי חוק יחסי ממון. ההבדל המהותי הוא בנקודת המוצא השונה של בית המשפט כלפי המזונות והרכוש המגיעים לבן הזוג, וכתוצאה מכך משתנה נטל ההוכחה.

כאשר הצדדים נשואים, ברירת המחדל היא שהרכוש משותף גם אם הוא רשום על שם אחד מבני הזוג, ומי שטוען ההיפך צריך להוכיח זאת - בעוד שלגבי ידועים בציבור ברירת המחדל היא שהכול נפרד, ומי שתובע זכויות בנכס הרשום על שם בן הזוג, צריך להוכיח כי לבן הזוג הייתה כוונה ממשית לשתפו בנכס זה. מדובר בנטל הוכחה לא פשוט במיוחד בהתייחס לזכויות שבדרך-כלל לא נידונות בין בני הזוג כשהשלום שורר במעונם, כמו למשל זכויות פנסיוניות.

כשבני זוג נישאים באופן פורמלי, הם חותמים בכך על הסכם ממון מכללא שקובע זכויות וחובות מסוימים המוקנים להם מיד עם פרידתם, וברצונם הם יכולים לשנותו באמצעות חתימה על הסכם ממון ספציפי.

כשידועים בציבור עוברים לחיות ביחד, הם חייבים לחתום על הסכם ממון ספציפי ביניהם, אם ברצונם להבטיח לעצמם זכויות מסוימות מיד עם פרידתם, בכדי שלא ימצאו עצמם כמו הגברת טריירוויילר, אשר יצאה מארמון האליזה בבוקר כגברת הראשונה, ועלולה שלא לשוב אליו כלל לעת ערב.

בניגוד לארצות מערביות אחרות, בישראל קיים מצב משפטי מיוחד, במסגרתו זוגות מסוימים אינם יכולים להינשא מבחינה טכנית, ולכן הם נאלצים לחיות כידועים בציבור גם אם רצו להינשא. לשיקול זה קיים משקל מסוים כאשר בית המשפט נדרש להכיר בזכויותיהם.

עם זאת, יש לזכור כי גם לזוגות אלה עומדת בדרך-כלל האפשרות להינשא אזרחית, או לקיים טקס נישואים הצהרתי אזרחי. לכן, כמו שהמשוררת ביונסה אומרת: "אם רצית את זה, היית צריך לשים על זה טבעת" (או לפחות לחתום על הסכם ממון).

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".