את אסי ארביב - מבעלי "קלינטון סחר", אני פוגש ב"גרינברג" במרכז המסחרי של אזורי חן. יסלחו לי תושבי השכונה הצפון תל-אביבית הזאת, אבל תמיד חשבתי שחן הוא הדבר העיקרי שחסר לה, והנה דווקא גרינברג מתגלה כהפתעה נעימה, ביסטרו חביב שמתאים אולי יותר למרכז העיר, אבל שהצליח להפוך לחדר האוכל המקומי. כשאני יוצא מהפגישה אין אפילו שולחן אחד פנוי ואת האופנוע שלי אני צריך לחפש בין כל הג'יפים שחונים מסביב.
ארביב גר כאן - "מעבר לכביש ברמת אביב", והוא מצליח לשעשע אותי בסיפור על התיכון המקומי שבו הודיע המנהל שעל כל הילדים להופיע לכיתה עם טאבלטים במקום מחברות. "הייתי חייב לשאול: 'מה עם מי שלא יכול לקנות טאבלט?', בכל זאת, זה עניין של כ-4,000 שקל - והמנהל ענה לי: 'אז שלא יגור בשכונה הזאת'", הנה לכם הוויה צפון תל-אביבית בקליפת אגוז.
ארביב נולד אל תוך עסקי יבוא מוצרי החשמל שייסד אביו לפני 43 שנה. מיומו הראשון הוא בעסק, בהתחלה משתלב, אחר כך שוקד על פיתוחו ובשנים האחרונות - מנהל אותו ביחד עם אביו. על הדרך היו לו עוד עסקים כמו חברה ליבוא דגי נוי (עוד נחזור לנושא), ועסקי סלולר במזרח-אירופה. אם יש משהו מרענן בגישתו של האיש, הרי זה בכך שהוא לא טורח להעמיד פנים: הוא מתרגש מרווחים, אוהב את רמת החיים, לא טורח להעמיד פנים שהוא מישהו אחר, לא מתנצל. לא חלילה "הזאב מוול סטריט", אבל בכל זאת מי שכמעט מצליח למכור לי ציוד למטבח במהלך פגישה של פחות משעתיים.
בחמש השנים האחרונות, הוא מזוהה עם המותג הספרדי המצליח TEKA. תנו לו לדבר על כיריים - ותראו מה זה להט. המותג הספרדי נוסף למותגים ותיקים יותר ש"קלינטון סחר" מייבאים לישראל כמו למשל NORMANDE ועוד. החברה, שמעסיקה כ-70 עובדים, שוכנת בקריית מטלון בפתח-תקווה.
תפריט תרבותי:
טלוויזיה:
"בטלוויזיה אני לא רואה כמעט כלום. אם כבר אז ספורט עם דגש על מכבי תל-אביב וריאל מדריד. TEKA היו ספונסרים של ריאל-מדריד במשך שנים, ועד היום הם קשורים מאוד לקבוצה. "במשרדים של המנכ"ל, יש חולצה חתומה של לואיס פיגו, אבל הוא לא מסכים למכור לי אותה".
מוזיקה:
"אני חולה על ג'אז. יש לי ברכב דיסקים של ג'אז וכשאני בחו"ל אני אוהב מאוד לבקר במועדוני ג'אז. אולי זה קשור לכך שבילדותי ניגנתי על פסנתר, אבל עד היום השילוב של פסנתר עם סקסופון פשוט עושה לי את זה. אפילו כשאני נכנס לחנות למשל, אם מוזיקת הרקע תהיה ג'אז, יש סיכוי גבוה יותר שאקנה משהו".
הים:
למעט הג'אז, ארביב לא הולך להופעות או קונצרטים, לא קורא מעבר לאקטואליה וכמעט כל מעייניו שלא נתונים לעבודה, ממוקדים במקום אחד - בים.
ארביב: "תן לי מים ואני מאושר. יש לי רישיון משיט מגיל 16. הייתי בין הראשונים בארץ עם אופנוע-ים ואז, בגיל 23, קניתי ביחד עם כמה חברים את הסירה הראשונה שלי. היום יש לי סירה שאני מחזיק בכנרת ומגיע אליה בכל הזדמנות. אשתי אומרת שזה במקום פסיכולוג, ובאמת כשאתה מפליג ללב האגם, שם בקבוק ויסקי על שולחן צף במים, לובש חליפת הצלה כדי לצוף בלי להתאמץ ושותה משהו מול כל השקט מסביב, זה מרגיע אותך בבת אחת מכל הטרדות שקשורות בעסק".
- היית קצת בענף הזה גם כאיש עסקים, למה עזבת?
"הייתה לי חברה של ייבוא דגי נוי שהתחילה כתחביב והפכה לעסק. הבעיה היא שעסק כזה דורש התעסקות יומיומית ואני נמצא בחו"ל בערך מאה ימים בשנה, כך שהיה בלתי אפשרי להחזיק בו. בלב כבד מכרתי אותו למישהו, משוגע כמוני שמחזיק בו עד היום".
ספורט:
"אני לא עושה ספורט אבל אני יודע שאני צריך להתחיל, כי אני אוהב ויודע לאכול. עד לא מזמן, עשיתי לא מעט סקי, אבל מאז שהשמנתי קצת, אפילו לטפס בחזרה לסירה זה כבר סוג של ספורט עבורי. אני באמת מוכרח לחזור לכושר. בכל זאת, אם דייג של דגי נוי יכול להיחשב כספורט, אז בכל מקום שאליו אני מגיע, אפילו המקומות הכי נידחים בעולם, בעצם בעיקר בהם, אני מחפש להצטרף לדייגים. זה יכול להיות בפיליפינים, סרי-לאנקה, אינדונזיה או וייטנאם. תן לי לעזוב ליום-יומיים את הבגדים היפים והמלונות המפוארים ולחיות איתם על החוף, להתקלח במי ברז ולישון לילה בכפר בלי חשמל, העיקר למצוא דגים יפים. כמעט בכל פעם שאני יכול, אני 'גונב' עוד יומיים-שלושה בסוף הנסיעה וחובר לספק דגי הנוי המקומי".
אסי ארביב
תפקיד: מבעלי "קלינטון סחר", חברה המתמחה בייבוא, בשיווק ובהפצה של מוצרי חשמל לשוק הישראלי
גיל: 40
מצב משפחתי: נשוי 3
מגורים: רמת אביב, תל-אביב
עוד משהו: מחזיק בביתו אקוואריום ענק עם מי ים, בתוכו דגי נוי ואלמוגים. "זה עוזר לי לחשוב"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
