תפסו טרמפ על סקרלט

השחקנית סקרלט ג'והנסון העצימה את האון הישראלי והזקיפה את אלה שגוום השתוחח מנטל האזהרות הקודרות על בידודה של ישראל בעולם בגלל התחמקותה מעשיית שלום עם הפלסטינים.

הנה, כוכבת-על, מהנשים הסקסיות בעולם, התנערה מלחציהם הצדקניים של תומכי-פלסטינים שקראו לה לזנוח את חברת סודה-סטרים הישראלית, שלה היא משמשת כפרזנטורית, בגלל מיקומה ב"שטח-כבוש" - אזור-התעשייה מישור אדומים ליד ירושלים. ממש סטירת-לחי משפילה לשוטמינו.

ג'והנסון תראה מה היא חושבת על השמאלנים במציצת נוזל מהמערכת הביתית להכנת משקאות מוגזים של סודה-סטרים בתשדיר פרסומת, שיראו הלילה מאות-מיליוני צופים בסופר-בול.

בעוד שזה אולי מענה ראוי של בת-ישראל (אמה יהודייה) לזדים שוחרי רעת ישראל, ייתכן שהזדים יצאו מורווחים. התנועה שמובילה אותם, ששמה בראשי-תיבות באנגלית, BDS (חרמים, משיכת-השקעות, סנקציות), עמלה כבר שנים, באלמוניות יחסית, להפוך את ישראל למטרה לעיצומים גלובליים, בתקווה לחזור על נס דרום-אפריקה: למוטט את "משטר האפרטהייד" בישראל, ולהפוך אותה, מהים עד הירדן, למדינה אחת לשני עמים. לשיטתה, בשנה הבאה פרטוריה בירושלים.

בשנים שחלפו הצליחה BDS מדי פעם להשתיל את שמה במדיה: הפגנות - מול חנויות "אהבה" בניו-יורק ועוד ("אהבה" פועלת מ"ההתנחלויות הבלתי-חוקיות" מצפה-שלם וקליה); ומול חנות יהלומים של לב לבייב בניו-יורק (דניה-סיבוס שבשליטתו "משתתפת" בהקמת התנחלויות); מאמץ למנוע את זכיית חברת "ויאולה" במכרז להפעלת רכבות-קלות במסצ'וסטס (מנהלת מתקן לעיבוד אשפה בגדה). היו מעט הצלחות. אבל בסך-הכול, BDS ושותפיה דשדשו באפלה תקשורתית בלי לגרום נזק משמעותי. בישראל התעלמו מהם, ובמדינות ארה"ב ומערב-אירופה בקושי שמעו עליהם.

אבל המצב הזה משתנה במהירות. סבלנות אירופה ל"סרבנות השלום הישראלית" הולכת ופוקעת. יוזמת האיחוד האירופי להגבלת מימון מחקרים מדעיים מעבר לקו הירוק, החרידה את ירושלים. החלטת קרן הפנסיה ההולנדית PGGM למשוך השקעות מהבנקים הישראליים, זיעזעה את הקהילייה המקומית.

שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, מתריע ומביע חששות מבידוד ישראל בזירה הבינלאומית ומקמפיין לשלילת הלגיטימציה שלה, שיצמח "על סטרואידים". שרת המשפטים, ציפי לבני, התריעה מ"בועה" של "מדינה שמנותקת מהמציאות הבינלאומית".

ובכל-זאת, המהלכים האלה התרחשו בסטרטוספירה הדיפלומטית והכלכלית; ולא ברמת הרחוב, לא בברוקלין ובמדריד. מעטים שמעו על BDS ומעטים הקדישו מחשבה לשאלה אם יש להטיל סנקציות על ישראל. סקרלט ג'והנסון שינתה זאת. קרי ועשייתו הגלובלית מעניינים מספר קטן של אמריקאים. אבל כולם יודעים מיהי סקרלט ג'והנסון. אמירה שלה מעוררת הדים. 1.2 מיליון איש ראו את תשדיר הפרסום שלה על סודה-סטרים ביו-טיוב, שבו הכריזה: "שחררו את הבועות האלה".

תנועת החרם על ישראל תפסה עליה טרמפ. באדיבות פוטו-שופ אפשר לראות עכשיו בפורומים באינטרנט את ג'והנסון מוצצת את הסודה שלה לצד פלסטינים דחוסים ליד מחסום ישראלי או גדר-ההפרדה, כשהיא מכריזה: "שחררו את הבועות האלה; הפלסטינים יכולים לחכות".

ג'והנסון, שהיתה גם שגרירת רצון טוב של ארגון סעד כנסייתי, אוקספאם, עזבה את הארגון שלא היה מרוצה מפעילותה. באינטרנט מופץ עתה כרוז עם תצלומה והמילים: "אני לא ממש פעילה למען זכויות האדם, אבל מילאתי תפקיד כזה באוקספאם".

במאמר קצר ל"האפינגטון פוסט", כתבה ג'והנסון, שסודה-סטרים "בונה גשר בין ישראל לפלסטינים" (מעסיקה 500 פלסטינים). תגובת מקדמי החרם: "הפלסטינים חיים בכלכלה שבויה, ולכן זה אינו גשר לשלום... אלא להמשך הכיבוש ומדיניות האפרטהייד". וכך הלאה.

כאשר ג'והנסון מחזקת את המודעות לסודה-סטרים, היא מחזקת גם המודעות לכך שיש קמפיין לחרמים ולסנקציות נגד ישראל. לכן, מתנתה למקדמי העיצומים חשובה בהרבה ממתנתה למעריציה בישראל.