הסוכריה של גילה: העלאת העמלה הצולבת בכרטיסי אשראי

הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, בוחן העלאה של העמלה הצולבת בכרטיסי אשראי, כחלק מהרפורמה שהוא מתכנן בענף - כך נודע ל"גלובס". לפי הערכות, מדובר בהעלאה של 0.1%-0.2%, קרי עד לרמה של 0.9%.

העלאת העמלה הצולבת - שמהווה את החלק המרכזי בעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי אשראי - תיעשה כחלק מצעד משמעותי שמקדמים ברשות ההגבלים העסקיים, והוא הקדמת מועד התשלום שבתי העסק מקבלים מחברות כרטיסי האשראי.

כיום, בתי העסק מקבלים את התשלום מחברות כרטיסי האשראי כ-20 יום בממוצע לאחר העסקה. גילה מבקש להקדים את מועד התשלום ל-3 ימים בלבד, זאת על אף שחברת כרטיסי האשראי מקבלת את הכסף מהלקוח רק כ-15 יום בממוצע לאחר העסקה. הקדמת מועד התשלום אמורה לחסוך לבית העסק חלק לא מבוטל מעלויות המימון השוטפות שלו.

אלא שצעד שכזה מעלה את השאלה מי ישלם את מחיר האשראי, וכן עלול לחסל את שיטת החיוב הנדחה הקיימת כיום, שיטה שלפיה לקוחות מחויבים אחת לחודש (ופעמים רבות אף מחלקים תשלומים למספר חודשים), מבלי לשאת כל עלות מימון.

גם בנק ישראל מוטרד מסוגייה זו ומההשלכות על הצרכנים, ואינו נלהב מהיוזמה להקדים את ימי התשלום לבתי העסק.

בכדי למנוע מצב שבו חברות כרטיסי האשראי יגלגלו את העלות אל הלקוח ויחלו לגבות ממנו ריביות בכל עסקאות האשראי, עשוי גילה להסכים להעלאה של העמלה הצולבת שמקבלות חברות כרטיסי האשראי. העלאת העמלה אמורה לפצות אותן על סיכון האשראי שנוצר אצלן בעקבות הקדמת התשלום לבתי העסק.

החלטה לא טריוויאלית

ההחלטה להעלות את העמלה הצולבת אינה טריוויאלית. בשנים האחרונות, רשות ההגבלים העסקיים השקיעה מאמצים אדירים כדי להגביר את הפיקוח על העמלה הצולבת, ואף קבעה מתווה להורדתה.

כיום העמלה הצולבת עומדת על 0.735%, ואמורה לרדת בהמשך עד ל-0.7%. עתה היא עשויה לעלות, אם כי לפי הערכות, העלייה תהיה מינורית, והיא אינה צפויה להגיע לרמה של העמלה הצולבת הנהוגה לדוגמה בארה"ב, שם היא עומדת על 1.65%.

נציין כי העלאת העמלה הצולבת צפויה להביא לעלייה בעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי, מה שלכאורה סותר את כל המטרה של הצעד הזה - לחסוך עלויות לבתי עסק. עם זאת, ברשות ההגבלים העסקיים מעריכים כי החיסכון בעלויות האשראי כתוצאה מהקדמת התשלום גבוה מהעלייה הצפויה בעמלת הסליקה, ויעמוד נטו על 150 מיליון שקל בשנה.

בימים הקרובים צפוי גילה לפרסם את הדוח המלא לשיפור התחרות בענף כרטיסי האשראי. הדוח יועבר לאישור קבינט יוקר המחיה בראשות השר נפתלי בנט. לאחר מכן יקיים גילה שימוע לחברות כרטיסי האשראי, שיוכלו לשטוח את טענותיהם לגבי הדוח, ובסיום ייקבע הנוסח הסופי, שיועבר לתהליך חקיקה.

חלק מהותי נוסף בדוח הוא הכנסת תשתית מתאימה לפעילות של כרטיס דביט (כרטיס שבו מחויב הלקוח בתשלום מיידי), שאמורה להוות חלופה לשימוש במזומן ובכרטיסי אשראי.

פעילות ליבה בנקאית

בתוך כך, מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם אמש (א') עבודה בנושא מצב שוק כרטיסי האשראי בישראל, אשר מסקנתה המרכזית היא כי הפרדת חברות כרטיסי האשראי מידי הבנקים תשפר את התחרות בשוק.

המחקר נעשה על-ידי איתמר מילרד ולפי בקשתה של ח"כ גילה גמליאל (הליכוד), וזאת לקראת דיון בכנסת סביב הסוגייה ביום רביעי הקרוב.

