"מקלים על הבדואים והמתנחלים ונלחמים בקיבוצים"

מאבק הקיבוצים ברשות מקרקעי ישראל עולה מדרגה: 400 קיבוצניקים ונציגי תנועות ההתיישבות החקלאית הגיעו לכנס ההסברה הארצי שנערך הבוקר ב"צוותא" בתל אביב, בהם גם השרה לשעבר אורית נוקד, השר לשעבר אהרון ידלין וראשי מועצות אזוריות. הכנס התקיים במסגרת מאבק עליו הכריזה לאחרונה התנועה הקיבוצית כנגד הקפאת הבנייה בקיבוצים שנמשכת לטענתם מזה כשנתיים בכל הארץ.

בסוף חודש פברואר, אמורה להתקבל החלטת ועדה בראשות שר השיכון אורי אריאל, בנוגע להסדרת הבנייה בקיבוצים, שלטענת התנועה הקיבוצית מוקפאת על ידי רשות מקרקעי ישראל מאז 2010 באמתלות של שימושים חורגים וכדומה. לטענת הקיבוצים המתווה שמציעה רשות מקרקעי ישראל בראשות בנצי ליברמן, לפיו הבתים בקיבוצים יירשמו בטאבו תמורת תשלום של 33%-91% מערך הקרקע, מייתר את הצורך באגודה שיתופית, מביא לכך שכל אחד יוכל לקנות ולמכור את הבתים בקיבוץ, מסכן את עתיד הקיבוצים, ואף מדובר בסכומי עתק שהקיבוצניקים אינם מסוגלים לעמוד בהם.

מנגד, מציעים הקיבוצים מתווה חדש לפיו, כל הקיבוצים יחד יתאגדו לרכישת הקרקעות מרשות מקרקעי ישראל תמורת סך של 1.5 מיליארד שקל, כאשר האגודות השיתופיות ינהלו את הקרקע, והבתים ירשמו על שם החברים תמורת תשלום בסך 3.75% מערך הקרקע. בדרך זו טוענים הקיבוצים, ישוחררו לשוק 40 אלף יחידות דיור נוספות, והקיבוצים יוכלו להמשיך ולהתפתח.

"אנחנו הפתרון, ולא הבעיה" אמר איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית בכנס. "בעת שמצוקת הדיור פוגעת בצורה אנושה בסיכויי הדור הצעיר לבנות בארץ הזאת, אנחנו רוצים שהמשפחות הצעירות ייבנו בעמק יזרעאל ולא בברלין. באנו לכאן היום להסדיר אחת ולתמיד את מערכת היחסים עם המנהל: הבניה בקיבוצים הוקפאה בשנים האחרונות ברחבי הארץ בטענות שונות ומשונות בעוד המדינה נכנעת לבדואים, מתקפלת בפני המתנחלים ומיטיבה עם החרדים. אסור למדינה לקפח את הקיבוצים וההתיישבות - אנחנו, ששומרים ומסמנים את גבולות המדינה היינו ועודנו מגש הכסף".

ברושי הוסיף כי "לא באנו לבקש טובות אלא זכויות. צריך להסיר את המכשולים הבירוקרטיים ועכשיו הזמן להתערב - ערב ההחלטה שאמורה ליפול בהכרעה היסטורית גם לתנועה הקיבוצית וגם למדינה. כל החלטה לא הוגנת שלא תביא לצמיחה וגידול תוציא אותנו למאבק חסר פשרות. לא ייתכן שהמדינה תגזור כיליון וכליה על 100 שנים של פעילות התיישבותית. אם ידחקו אותנו לפינה נדע להילחם על הבית".

מירב גורדון, נפגעת הקפאת בנייה מקיבוץ גלאון אמרה בכנס: "מבחינתנו המשימה המשפחתית של לבנות בית בקיבוץ התחילה לפני הרבה שנים. לפני שנה וחצי הגשנו תכניות לבנות בית, הקיבוץ אישר - ומאז אנחנו ממתינים, ממתינים וממתינים ורב הנסתר על הגלוי. חוסר הודאות הזה נמצא כבר שנתיים במחוזותינו - רק בקיבוץ גלאון אנחנו קהילה של 39 משפחות שממתינות. בשבילנו זאת לא עסקה נדל"נית -מבחנתנו זה מקום שאנחנו רוצים לבנות בית ולחיות בו. ברור לכולם שחשיבות העצמת ועיבוי הפריפריה היא משימה לאומי ועם זאת עדיין יש הקפאה".

איציק באדר מנכ"ל ארגוני גרנות מקיבוץ גבעת חיים הוסיף כי: לאורך השנים עברה התנועה הקיבוצית שיקום אדיר ורבים רוצים להצטרף אליה - בעיני רבים בציבוריות הישראלית התהליך הזה הוא תהליך מאיים. אם בנצי ליברמן בא אלינו וטוען שאנחנו הקוזאק הנגזל אני בא ואומר הפוך: "אתם הקוזאק הגוזל. אם קצת מהמאמצים שמושקעים בהתיישבות בחבלי ארץ מסוימים בארץ היו מושקעים גם בחקלאות המצב היה שונה בתכלית. אנחנו כבר שנה וחצי במצב של הקפאה ומצב שבו כבר שנים שהמנהל רואה בכל פעילות שנעשית בחצר המשק כהפרת הסכם וממציא לזה שם "שימושים חורגים". התנועה הקיבוצית ערבה לכל חבריה - לקיבוצי הפריפריה ולקיבוצי המרכז. אם אני מתפרנס מדונם מטע או מרפת - זאת אותה הפרנסה - אם היא בפריפריה ואם היא במרכז. אנחנו תנועה אחת והזכויות היסודיות שלנו צריכות להיות מוכרות. אם הן לא מוכרות - אז צריך ללכת לתהליך של חקיקה לא רק עבור הקיבוצים אלא עבור כל ההתיישבות והתנועות החקלאיות".