"נרצה לארח בישראל את הסופר-קאפ או את גמר הליגה האירופית"

בקושי כמה שבועות אחרי שסיימה ההתאחדות לכדורגל את אירוח טורניר יורו 2013 לנבחרות צעירות, וכבר הגישו למשרדי אופ"א את הבקשה הרשמית לארח באצטדיון טדי בירושלים ארבעה משחקים מטורניר אליפות אירופה ב-2020, שייערך לראשונה ב-13 מדינות שונות ברחבי היבשת. ההערכות בהתאחדות הן שאחרי טורניר היורו המוצלח, אין שום סיבה שאופ"א תסרב להעניק לישראל את המשחקים היוקרתיים. ובינתיים? הכוח העצום שישראל צוברת בדרגים הגבוהים ביותר של ארגון הכדורגל האירופי - שם אבי לוזון כידוע הוא חבר בכיר בוועד הפועל - הביא, על הדרך ככה, גם את אירוח אליפות אירופה לנערות ב-2015. ואם להשלים את התמונה: למי ששכח, ישראל אירחה במארס 2010 בתל אביב גם את קונגרס אופ"א היוקרתי.

העניין הזה הוא חלק מגישה שהולכת ומתפתחת בהתאחדות, לנסות ולהביא ארצה כל אירוע אפשרי. "בעצם משנת 2000, אז אירחנו בישראל את אליפות אירופה לנערים עד גיל 16 - לא היה פה טורניר גדול, עד היורו בקיץ האחרון", מסביר רונן הרשקו, מנהל אגף הנבחרות בהתאחדות לכדורגל, ומי שלמעשה הפך להיות המוציא לפועל מטעם ההתאחדות של הצעות האירוח השונות. "בשנים האחרונות הבנו מה זה נותן, לענף ספורט ולמדינה, לארח אירוע גדול. כשהולכים לדבר כזה, המשמעות היא התגייסות של המדינה כולה, וצריך להסביר שהראייה היא לא קצרת טווח ואלו לא רק השבועיים של הטורניר - אלא מה נשאר אחר כך, איך תוכל להשתמש במתקנים ובידע שצברת אחרי שהאירוע הסתיים. עם זאת, אנחנו לא ניגשים לכל אירוע. למשל, ליורו 2017 לנשים (בוגרות) לא ניגשנו כי אין לנו תשתית מספקת לנבחרת נשים".

- בסופו של יום הכוח של ישראל באופ"א הוא שעושה את העבודה. אתה יכול להכין דוחות עד מחר ולהגיש הצעה, בסוף זה פוליטיקאים שסוגרים עניין?

"ליורו 2013 ניגשו 7-8 מדינות שרצו לארח, ביניהן אנגליה, וויילס וצ'כיה. כשאופ"א לוקחים על עצמם אירוע כזה הם משקיעים בו הון עתק, זה עסק כלכלי שיש בו זכויות שידור ופרטנרים, והם לא ייקחו סיכון בשום מצב אם יידעו שזה לא יצליח, ולא ייקחו את האחריות לתת לישראל לארח משיקולים כאלו ואחרים. יש פה אפס סובלנות. הפוליטיקה משמעותית כמו בכל דבר, אבל בסופו של יום צריך בסיס מאוד איתן של רמת מוכנות. הגשת המכרז שלנו היתה ברמה הכי מקצועית וגבוהה, כולל שכנוע שהמדינה כולה עומדת מאחורי זה, עם מכתב מהנשיא שמעון פרס שנשלח אישית לכל חבר בוועד הפועל של אופ"א, מתורגם לשפה שלו. מובן שכחבר הוועד הפועל יש לאבי לוזון השפעה גדולה. התפקיד שלי כמי שניהל את ההצעה, זה לתת לו את הכלים הכי טובים כדי להגיד שיש לנו פה אירוע מנצח".

- משתלם לארח טורניר כזה ברמה המיידית, או שהתמורה היא יותר בטווח הרחוק?

"אתה בעיקר מסתכל שנים קדימה ובוחן מה שיישאר לך מאירוע כזה. מבחינתי למשל, לנהל מערך גיוס, השמה והכשרה של 500 מתנדבים זה דבר שלא היה בשום אירוע כזה בארץ. אותם מתנדבים נמצאים היום בדאטה-בייס שלנו, ולקבוצות הכדורגל יש היום בעצם 500 אוהדי כדורגל שהן יכולות להשתמש בהם לצרכים שלהן. או 700 איש שעבדו ביורו בשכר, וחלקם הגדול עדיין בתוך הענף - אם ספקים ואם אנשי הרשויות המקומית, מנהלי אצטדיונים, אנשי תקשורת והפקה, או אנשים מתחום הכדורגל. אם הייתי צריך לקחת את אותם 700 איש להכשרה כזאת באופ"א, זה היה לא ריאלי. ובזכות הטורניר הם קיבלו את ההכשרה הטובה ביותר. כל הידע הזה שהם צברו נשאר פה בארץ, וזה הדבר הגדול ביותר. קשה לכמת אותו כספית, אבל הוא נותן המון. אירוע כזה מצמצם פערים גם ברמת האצטדיונים. אצטדיון טדי שאירח את הגמר - כל התשתיות שלא היו קיימות שם, חדרי עיתונאים או כל דבר אחר - היום בזכות היורו הן קיימות. הם עושים באצטדיון כנסים גדולים, זו תשתית שנשארת ואתה יכול אחר כך למקסם את זה ולהפוך למשהו כלכלי".