"איסור על שליטת הבנקים בחברות כרטיסי האשראי עשוי להביא לירידה במחירים לצרכנים ולהגדלת התחרותיות בשוק. יחד עם זאת, יש לוודא כי אין מעבירים את הריכוזיות לענף אחר, וכי ישנו פיקוח נאות על היציבות הפיננסית של הגופים המיועדים להחליף את הבנקים בשליטה על חברות כרטיסי האשראי", נכתב בעבודה.

עוד מעריכים במרכז המחקר כי הפרדה בין חברות כרטיסי האשראי לבנקים עשויה להקל על מעבר לקוחות מבנק לבנק, שכן כיום הכרטיס קושר את הלקוח עם יתר השירותים הבנקאיים.

במסגרת העבודה מוזכר כי בשנים האחרונות הוגשו כמה הצעות חוק להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, שלא הבשילו. כמו כן, מרכז המחקר מציין כי במדינות מפותחות שונות בעולם שנבדקו - ובהן אוסטרליה, בריטניה וגרמניה - אין מגבלה בבעלות של בנקים על חברות כרטיסי האשראי. עוד הם מציינים כי המפקח על הבנקים דודו זקן אינו תומך בהפרדה, בנימוק שמדובר בפעילות ליבה בנקאית.

למרות זאת, מרכז המחקר סבור כי יש צורך בהפרדה, ומנמק זאת בשלל נתונים על מצב הענף. העבודה מתייחסת, בין היתר, לאשראי שחברות כרטיסי האשראי מעניקות ללקוחות. מהנתונים עולה כי היקף האשראי עלה ב-17.4% בשנים 2009-2012 ל-4.43 מיליארד שקל, וכי הריבית הממוצעת עמדה נכון לסוף יוני 2013 על 9.9%. הריבית למחזיקי כרטיס אשראי יותר מכפולה מהריבית בבנקים, ודומה לתקרת הריבית להלוואות בשוק האפור.

עוד אומרים במרכז המחקר: "האשראי הניתן על-ידי חברות כרטיסי האשראי עדיין מהווה נתח קטן יחסית מסך האשראי הצרכני. יחד עם זאת, 3 הקבוצות הבנקאיות הגדולות הן בעלות השליטה בחברות כרטיסי האשראי וגם ספקיות האשראי הצרכני העיקריות. על סמך ממצאים אלו ניתן לומר כי רמת התחרות בשוק האשראי הצרכני בין הבנקים לבין חברות כרטיסי האשראי בבעלותם נמוכה ביותר".

מרכז המחקר מעריך כי הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים עשויה להביא לעלייה בתחרות במגזר האשראי הצרכני ובכך להביא לירידה בשיעורי הריביות. "יחד עם זאת", הוא מסייג, "חברות כרטיסי אשראי עצמאיות עשויות לגייס הון בעלות גבוהה יותר מחברות כרטיסי האשראי, ועשויות לגלגל זאת אל הלקוחות".

עוד מציינים בכנסת כי נתון בעייתי נוסף הוא שההוצאה לכרטיס ללקוחות של בנק המקבלים כרטיס של חברת כרטיסי אשראי ששייכת לאותו בנק, היא הגבוהה ביותר. לדוגמה, בישראכרט ההוצאה לכרטיס בבנק הפועלים עומדת על 74.4 שקל, לעומת 56.4 שקל בבנקים אחרים. הנתונים דומים גם בחברות כרטיסי האשראי האחרות - לאומי קארד וכאל.

בעבודה בחנו כמה אפשרויות לטיפול במערכת היחסים בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי: הראשונה היא איסור הפצה הנפקה ושליטה, כלומר הבנקים לא יורשו לפעול בתחום כלל. אפשרות נוספת היא איסור הנפקה ושליטה - הבנקים יורשו להפיץ אך לא להיות הבעלים (כמו בקרנות הנאמנות ובקופ"ג לאחר רפורמת בכר). איסור שליטה: הבנקים יוכלו להנפיק ולהפיץ, אך לא להיות הבעלים. הוחלט כי האפשרות הטובה ביותר היא להפריד בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי, אך לאפשר לבנקים להמשיך להפיץ ולהנפיק אותם.

העמלה הצולבת

העמלה שחברות כרטיסי האשראי משלמות אחת לשנייה, תמורת הזכות לסלוק אחת את כרטיסי השנייה בבתי העסק. העמלה הצולבת דומה במובן זה לדמי הקישוריות בסלולר, ומהווה את רצפת המחיר בעמלת הסליקה שאותו גובות חברות כרטיסי האשראי מבתי העסק. הממונה על ההגבלים העסקיים קבע מתווה לירידת העמלה הצולבת, שאמורה להגיע עוד השנה ל-0.7%.

הלקוח עלול לשלם את המחיר / פרשנות

לפני שבועות ספורים הפתיעה רשות ההגבלים העסקיים את השוק, כשהודיעה על כוונתה להוציא לפועל כמה שינויים בשוק כרטיסי האשראי, כדי לשפר את התחרות בשוק הריכוזי הזה. את עיקר תשומת-הלב ברפורמה תפסה היוזמה של הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, ליצור תשתית ראויה לכניסת כרטיס הדביט - כרטיס שבו הלקוח מחויב באופן מיידי.

עם זאת, החלק הדרמטי יותר ברפורמה נבלע בין השורות. מדובר בסוגייה שהיא לכאורה טכנית - הקדמת מועד התשלום שבתי העסק מקבלים מחברות כרטיסי האשראי. סעיף קטן זה ברפורמה עלול דווקא לייקר ללקוחות את השימוש בכרטיסי אשראי.

לפני שנעבור להצעה של גילה, כמה מילים על המצב הנוכחי: כיום העסקאות בכרטיסי אשראי נעשות בחיוב נדחה, פטנט שלא נפוץ במדינות רבות, בטח לא בהיקפים הקיימים בישראל. על מה מדובר: הלקוח מחויב אחת לחודש בעבור רכישותיו ללא תשלום נוסף (למעט עמלה של כ-50 אגורות). התוצאה היא שבמצב הנוכחי נהנים הלקוחות מאשראי ממוצע של 15 יום ללא עלות.

מצד שני, בית העסק מקבל גם כן את הכסף רק אחת לחודש, בממוצע כ-20 יום לאחר הרכישה. כך נוצר מצב שבו בית העסק מספק פעמים רבות ללקוח את הסחורה באופן מיידי, אך מקבל את התשלום כ-20 יום בממוצע לאחר מכן. לצורך כך נאלץ בית העסק להיעזר יותר באשראי חיצוני (מהבנקים או הספקים), או לחלופין לבצע עסקאות ניכיון - כלומר עלויות המימון שלו גדלות.

במילים אחרות, עלות האשראי היא על חשבון בית העסק ולא הלקוח, אם כי הלקוח משלם בעקיפין את מחיר האשראי באמצעות מחירי המוצרים.

כעת רוצה גילה לשנות את המצב, ולהביא לכך שבית העסק יקבל את הכסף בממוצע 3 ימים בלבד לאחר העסקה, ובכך לדברי רשות ההגבלים העסקיים ייחסכו לבתי העסק בישראל עלויות מימון של כ-150 מיליון שקל.

הכוונה טובה

אלא שצעד שכזה מעלה את השאלה מי ישלם את מחיר האשראי. חברות כרטיסי האשראי לא גובות מהלקוח ריביות בגין החיוב הנדחה, שכן הן מעבירות בעצמן לסולק (שמעביר את הכסף לבית העסק) במועד מאוחר יותר.

אם הן יצטרכו להקדים את התשלום לבית העסק, בה בעת שאת התשלום מהלקוח הן יגבו רק שבועיים לאחר מכן, הן חושפות עצמן לסיכון אשראי ועלולות לגבות את מחירו מהלקוח.

ברשות ההגבלים העסקיים כמובן לא רוצים שמצב זה יקרה, ולכן כפי שאנו מפרסמים היום (ב'), מתכוונים להסכים להעלות את העמלה הצולבת, מה שאמור לפצות את חברות כרטיסי האשראי ולמנוע מהן להעלות תשלומים לבתי העסק, אבל האם זה יספיק? הרי הפיצוי בעמלה הצולבת אינו מלא, שכן כל המטרה ברפורמה היא לחסוך עלויות לבתי העסק על חשבון חברות כרטיסי האשראי.

חברות כרטיסי האשראי כבר הוכיחו בעבר שהן יודעות לפצות עצמן היטב כשפוגעים להן במקור הכנסה אחד, באמצעות העלאת ההכנסות ממקור אחר.

לכן לא נתפלא אם נראה זליגה איטית של עלייה בעלויות ללקוח: פתאום הריביות בעסקאות הקרדיט יעלו קצת יותר, הנטייה לחלק לתשלומים רבים ללא ריבית תפחת, והכול תחת נימוקים של עלייה ברמת הסיכון ותמחור האשראי.

כמובן שברשות ההגבלים העסקיים לא רוצים שדבר שכזה יקרה, ומצפים שבנק ישראל ימנע העלאת מחירים. ואולם בנק ישראל אינו נוהג להתערב במחירי האשראי של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, וספק אם יעשה זאת הפעם.

אין ספק כי הכוונה של גילה ושל ד"ר דנה הלר ממשרדו שמובילה את הרפורמה טובה; שוק כרטיסי האשראי בישראל ריכוזי ונדרש לשפר בו את התחרות. ואולם הצעד להקדמת התשלום לבתי העסק עלול להוביל למצב הפוך: להעלות את העלות ללקוחות ולבתי עסק, ולהביא לכך שהמרוויחים ממנו יהיו דווקא הבנקים, שיגדילו את האשראי הקמעונאי בתחום ובריביות מפולפלות.

 רשות ההגבלים