השקעות בפנסיה ובנדל"ן: אין דבר כזה "משקיע ממוצע"

כבר שנים שמשרד האוצר מנסה לחנך את הציבור לחשוב לטווח ארוך ולתכנן שנים קדימה. כך למשל, אסר האוצר על קופות הגמל לפרסם את התשואה החודשית, ובאתר הגמל-נט הציב באותיות קידוש לבנה אזהרה בזו הלשון: "קופת גמל היא מכשיר חיסכון לטווח בינוני וארוך, ומומלץ מאוד לבחון את ביצועי הקופה לאורך זמן ולא לאורך חודשים בודדים".

במשרד האוצר חשו ודאי סיפוק לאור הפרסום ב"גלובס" בשבוע שעבר, לפיו הוצגה השוואה על פני תקופת זמן ממושכת של 15 שנה, שממנה עולה כי החיסכון הפנסיוני הניב בממוצע תשואה של כ-8% - כפול ויותר לעומת עליית הערך של דירת מגורים בתקופה זו.

אלא, שבמציאות של היום כמעט שאין מי שמשקיע לטווח של 15 שנה. אפילו המשקיעים המוסדיים, אשר טווח ההשקעה שלהם הוא גיל הפרישה לפנסיה - מקבלים מחדש החלטות השקעה בכל פעם שוועדת ההשקעות שלהם מתכנסת, והיא עושה זאת בתדירות של אחת לשבועיים.

בנוסף, "תשואה ממוצעת" היא הגדרה אמורפית, ובמציאות קיימות אין ספור סטיות, הטיות ומצבי טבע משתנים, שיכולים להוביל לתוצאה הפוכה מזו שהתקבלה. במילים אחרות: לא כל אחד יקבל כ-8% על החיסכון הפנסיוני, וייתכן שיש כאלה שירשמו תשואה גבוהה יותר על השקעה בדירת מגורים.

הציבור קונה בשיא ומוכר בשפל

למשקיעים מקרב הציבור יש נטייה לקנות בעת שהמחירים בשיא, ולמכור בשפל. חלק מהציבור ודאי זוכר כיצד פדה בבהלה, בשיאו של המשבר של 2008, מיליארדי שקלים מקופות הגמל והעבירם "לבונקר" של הפיקדון השקלי ממש רגע לפני ההתאוששות הגדולה של 2009, שבה נרשמה תשואה של כ-28% בחיסכון הפנסיוני. אלה שביצעו את הפעולה הפזיזה הזו לא הכירו באותה תשואה שנתית ממוצעת של כ-8%, שהוצגה באותה כתבה, ונאלצו להסתפק בהרבה פחות.

מה עושה הציבור עם הדיבידנד?

גם השוואה של השקעה במניות אל מול השקעה בנדל"ן ופנסיה אינה משימה קלה. חישוב התשואה על השקעה במניות מתבסס על נתוני הבורסה לני"ע, שמניחה שכספי הדיבידנד מושקעים בחזרה במניה שחילקה אותם. כך מגיעים לתוצאה שמתחילת 1999 הניבה ההשקעה במדד ת"א 100 תשואה מצטברת של כ-300% שהיא כ-9.7% בשנה.

אלא שמה שקורה בפועל הוא שהמשקיע הקטן, המשקיע במישרין במניות, נוטה "לשכוח" את כספי הדיבידנד בחשבון העו"ש, וכך מחמיץ את עליות השערים שבהמשך הדרך, ומכיר בדיעבד בתשואה נמוכה יותר מתשואת המדד עצמו.

איפה דמי הניהול?

חישוב התשואה בחיסכון הפנסיוני אינו מביא בחשבון את דמי הניהול שנגבים על ידי הגופים המוסדיים (0.3% עד כ-1% בשנה). התחרות בין בתי ההשקעות הביאה לא רק לירידת דמי הניהול על החיסכון הפנסיוני, אלא אף יצרה שונות גבוהה בין אלה המשלמים תעריף מלא לבין אלה הזוכים להנחה בדמי הניהול. אחוז אחד של דמי ניהול מעביר בחלוף 30 שנות חיסכון כרבע מהחיסכון שנצבר אל כיסו של בית ההשקעות, ולכן הנחה קטנה בדמי הניהול עלולה ליצור בין החוסכים הבדלים גדולים בתשואה המצטברת וברמת החיים שלאחר הפרישה.

מהי השפעת מגן המס על התשואה?

על החיסכון הפנסיוני קיים פטור ממס על רווחי הון וריבית, ונוסף על כך ההפרשה לפנסיה היא הוצאה מוכרת לצורכי מס שמקטינה את התשלום למס הכנסה. לכן התשואה האמיתית של עמיתי החיסכון הפנסיוני היא גבוהה מזו המצוטטת על ידי בתי ההשקעות, כתוצאה מההטבה שהמדינה העמידה לזכותם.

ומה עם שכר הדירה?

על רקע העליות האחרונות במחירי הנדל"ן, תשואה של כ-3.5% לשנה, על פי נתוני הלמ"ס, על השקעה בדירת מגורים ב-15 השנים האחרונות נראית נמוכה למדי. אלא שהנתון הזה מתייחס רק לעלייה במחיר הדירה, ומתעלם משכר הדירה (הפטור ממס!) שהדירה הייתה יכולה להניב לרוכש.

גם אז השאלה מה עשה משכיר הדירה עם כספי שכר הדירה רלוונטית לחישוב התשואה הכוללת. האם השקיע את הכספים מחדש, או השתמש בהם לצריכה שוטפת? בכל אופן נראה כי הכללת שכר הדירה בחישוב התשואה הייתה יכולה להכפיל את התשואה על השקעה בנדל"ן, ולצמצם משמעותית את הפער בינה לבין החיסכון הפנסיוני.

 תשואות