שוק ההעברות הבינלאומיות של הכדורגל העולמי גלגל במהלך שנת 2013 סך של 3.7 מיליארד דולר, עלייה של 41% לעומת 2012. כך עולה מנתונים חדשים שמפרסם ארגון הכדורגל העולמי פיפ"א, באמצעות נתונים שהופקו ממערכת ה-TMS שלו (Transfer Matching System).
12,309 העברות בינלאומיות תועדו בשנת 2013 ע"י ה-TMS, עלייה של כ-4% לעומת 2012. יש לציין כי מדובר אך ורק על העברות שהתרחשו בין מדינות שונות (שחקנים שהחליפו קבוצות בתוך מערכת הליגות המקומית שלהם - לא נכללים). המספר כולל גם העברות "חופשיות" (שחקנים שסיימו חוזה במדינה X, ועברו לשחק במדינה Y).
ברזיל המשיכה להיות המדינה הכי פעילה מבחינת נפח פעילות העברות שלה: 1,402 שחקנים יצאו ונכנסו למדינה במהלך השנה החולפת. המדינה בה נרשמו ההוצאות הכבדות ביותר על העברות בינלאומיות היא, שלא במפתיע, אנגליה: 913 מיליון דולר (25% מהסך הכל). באופן טבעי, עיקר ההוצאות מיוחסות לפרמיירליג, שהיא ליגת הכדורגל העשירה ביותר בעולם. ספרד היא המרוויחה הגדולה - עם סך של 512 מיליון דולר שקיבלה בגין העברות ב-2013. 82% מהסך הכולל של 3.7 מיליארד דולר התגלגלו בתשע מדינות, על-פי הסדר הבא: אנגליה, איטליה, צרפת, ספרד, גרמניה, רוסיה אוקראינה, טורקיה ופורטוגל.
הגיל הממוצע של שחקן שעבר בעסקה בינלאומית ב-2013 הוא 25 שנים ו-3 חודשים.
פיפ"א הכניסה לשימוש את מערכת ה-TMS בסוף 2010, והיא מפקחת ומאשרת באמצעותה כל העברה בינלאומית. על מנת לבצע עסקה, דורשת פיפ"א מהמועדונים המעורבים להשלים כ-30 נתונים שונים לשחקן שצריכים להיות מוזנים, ומגובים על-ידי מסמכים: מפרטי השחקן, כולל גיל, רזומה וכו'; ועד לפרטים הכספיים של העסקה: מי הסוכנים והמתווכים שמעורבים בה ומה גובה הקופון שהם הולכים לגזור עליה; כמה כסף אמור לעבור, ולאיזה חשבונות בנק בדיוק; כמה תשלומים מעורבים בעסקה ומה מועדי הפירעון שלהם; מה יהיה שכרו של השחקן; האם מעורבים עורכי דין בעסקה וכו'.
הנתונים כוללים העברות בינלאומיות שהתבצעו בכ-208 מדינות ברחבי העולם החברות בפיפ"א, בכללן ישראל, על-ידי כ-5,600 מועדוני כדורגל גברים מקצועניים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