- ובונוס, אופ"א נתנו משהו?

"נתנו כן, יש בונוס יפה".

 נורבגיה מול איטליה במסגרת יורו 2013 בישראל / צלם: רויטרס

■■■

הרשקו מסביר שיש מדינות שרואות באירוח אירועי ספורט עניין כלכלי לכל דבר ואף מקצות לכך משאבים מיוחדים. "אצלנו הצעה לאירוח אירוע ספורט גדול זה משהו שעדיין לא מאורגן על-ידי מוסדות המדינה, אבל למשל בדנמרק יש חברה מטעם המדינה שהתפקיד שלה זה להגיש הצעות לאירוח כלל אירועי הספורט. כל אירוע. הלוגיקה מאחורי זה היא שככל שתביא יותר אירועים גדולים, לא משנה באיזה רמה, מבחינת הכלכלה המקומית זה דבר שלא יסולא בפז. זה מביא המון תיירות, פנים וחוץ".

- מה ההסבר לפער בין איך שתופסים את ההתאחדות באופ"א לבין איך שתופסים אותה בארץ?

"אנחנו באמת מצטיירים ברמות הגבוהות ביותר, וגם מחזיקים בתפקידים באופ"א. למשל לקראת מונדיאל ב-2018 ברוסיה, הרוסים שלחו משלחת ראשונה ללמוד ברמה של אבטחה, סדר ציבורי, בעקבות היורו. הייתי בפגישה עם חברה של הוועדה המארגנת בברזיל, הרבה דברים רוצים ללמוד. אז העולם כן מכיר את היכולות הניהוליות שלנו, פה בארץ עדיין לא. ביורו 2013 מבחינת זכייני שידור בעולם, היה גידול של 30% לעומת הטורניר הקודם, עם קרוב ל-40% עלייה בכמות הצופים בעולם בטלוויזיה. הטורניר הזה שודר בחמש יבשות, כמה אירועים יש לנו ממדינת ישראל עם חשיפה שכזאת, ל-130 מיליון צופים בעולם?"

השינוי הארגוני שאופ"א עברה בשנים האחרונות הביא לכך שאם בעבר היא החזיקה חברות ניהול ושיווק חיצוניות שארגנו עבורה את האירועים (חברת TIM - ט"ו) או ניהלו את מכירת זכויות השידור, הרי שהיום הארגון הוא כולו אין-האוס, מה שגם גרם להגדלת כמות העובדים באופ"א באופן דרמטי. את היורו האחרון ניהלה חברת בת מטעם אופ"א, כאשר הרשקו הפך למעשה בשנתיים האחרונות עד הטורניר לעובד של אותה חברה, קיבל ממנה את השכר, ולמעשה היה הנציג מטעם אופ"א לארגון הטורניר בארץ.

- אופ"א ידועה בדקדקנות שלה, לאיזה רמה זה הגיע ביורו?

"קח למשל את הילדים שעולים עם השחקנים למגרש לפני משחק. הגיע אלינו ספר שלם של איך מנהלים את הילדים האלו, כולל הכשרה מטעם אופ"א שעשו כאן לעניין הספציפי הזה. אופ"א דורשת שבתוך האצטדיון יהיה אזור מוגדר שבו יאוכלסו הילדים, כולל פירוט הריהוט בחדרים שהם שוהים בהם, כמה ספסלים בחדר הזה, כמה כסאות, איזה כיבוד יהיה לילדים, איפה יהיו השירותים שלהם. או למשל התייחסות לפנאי ונופש של הילדים הללו - ילד נמצא 3-4 שעות באירוע כזה, ומבחינת אופ"א צריך לתת לו להרגיש שהוא נהנה מהחוויה הזאת, ואם סוני היא ספונסרית אז ידאגו שיהיו בחדרים של הילדים טלוויזיות, שיהיו להם סרטים לראות. יש התייחסות לגילאים של הילדים שמשתתפים באירוע, והגדרה ברורה באיזה טווח גובה הילדים האלו צריכים להיות.

"המזנונים למשל, ביחד עם מנהל הלוגיסטיקה של החברה מטעם אופ"א, גם נבדקים בדקדקנות: ישבנו עם כל הזכיינים שמפעילים מזנונים באצטדיונים, ובנינו סל מוצרים, ובכל האצטדיונים מכרו בדיוק את אותם דברים, ובאותו מחיר. לא כמו בליגה שכל אחד יכול למכור מה שהוא רוצה ובאיזה מחיר".

- אז מה הלאה?

"נרצה לארח פה את הסופר-קאפ האירופי או את גמר הליגה האירופית, או גמר אליפות אירופה לנוער. או בעתיד לארח פה את המונדיאל עד גיל 20, אבל זה כבר החלטה ברמה של מדינה".