סוציאל פופ: תכירו את הלהקה האמריקנית הסוציאליסטית

עיקר חשיבותו של הפרויקט הכה נדיר הזה טמונה בכך שהוא מעיד דווקא על מה שכה שכיח בפופ ובתעשיית המוזיקה האמריקאיים: ההתעלמות המוחלטת ממצבם הכלכלי של מרבית המאזינים.

זו בעצם להקה סוציאליסטית. טוד סניידר מנאשוויל הקיף עצמו בנגנים מכמה להקות של רוק, פולק, ואמריקנה, בכדי להרכיב להקה טרייה שהיא אולי "סופרגרופ" של נגני עילית, אבל בעיקר דוברת של האדם הפשוט. שם הלהקה ושם האלבום מלמדים על התכנים: הם בוחרים ומבצעים שירים שמדברים על חיי האנשים הפשוטים, עובדי האדמה והצווארון הכחול. The Mountain Song הוא שיר רוק-דרומי מצוין, ושיא האלבום מגיע בגרסה הבלוזית שלהם ל"אדוני הנשיא, רחם על האדם הפשוט" של רנדי ניומן.

ברוח הסולידריות החברתית, האלבום נמכר באייטיונז תמורת שישה דולרים בלבד. והגישה הזו של "אמריקאים אנשי עמל" זרה לתכנים ולכוונות של 98% מהתוצרת המוזיקלית האמריקאית האחרת. פרט לברוס ספרינגסטין וליד ימינו החדש - טום מורלו, אין בנמצא אמנים שטורחים להתעמק ולהתרכז בשירים בעלי תכנים חברתיים. לכאורה, על רקע המשבר הכלכלי שאמריקה טרם יצאה ממנו, סוגיית המהגרים והביטוח הרפואי, אמני רוק, היפ-הופ, פופ וקאנטרי היו צריכים לשאוף ולשקף יותר א ת צרכיו, בעיותיו וכמיהותיו של האדם הפשוט. אבל עיקר התוצרת המוזיקלית מכוון לאסקפיזם טהור, ואולי גם זו סיבה משמעותית לצניחת מכירות המוזיקה החדשה, ולא רק המהפכה הדיגיטלית. בכל מקרה, בעוד החלק האידיאולוגי כאן נפלא, המימוש האמנותי שלו די רחוק מלזהור.

יש כאן המון אמפתיה וסימפטיה, אבל קשה לומר שסניידר הוא מגיש שירים יוצא דופן, או שהנגנים שאיתו מתעלים בהפגנות של אופי, אישיות והבעה מזהירות. זה אלבום רוק אמריקני בסיסי הגון ונחמד, ולמרות שהלהקה יוצאת להופעות ולפעילות שוטפת, ייתכן שעיקר כוחו של המיזם האידיאולוגי הזה אכן יישאר באידיאולוגיה, ופחות במעשה המוזיקלי עצמו.