מה את שווה בעצם, מכבי?

אם מכבי ת"א מודל 2013/14 היתה בחורה רווקה, הדבר הראשון שהיו אומרים עליה היה שהיא לא סגורה על עצמה, שהיא עדיין מתלבטת ולא יודעת מה היא רוצה להיות כשהיא תהיה גדולה. היא עדיין לא החליטה אם היא גרסה נשית וצהובה ל"רוצח השקט", כזה שבלי הרבה רעש וצלצולים, בלי תבוסות והפרשים גבוהים סופר 17 ניצחונות רצופים, או שאולי היא בכלל מנסה לרוץ מרתון בקצב של "ספרינט" ושאוטוטו ייגמר הכוח ואחריו גם המזל, הסטטיסטיקה של מאזן המשחקים הצמודים תתיישר, ועשר דקות של ריכוז שוב לא יספיקו כדי לנצח את נס ציונה והרצליה.

‏‏‏היא עדיין לא החליטה אם היא חולמת על בעל שייקח אותה לירח דבש באיטליה אי-שם בחודש מאי, או שהיא מסתפקת במשהו קצת יותר סולידי - חופשה קצרה בישראל, או כמו שכינה זאת אחד האקסים המיתולוגיים שלה, מוטי דניאל, כשאמר שאליפות המדינה בשבילה היא בגדר תחושת הקלה.

היא עדיין לא החליטה האם היא רואה בעצמה תלמידה מצטיינת, שהציונים הגבוהים שלה נובעים מפקטור (כמו הפציעה של ארויו בדקות ההכרעה בטורקיה) או מהיכולת למקד את האנרגיה והיכולות שלה בדיוק במקומות הנכונים ובזמן הנכון.

אולי בעייני עצמה הכל ברור, אבל בעייני החברים ובני המשפחה - כולם ממתינים לסימן, למשהו שיסיר את הספקות. הקרובים רוצים להאמין שהיא מוכנה לצאת ולכבוש את העולם, או לפחות את אירופה, וכולם יודעים שביום חמישי במדריד הם יקבלו סוף סוף את התשובה.

‏‏עבור הזהות העצמית שלה, ניצחון או הפסד הם השאלה הפחות חשובה - משחק שקול, להסתכל לריאל מדריד בעיניים, להגיע למשחק הכי קשה שיכול להיות עבור קבוצה באירופה (חוץ מריאל מדריד כמובן) ולצאת ממנו עם התחושה שהיא גרמה לספרדים להזיע - יהפכו את מכבי מקבוצה שמחפשת זהות למועמדת לפיינל-פור. תבוסה והופעה שתזכיר לכולם שבשנה שעברה ריאל מדריד רכשה מראש את כרטיסי הטיסה שלה לספרד על פי התרחיש שהיא מנצחת בתל-אביב כבר במשחק הראשון מבין השניים בשלב ההצלבה, תחזיר את מכבי לקרב הביתי מול באיירן מינכן, קרב שלפחות באופן תודעתי יהיה קרב על הלחם והחמאה - על עצם העלייה לשלב הבא ולא על הביתיות, קרב בגובה העיניים.

‏רושם ראשוני קשה לשנות. גם 17 ניצחונות רצופים עדיין לא עונים על השאלה האם שחורציאניטיס מסוגל גם מול הגדולים ביותר, האם דווין סמית' הוא ג'וקר או צ'וקר, האם טייריס רייס מסוגל לנווט גם ברמות הגבוהות של היורוליג, האם ג'ו אינגלס יזכיר לברצלונה שחקן אחר שעבר ממנה למכבי (יאסיקבצ'יוס), או שהוא בסה"כ עוד אוסטרלי חביב, האם יוגב אוחיון חזר לימים של טרום קובאן והאם דייויד בלאט שוב לקח סגל שחקנים טוב והפך אותו לקבוצה מצוינת.

‏‏‏המשחק מול ריאל מדריד הוא לא עוד משחק על 2 נקודות ואפילו לא רק משחק שיכול להעניק יתרון ביתיות בהצלבה. המשחק מול ריאל יקבע האם שנות הבנייה, הניסוי והטעיה בהיכל נוקיה הסתיימו והסגל החדש הוא בסיס לקבוצת צמרת אירופית. או שאולי הוא יקבע את גובהה של תקרת הזכוכית עבור קבוצה עם תקציב של 20 מיליון דולר.