בכיר בבנק ישראל: השקל יקר מדי אבל לא נציב שער רצפה

בנק ישראל מחויב להילחם בייסוף השקל אך שולל צעדים כמו הצבת שער ריצפה לדולר-שקל כפי שנעשה במדינות אחרות - כך אומר גורם בכיר בבנק ישראל לסוכנות הידיעות רויטרס.

השקל התחזק בשנה החולפת ב-9% מול הדולר והיה למעשה אחד המטבעות החזקים בשנה שעברה. המטבע הישראלי התחזק ב-7% מול סל המטבעות אותו בוחן בנק ישראל בבואו להתערב בשוק המט"ח ולרכוש דולרים.

הדולר נסחר היום מתחת לרמה של 3.5 שקלים והמטבע הישראלי עדיין שוהה בשיא של שנתיים וחצי מול עמיתו האמריקאי. לאחרונה עלו קריאות בישראל לנקוט צעדים אגרסיביים יותר על מנת להחליש את השקל, כמו למשל הצבת שער ריצפה לדולר-שקל כפי שנעשה בצ'כיה.

"אנו ממשיכים להתערב בשוק המט"ח... ולפעמים זה כדי להזכיר לשוק", אמר לרויטרס אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, תוך שהוא מציין שלשווקים יש זיכרון קצר. "לפעמים צריך לשים קצת כסף על השולחן כדי להזכיר לאנשים".

אביר ציין כי בעוד בנק ישראל אינו פוסל הצבת שער ריצפה לדולר-שקל בנסיבות מסוימות, הדבר אינו מתאים למשק הישראלי. מלבד צ'כיה, גם שווייץ נקטה צעד דומה בשלהי 2011 לאחר שהפרנק השווייצרי זינק ב-35% מול האירו מאז 2007. הצ'כים הציבו ריצפה בנובמבר האחרון לאחר שהמטבע שלהם זינק ב-27% מול האירו.

"אלה לא תנאים הרלוונטים לישראל", אומר אביר. בהמשך הוא דיבר על אפקטיביות ההתערבות של בנק ישראל בשוק: "איפה היה היום שער החליפין אם לא היינו מתערבים? רוב האנשים יסכימו שאם לא היינו בשוק שער החליפין היה היום במקום אחר לגמרי".

אביר מסכים ששערו של השקל גבוה מדי אך מדבריו עולה שאין לצפות מבנק ישראל לצעדים שונים ממה שראינו עד כה: "השקל מוערך ביתר (over-valued). העובדה שאנחנו מתערבים בשוק היא הכרה בכך שהשקל נמצא ברמה שלא ניתן להסביר אותה באמצעות הנתונים הכלכליים. ההתערבות שלנו יכולה לשנות את קצב המגמה... אנו מסתכלים על הכלכלה כמכלול ולא רק על סקטור אחד. אנחנו לא מסתכלים רק על היצוא".