למה בכל זאת משתלם לארח טורניר כדורגל גדול

על תשתיות ואצטדיונים מפסידים מיליארדים - אבל מארחת נהנית בשנים שלאחר האירוע מעלייה ממוצעת של 20% בכמות הקהל בליגה המקומית

המודל הכלכלי של אירוח טורנירי כדורגל גדולים, מונדיאל או יורו, מוטל בספק רב. השקעות של מיליארדים רבים בתשתיות חדשות לקראת האירוע הגדול אמנם משדרגות את תחומי התחבורה, התעופה והמלונאות של המדינות - אך לעיתים קרובות הכספים ששופכים על הפרויקטים המורכבים האלו מיותרים, ומומחי כלכלה רבים סבורים כי היה עדיף לאוצר המקומי להשתמש בכסף על מנת לחזק תחומים דחופים יותר: למשל, להוציא אותו על מוסדות חינוך, בתי חולים, או אפילו הורדת מסים. רוב המחקרים מצביעים על כך שהתיירות הנכנסת במהלך חודש של מונדיאל או יורו אינה עולה באופן משמעותי, אם בכלל, ביחס לחודשים מקבילים "רגילים" בשנים אחרונות. מלבד זאת, את רוב ההכנסות הגדולות באמת של הטורנירים - זכויות שידור וספונסרים גלובליים - פיפ"א ואופ"א שומרת לעצמן ולהתאחדויות הכדורגל המסונפות אליהן.

הבזבוזים הכי מיותרים נוגעים ככל הנראה לאצטדיונים הבומבסטיים שנבנים או משופצים לקראת אירוע גדול: רובם מפוארים וגדולים יתר על-המידה, ולאחר שהפסטיבל בן החודש נגמר, הם הופכים ל"פילים לבנים", והופכים למתקנים שמייצרים הפסדים כספיים קבועים.

למרות כל האמור לעיל, בדבר אחד מונדיאל או יורו כן יכול להועיל באופן ניכר למדינה המארחת: במורשת עבור הכדורגל המקומי. או במילים אחרות: בגידול ניכר שנרשם בכמויות המתעניינים בענף, שמציפים את המגרשים בשנים שלאחר מכן.

***

גורו כלכלת הספורט הבריטי, פרופסור סטפן סיזמנסקי, ביצע ביחד עם החוקר היפני טקאו היראטה מאוניברסיטת וואסדה שבטוקיו בדיקה מקיפה: האם כמויות הקהל הממוצעות בליגות המקומיות עלו או ירדו בשנים שלאחר אירוח הטורנירים הגדולים? בבדיקה נכללו שישה גביעי עולם (1966, 1974, 1990, 1998, 2002 ו-2006) ושבע אליפויות אירופה (1984, 1988, 1992, 1996, 2000, 2004 ו-2008). הממצאים? חד-משמעיים: עלייה ממוצעת של 20% במספר האוהדים שהגיעו למגרשים, שלוש שנים לאחר אירוח המונדיאל והיורו - ביחס לשנה האחרונה שלפני הטורניר הגדול. יש לציין כי למען הבדיקה, נלקחה בחשבון עלייה טבעית של 1% בכמות הקהל, עקב הצמיחה בפופולריות של הכדורגל שמתרחשת בכל מקרה.

רק בשלושה מקרים נרשמה דעיכה בכמות הקהל - היורו באוסטריה 2008 (שאירחה במשותף עם שווייץ) הביא לירידה ב-1%; היורו בפורטוגל 2004 (2%-); מונדיאל בדקום קוריאה 2002 (אירחה במשותף עם יפן, צניחה של 6%). הקפיצה הגדולה נרשמה בליגה הצרפתית לאחר המונדיאל שנערך במדינה האירופית ב-1998: שלוש שנים לאחר מכן, זינקה כמות הקהל ב"ליג 1" ב-64%.

בליגה העליונה בברזיל נרשם בשנת 2013 ממוצע של 14,951 צופים למשחק - נמוך מאוד עבור מדינה בעלת אוכלוסייה ענקית שכזאת, ועוד אחת שנחשבת למטורפת כדורגל. בברזיל יקוו שהמונדיאל בקיץ הקרוב ישפר במידת מה את הנתון הזה.

אפקט המונדיאל / יורו
 אפקט המונדיאל / יורו