מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר, יו"ר ועדת המכרזים להקצאת תדרי דור רביעי בישראל, המליץ לשר התקשורת גלעד ארדן להקים בישראל 3 רשתות סלולריות בדור הרביעי. אתמול קיים ארדן ישיבה עם בכירי משרד התקשורת והאוצר, ובה הציגו בפניו חלופה אחת של 3 רשתות משותפות ברמת התדר וחלופה שנייה של 2 רשתות של אגף הנדסה.
החלטה לא התקבלה, אך נראה שלנוכח המלצת הדרג המקצועי הכיוון ברור, והוא שבישראל יהיו 3 רשתות סלולריות בדור הרביעי אך ברמת האתרים עצמם (הברזלים) יותר לחברות לשתף פעולה כמעט ללא מגבלה.
הכדור כעת עובר לידיו של ארדן, ולאחר שיקבל החלטה תוכל ועדת התדרים לחזור ולדון בשאלה כיצד להקצותם ולמי. המשמעות של החלטה כזאת במידה ותתקבל, היא שמשרד התקשורת לא יאפשר את אחד המיזוגים שהוסכמו בין החברות: פרטנר והוט מובייל או פלאפון-סלקום וגולן טלקום.
הסבירות היותר גבוהה היא שהמיזוג השני לא יאושר, מה שאומר שגולן טלקום תצטרך לחבור כנראה לפלאפון או לסלקום, ואחת מהן תצטרך להקים רשת דור רביעי בצורה עצמאית.
נדגיש, כי רשות ההגבלים לא אמרה את דברה והיא יכולה להטיל תנאים למיזוג בשני המקרים או לדחותם. יחד עם זאת, נראה שקשה יהיה למנוע מיזוג כמו פרטנר והוט מובייל משום שהוא כורך בין רשת של שחקן ותיק עם שחקן חדש שלשניהם יש נתח שוק נצרף שאינו מהווה בעיה תחרותית. מיזוג רשתות בין פלאפון וסלקום הוא יותר מורכב משום שאז שתי החברות יחזיקו בלמעלה מ-60% נתח שוק.
המטרה בהמלצה של הוועדה היא להפריד בין רמת התדרים לרמת הברזלים. זה אומר שהחברות יוכלו לשתף פעולה ביניהן כמה שהן רוצות ברמת הברזלים אך ברמת התדרים יהיו 3 רשתות דור רביעי.
גורמים בכירים בענף מעריכים כי ארדן יצטרך להכריע בין מודל של 2 רשתות ובין מודל של 3 רשתות. לדעת אותם גורמים, 2 רשתות יאפשרו מעבר חלק מהדור הנוכחי של LTE לדור הבא המכונה Advance LTE ומחייב רוחב פס גבוה מאד של 100 מגה הרץ לכל רשת.
למעשה, ההסכמים שנחתמו בין פרטנר לבין הוט מובייל ובין יתר השחקנים בענף - פלאפון, סלקום וגולן - מבטאים מודל של 2 רשתות עם 5 מפעילים. המפעילים שחתמו על הסכמים אלה לוחצים מאד על משרד התקשורת ועל רשות ההגבלים העסקיים לאשר אותם.
מודל של 3 רשתות עלול מבחינתם לפתוח את כל הנושא מחדש, לבטל למעשה את ההסכמים שכבר נחתמו, ולסבך מאד את השיתופים, כי רשת אחת תישאר בלי שיתוף. בנוסף, מודל 3 רשתות מבטא ראייה קצרת טווח, ויקשה מאד על המעבר ל-LTE advance משום שאין בנמצא 300 מגה הרץ ל 3 רשתות.
החלטה על מודל כזה כיום תחייב בעתיד מיזוגים ושיתופים נוספים כדי להגיע מ-3 רשתות (אשר לאף אחת אין 100 מגה הרץ) ל-2 רשתות כדי למקסם את הספקטרום לכיוון 100 מגה הרץ לכל רשת.
הידיעה הוודאית כמעט שיידרש שיתוף או מיזוג נוסף בעתיד תגרום לחוסר ודאות של השותפים כיום ביחס לקיומו בטווח הארוך של הסכם השיתוף, כשיגיע הדור החדש. בין חברי הוועדה יש חילוקי דעות ביחס למודל האופטימלי וגם רשות ההגבלים טרם הביע עמדה בנושא.
רעיון נוסף שעלה, הוא להקים רשת משותפת בתחום 2.6 ג'יגה הרץ, שלא תהיה בבעלות המפעילים, אלא תפעל כרשת עצמאית שתקבל את כל התדרים ותספק שירותים לכל המפעילים (כמו במודל של מיזם הסיבים האופטיים של חברת IBC המשותפת לחברת חשמל ומשקיעים פרטיים - ג.פ.). זה נתפס כרעיון לא רציני ונדחה ע"י רוב חברי הוועדה, שחושבים שצריך לחלק את התדרים בתחום לפרוסות פרוסות ולתת לכל מפעיל אפשרות להתמודד במכרז על פרוסה של עד 20 מגה הרץ וכך למקסם את התמורה למדינה לא לתת בזול נכסי מדינה למפעילים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
