המשימה שהוטלה על כתפיו של בנימין נתניהו בדאבוס כבדה מאין כמוה.
הזרקורים הוטו השנה לנשיא איראן, חסן רוחאני, ונתניהו נאלץ לגייס את צה"ל, את עברו המפואר כשר אוצר ואפילו את הפרה הישראלית על מנת למשוך את תשומת לב שועי העולם.
נתניהו בחר להתמקד בהיי טק הישראלי, הקטר המוביל של המשק. הוא רק שכח דבר אחד קטן. לפני שממחזרים סיסמאות ומתרפקים על הישגי עבר, מן הראוי לבחון מה קורה בהווה והאם ההיי טק הישראלי נכנס תחת ההגדרה שמה שהיה הוא שיהיה.
הסכנה הגדולה ביותר העומדת בפני מקבלי החלטות הינה המנוחה על זרי הדפנה והישענות על נתונים שהופכים להיות פחות ופחות רלוונטיים. נראה שנתניהו בבואו לפאר את הישגי ההיי טק הישראלי שוכח שני דברים חשובים.הדבר הראשון ששוכח נתניהו הוא שתעשיות הלואו טק ממש לא נעלמות.
הן עדיין מרכזות חלק משמעותי ביותר מכוח העבודה בישראל. רוב עובדי הלואו טק אינם מהנדסי תוכנה וגם לא יוכשרו לכך. ויתור על הלואו טק פירושו אלפי מפוטרים.מה בדיוק רוצה נתניהו שהם יעשו, במיוחד שרבים מהם כבר בגיל מתקדם יחסית? ה-Low Tec לא נעלם. הוא פשוט עובר למקומות בהם זול יותר לייצר,זה הכול.
זה מה שנתניהו רוצה לראות בישראל? לא די שויתרנו על טקסטיל? אולי כדאי שראש הממשלה שלנו ילמד קצת מה עשתה אומה נחשלת שנקלעה למשבר האחרון. שמה של האומה הקטנה - ארה"ב. ארה"ב לא ויתרה על התעשייה המסורתית, נהפוך הוא. חלק בלתי נפרד מהתאוששות הכלכלה בארה"ב נובע מהחזרת הייצור הביתה.
יתרה מכך ארה"ב מציעה היום למפעלים ישראליים להעביר את הייצור לתחומה. למה זה כדאי למפעל הישראלי? כי הדולר שווה 3.5 שקלים בלבד ו-MADE IN USA זה אומנם לא MADE IN ISRAEL אבל זה לא כל כך נורא.
וגם ההיי טק הישראלי זה לא מה שהיה פעם ומדוע? שוב כי הדולר נסחר תמורת 3.5 שקלים בלבד. במצב כזב הופכת שעת עבודה של ההייטקיסט הישראלי ליקרה הרבה יותר מזו של עמיתו האמריקאי,שלא לדבר על עמיתיהם במזרח. חברות זרות הרוכשות חברות ישראליות מעדיפות להעביר כמה שיותר פעילות מחוץ לישראל כי ישראל הפכה יקרה.
חברות רב לאומיות כמו אלו שעם נציגיהן נפגש נתניהו בדאבוס ידרשו עוד ועוד מענקים ופטורים על מנת לבוא ולעבוד בישראל כי השקל יקר יותר מרוב מטבעות העולם וכולם מסתכלים על השורה התחתונה. והמוח היהודי, או יותר נכון בוגר המודיעין הישראלי? לזה באמת אין הרבה תחליפים אולם משום מה שומעים כאן יותר ויותר את המילה רילוקיישן. למה? כי השקל חזק מדי. עדיף לפתות את המוחות הישראלים לעבור לארה"ב ואירופה כי זה יעלה פחות.
האם נתניהו אשם גם בשקל החזק? חלילה אולם לכשיסתיימו פסטיבלי ג'ון קרי, דאבוס וג'רזי כדאי שראש הממשלה שלנו יאסוף את שני האחראים על האסטרטגיה הפיננסית של מדינת ישראל-בנק ישראל והאוצר על מנת להבין שאין כאן אסטרטגיה. וכשאין אסטרטגיה השקל חוגג ונסחר ברמות לא ריאליות לחלוטין.
מראים לנתניהו שהמצב לא כל כך נורא אבל שוכחים לספר לו כי הנתונים מתייחסים ל 2013 ושב2013 הצלחנו להמיר את המט"ח של יצואני ישראל בשער ממוצע 3.75 שקל לדולר. זה מה שהציל את נתוני 2013. מדינת ישראל לר חוותה שער נמוך מ-3.5 שקל לדולר לאורך זמן. זו הפעם הראשונה בה מחזיק שער כזה תקופה כה ארוכה ואפילו לנו,היועצים, אין פתרון קסם למצב כזה. את האסון יגלה נתניהו לקראת אמצע 2014.
הרבה ביקורת יש לי על היעדר האסטרטגיה ועל הצעדים בהם נוקטים ללא כל תיאום שני הגופים,צעדים שאין בהם הרבה תכלית ולא מסוגלים להביא לשינוי מגמה בשוק. צריך להיות הוגנים כלפי בנק ישראל. שם לכל הפחות מבינים שמשהו כאן מתנהל שלא כשורה ופועלים בדרכם שלהם.
באוצר לעומת זאת ניזונים מנתונים המנותקים מהמציאות ואפילו טוענים שהטיפול בשער החליפין זו עבודה של בנק ישראל. בנק ישראל לא רוצה ולא יכול לפעול לבד,כשאין לו גיבוי מהממשלה. בכל מדינה בה הצליחו להתמודד עם פעילות ספקולטיבית שחיזקה את המטבע המקומי היה שיתוף פעולה מלא בין הבנק המרכזי והממשלה. במצב העניינים הנוכחי רק נתניהו יכול להביא לשינוי המיוחל ולשיתוף פעולה יעיל בין שני הגופים למען הכלכלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
