כשהבורסה נלחמת בבנקים

בתקופה האחרונה, דומה כי מודל הפיקוח המבני על שוק הכספים וההון המיושם בישראל, הדוגל בפיקוח בהתאם לזהות הגוף המפוקח, מייצר זירת קונפליקט מתמשכת בין יו"ר רשות ניירות ערך למפקח על הבנקים. לפיכך, המודל דורש בחינה והתאמות מהותיות.

הדיון בוועדת הכספים שעסק בתפקוד הרגולטורים בהסדר החוב בקבוצת אי.די.בי, שב והוכיח את פער תפיסות העולם בין יו"ר הרשות, שמואל האוזר, למפקח, דודו זקן, אשר לכאורה פועלים בגזרות רגולטוריות משלימות, אולם בפועל מוצאים עצמם באזורי פעילות משיקים רבים.

בדיון האמור בוועדת הכספים צוטט האוזר באומרו כי תחום ההסדרה הלך רחוק מדי בשנים האחרונות, בעוד המפקח זקן לא סבר שיש עודף רגולציה במערכת הפיננסית. פער תפיסות העולם בין צמד הרגולטורים בא לידי ביטוי בשורה ארוכה של מחלוקות מקצועיות, אשר מצאו דרכן לתקשורת בשבועות האחרונים.

מאמץ של רשות ני"ע להגמשת מגבלת ההחזקה ב-5% מהון בנק בידי גוף מוסדי המחזיק בחברות תעודות סל, כדי לא למנוע מכירה כפויה של מניות בנקים על ידי הגופים המוסדיים ואף לאפשר להם להגדיל החזקה בבנקים, כשל עקב התנגדות המפקח על הבנקים; זקן מחזיק בסט שיקולים שונה, ורואה בהפחתת ריכוזיות השליטה במערכת הבנקאית ערך מהותי יותר.

סוגיית דרישת הביטחונות המוגדלים בגין פיקדונות שקליים קצרים, כחלק מתקינת באזל 3, מהווה אף היא זירת מחלוקת בין הרגולטורים. דרישה מחמירה זו, העשויה להיכנס לתוקף בראשית 2015, מאיימת על האטרקטיביות של קרנות כספיות, מה שדרבן את רשות ני"ע לנסות, בתיאום עם המפקח על הבנקים, לנטרל מוקש זה - ניסיון שלא צלח עד כה.

להותיר המודל עם רגולטור אחד מוביל

סוגיה נוספת שעל פי פרסומים מהווה בסיס למחלוקת בין הרשות לפיקוח הבנקים הינה חתירת רשות ני"ע לקדם הנפקת סוג חדש של קרנות נאמנות, המשקיעות בנכסים שקליים קצרצרים המהווים חלופה לפיקדון שקלי ואינם מחייבים ייעוץ בנקאי.

הנפקת כזו צפויה לשפר דרמטית את הריביות שיקבל הציבור על הר השקלים עליו הוא יושב באופן מסורתי, אך תנגוס ברווחי הבנקים ובנזילות הבנקאית. לפיכך, יוזמה זו אינה מתקבלת בעין אוהדת על ידי המפקח, אשר אמון על יציבות הבנקים, ורווחת המשקיעים בפיקדונות הבנקאיים מהווה עבורו יעד משני.

הדיון בסוגיית הגבייה של עמלת המרת מטבע בגין רכישת קרנות נאמנות זרות אשר אמורות להיסחר בעתיד בבורסה, היווה אף הוא לפי פרסומים בסיס למחלוקת בין הרגולטורים.

לא זכור לנו רצף כה אינטנסיבי של מחלוקות פומביות בין יו"ר רשות ני"ע למפקח על הבנקים, וניתן להניח כי מחלוקות נוספות חמקו מן העין הציבורית. המצב צריך להוות תמריץ לבחינת מודל הפיקוח במדינת ישראל, כשנראה כי שיתוף הפעולה בין גופי הרגולציה אינו משביע רצון.

אחת האפשרויות היא להותיר את המודל של פיקוח מבני אך להפקיד את ההובלה בידי רגולטור אחד. במקרה כזה, אם הרגולטור המוביל סבור שרגולציה מסוימת היא המשרתת טוב יותר את דרישות השוק, ביכולתו להורות לשאר הרגולטורים לאמץ אותה.

הכותב הוא האסטרטג הראשי בקבוצת איילון