"אל תתייחסו למה שהוא אמר"

העולם רוחש פעילות מדינית ענפה ואינטנסיבית. כמעט בכל מקום מתנהלים משאים ומתנים כלל-גלובליים להשגת הסכמים כאלה ואחרים בתחומים שונים.

כולם עסוקים בשינוי פני העולם, בהפיכתו למקום טוב ובטוח יותר. אומר חסן רוחאני, הנשיא המחייך של איראן: "לא נשנה דבר בתוכנית הגרעין שלנו", וחוץ מזה גם "לא נפרק את הצנטריפוגות"; אומר בנימין נתניהו גם אנחנו "לעולם לא נפרק - את ההתנחלויות".

אבו מאזן מודיע לעולם: לעולם לא אסכים להכיר בישראל כמדינה יהודית, וגם לעולם לא נוותר על זכות השיבה". לעולם! אם מסכמים את כל זה מתקבל שמנהיגי המדינות שוחרי ההסכמים המיטיבים נוקטים בעצם בעמדות שאינן מאפשרות את ההסכמים עליהם הם מתדיינים ימים ולילות, חודשים ושנים.

פוחד שיהרגו אותו

אז למה בכלל ממשיכים להתדיין לנוכח עמדות ברורות אלה? כי מיד באים כל מיני אינרסנטים ופרשנים ומסבירים לציבור ש"הוא אומר זאת לצורכי פנים, האחר לצורכי קואליציה, והשלישי פוחד שיהרגו אותו. אז מה אנחנו עושים עם זה? אולי זה לא ל"צורכי פנים"? אולי זו האמת? אולי זו האמת האמתית שלהם? אולי מה שהם אומרים במשא-ומתן הוא הכזב, ומה שהם אומרים כביכול "לצורכי פנים" - אולי אלה העמדות האמיתיות של הצדדים?

משחק הצרכים

נוצר משחק כזה: לא נתיחס ברצינות למה שאומרים המנהיגים, אלא לפרשנויות על דבריהם. כי לפרשנים למיניהם הרי אין "צורכי פנים", לכן אנחנו יכולים לראות את המציאות כמות שהיא ולומר אותה בלי חשבון. אל תשימו לב לדברי המנהיגים. אנחנו הפרשנים והמפרשים אומרים לכם, בחיוך ממזרי, שזה הכול "צרכים פנימיים".

אז במה אנחנו צופים פה, בתאטרון אבסורד? מה המטרה? אם מחר אבו מאזן יילך לחתום על הסכם עם ישראל - אז מה יוצא לו מזה שהוא אומר היום שלא יוותר על זכות השיבה, ומה יוצא לביבי ולרוחאני , כאשר ברור להם שבמסגרת הסכם עמדותיהם לא יתקבלו בו? ואז הרי יתברר שהם סתם בלבלו וקשקשו?

מי פה מקשקש?

או אולי יתברר שמי שמקשקש הם ה"מומחים" למיניהם המתראיינים ימים ולילות כדי להסביר לנו מה "באמת" קורה? בואו נזכור לרגע שגם על היטלר ושאר מנהיגים רצחניים אמרו שדבריהם מכוונים לכל מיני צרכים, רק לא לצורך אמירת האמת. היטלר באמת מתכוון להשמיד עם שלם? - נו, באמת. ולא האמינו לו גם כאשר כתב את זה בספר.

אולי נחליט על שינוי כללי המשחק? אולי נקבע שמדיניות ועמדות נקבעים על-פי מה שאומרים המנהיגים נטו - בלי הפרשנויות. שום משא-ומתן לא ייכשל כתוצאה מכך, אלא אם הן היה אמור להיכשל ממילא.