אינטל חוגגת

חברת אינטל ישראל פתחה השבוע בחגיגות 40 השנה לפעילותה בישראל.

נכון לתחילת שנת 2014 קיימות בישראל כ-300 נציגויות של חברות טכנולוגיה זרות, רשימה שכוללת את כל המי ומי בעולם התעשיות המתקדמות.

אבל חשוב לזכור שכשכל זה התחיל, הרבה לפני שהפכנו להיות אומת הסטארט-אפ, אינטל העולמית היתה מהראשונות בין החברות הגלובליות שהחליטה להקים אצלנו מרכז פעילות אסטרטגי.

הנתונים שפירסמה אינטל לגבי 40 שנות פעילותה בארץ מדברים בעד עצמם: סך היצוא של מפעלי החברה בארץ הגיע ל-35 מיליארד דולר.

החברה השקיעה 10.8 מיליארד דולר בהקמת מפעלים ומרכזי פיתוח בישראל ומעסיקה כיום 9,855 עובדים, 60% מהם גרים דרומית לגדרה.

נתון מעניין המורה על התרומה ליצירת כלכלה תומכת סביב פעילותה של אינטל בארץ הוא עבודתה של אינטל עם ספקים קטנים ובינוניים: יש כ-900 ספקים הקשורים עם החברה היום, 653 מתוכם בהיקפים של פחות מ-100 אלף דולר בכל שנה. אינטל גם לקחה על עצמה מחויבות חברתית הבאה לידי ביטוי במעורבות בתוכניות חינוך שהקיפו עד היום כ-475 אלף תלמידים ו-68 אלף מורים.

בשנה שעברה הכריזה אינטל על תוכנית חינוך חדשה - "אנחנו המחר" - בהיקף של 20 מיליון שקל, המיועדת לטפל ב-4,500 תלמידים ומורים. 10,000 יוצאי אינטל התפזרו ברחבי ההיי-טק הישראלי ב-40 השנים האחרונות והם נושאים איתם לכל אשר יילכו את המטען התרבותי והעסקי של חברה בינלאומית מהמובילות בעולם. ולבסוף, אינטל מפעילה תוכניות מיוחדות, שהופכות אותה לאחת החברות המובילות במשק בשילוב חרדים ובני מיעוטים.

לא לעולם חוסן

מעבר למספרים המרשימים ביותר שמלמדים על מחויבותה של אינטל לפעילות הישראלית שלה ותרומתה האדירה לכלכלת המדינה, חשוב לזכור כי לא לעולם חוסן, לא בהכרח.

קמטים עמוקים נחרצים בימים אלה במצחיהם של רבים ממובילי הכלכלה הישראלית, וביניהם גם אנשי היי-טק. לא בכדי ראינו משלחת מכובדת של אנשי עסקים ישראלים, שנסעו לוועידת דאבוס בשבוע שעבר על מנת להביע את דאגתם הגוברת מהיעדר התקדמות בתהליך המדיני.

חשוב שכולנו נזכור כי המשך פעילותם של מאות מרכזי עסקים ופיתוח של חברות זרות בישראל תלוי במידה רבה בהמשך היציבות והשקט היחסי באזורנו.

חברה כמו אינטל, המייצרת בישראל כמות נכבדת של מוצריה, לא יכולה להרשות לעצמה אי ודאות וחוסר ביטחון הנובעים מפעילות באזור מלחמה.

אנשי אינטל לא אוהבים לדבר בפומבי על חששותיהם הכבדים בזמן מבצע "עמוד ענן" ובתקופות קשות אחרות אותן חווינו באזורנו מוכה הטילים והאיומים. אבל לא קשה לדמיין את עומק הנזק הכבד שהיינו סופגים אילו היה חלילה נפגע מפעל הייצור של אינטל בקריית גת. יכולנו אז לשכוח מהמשך המחויבות העמוקה לישראל, כמו גם מהסיכוי לנסות לשכנע את אינטל להקים כאן את המפעל הבא שלה.

יש גבול למה שחברה בינלאומית, המגלגלת מיליארדי דולרים ושיש לה בעלי מניות מסביב לעולם, יכולה להרשות לעצמה לספוג על מנת לקיים כאן, במולדת הסטארט-אפים, פעילות משמעותית.

פוליטיקאים רבים אוהבים לנופף בדגל החברות הזרות הפעילות בארץ ובראשן אינטל, לצורך מטרותיהם המגוונות. חברת הכנסת שלי יחימוביץ' קראה לפני מספר שנים לחילונים להצטרף להפגנות החרדים נגד אינטל בירושלים בשם ההגנה על זכויות העובדים בארץ ישראל.

פוליטיקאים נוספים שמחו להצטרף בשנה האחרונה להתקפה הבוטה על החברות הזרות וביניהן שוב אינטל, בגלל הקלות המס הנדיבות שמדינת ישראל העניקה להן על מנת לשכנע אותן להחזיק בישראל פעילות ענפה. ואילו שר הכלכלה נפתלי בנט אוהב לנופף בנוכחותן של חברות בינלאומיות זרות בישראל כהוכחה לחוסננו ולכך שהעולם לא באמת נגדנו ואין ממה לחשוש.

אבל, כל מי שנמצא בקשר רצוף עם נציגי החברות הזרות בארץ או עם בכירי החברות האלו בחו"ל, יכול לחוש בסימני השאלה. הפוליטיקאים השאננים טועים ומטעים. חובתם של מי שמנהלים פה את מערכות השלטון לשקוד יום ולילה על המשך נוכחותן של החברות האלו בארץ. הן לא יישארו כאן אם לא יהיה להן כדאי ואם לא יהיה בטוח לנהל פה את פעילותן, ושאף אחד לא יספר לנו משהו אחר.

אולי יש לנו מנהיגים שמוכנים לסכן את כל זה למען עמדות פוליטיות כאלו ואחרות, אבל חשוב שיפנימו מהו המחיר. ושלא ימכרו לנו שאינטל ומקבילותיה יהיו כאן בכל מקרה גם ב-40 השנים הקרובות. כי זה, למרבה הצער, ממש לא מובטח וממש לא מובן מאליו. למרות שאולי היינו רוצים לחשוב אחרת.

* יזהר שי הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל.