רוביני: "האופטימיות על המדינות המתעוררות תתברר כנכונה"

האיום של משבר רחב במטבעות, בחובות ריבוניים ובבנקאות בעולם המתעורר, עם השפעה שלילית על שווקים בעולם המפותח, נשאר נמוך, אפילו ב"חמש הכלכלות השבריריות" - הודו, אינדונזיה, ברזיל, טורקיה ודרום אפריקה - כותב הכלכלן נוריאל רוביני, מהמעטים שחזו את המשבר הפיננסי של 2008-2009.

לכל חמש הכלכלות הפגיעות ביותר שהזכרנו יש שערי חליפין גמישים, יתרות מט"ח גדולות להגנה מפני בהלת משיכת פדיונות מהבנקים ובריחה מהמטבעות שלהן, ופחות הלוואות במט"ח למימון השקעות בנכסים במטבעות מקומיים, כותב רוביני במאמר שפרסם בסוף השבוע. לרבות מהן יש גם מערכות בנקאיות יציבות יותר מבעבר, והחובות הציבוריים והפרטיים בהן אמנם עולים אך עדיין נמוכים יחסית לתמ"ג, ועם סיכון נמוך של חדלות פירעון.

רוביני כותב שהזעזועים הפיננסיים שפגעו בכלכלות המתעוררות במאי 2013, עם הודעתו הראשונה של הפדרל ריזרב על כוונתו לצמצם את תוכנית קניית האג"ח החודשית שלו, חזרו כעת די בגדול. זה היה שילוב של כמה אירועים: משבר מטבע בארגנטינה, שנבע מרצון להגן על יתרות המט"ח, נתונים חלשים יותר מכלכלת סין ואי ודאות פוליטית מתמשכת בטורקיה, אוקראינה ותאילנד.

המיני-סערה המושלמת הזו, כך הוא מגדיר אותה, עברה במהרה לשוקי המניות בכלכלות המתקדמות, אבל הסיבה היסודית שלה היא שכלכלות מתעוררות רבות שרויות במצוקה אמיתית. להודו, אינדונזיה, ברזיל, טורקיה ודרום אפריקה יש גירעונות תאומים, תקציבי ובמאזני התשלומים (השוטפים), ירידה בשיעורי הצמיחה, אינפלציה מעל היעד ואי ודאות פוליטית בגלל בחירות לפרלמנטים או לנשיאות השנה. עוד חמש מדינות משמעותיות - ארגנטינה, ונצואלה, אוקראינה, הונגריה ותאילנד - פגיעות גם הן, עם סיכונים פוליטיים/אלקטוראליים, מדיניות תקציבית רופפת ועלייה בגירעון התשלומים ובחוב הריבוני בחלקן.

רוביני מזכיר את מדינות BRIC שקיבלו, לדבריו, יחסי ציבור טובים מדי וכעת הן חוזרות למציאות. שלוש מהן, ברזיל, רוסיה ודרום אפריקה, יצמחו השנה בקצב נמוך ביחס לארה"ב, עם פחות מ-2.5%. שתי הגדולות, סין והודו, מאיטות בצורה חדה. סין ורוסיה סובלות גם מהתכווצות אוכלוסייה שתקטין את פוטנציאל הצמיחה.

סיבה נוספת להאטה בכלכלות מתעוררות היא שמחירי הסחורות וחומרי הגלם חדלו לעלות, לא רק בגלל ההאטה בסין אלא גם מפני ששנים של מחירים גבוהים הביאו להשקעות ביכולת הפקה וייצור והעלו את ההיצע של סחורות רבות.

כל הסיכונים הללו לכלכלות המתעוררות ולעולם כולו - מההאטה בסין עד ה-tapering של הפד, לא ייעלמו בקרוב, כותב רוביני. ירידת המטבעות בשווקים המתעוררים נובעת גם מאי רצונן של הממשלות להדק את המדיניות המאקרו-כלכלית ולצמצם את הגירעונות התאומים.

אבל, כאמור, המסקנה העיקרית של רוביני היא שהסיכוי למשבר פיננסי מלא במדינות המתעוררות הוא נמוך. במרוצת הזמן, האופטימיות לגבי המדינות הללו תתברר כנראה כנכונה.