ועדת הכספים: חשש לעבירות פליליות בגביית אגרת הטלוויזיה

תרעומת בוועדת הכספים על רשות השידור בדיון שהתקיים היום (ג') ועסק בגביית אגרת הטלוויזיה. חברי הכנסת שהגיעו לדיון תקפו את סמנכ"ל הגבייה היוצא של רשות השידור, אבי כץ, לאחר שהודה כי "לו הייתי עסק פרטי, יכול להיות שהייתי עושה שיקול כלכלי".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומיאנסקי, אמר כי ההתנהלות של אגף הגבייה ברשות השידור היא "הזויה", וכי "על אי-הסדרים והחשש לעבירות פליליות ברשות לא ניתן לעבור לסדר היום".

סמנכ"ל הגבייה כץ הציג נתונים, לפיהם אגרת הטלוויזיה הסתכמה בשנת 2013 ב-461 מיליון שקל, ואגרת הרדיו עמדה על 322 מיליון שקל.

לדבריו, מתוך 2.2 מיליון בתי-אב בישראל, גובים אגרה מ-1.45 מיליון בתי-אב בלבד, כאשר במגזר החרדי אין כל ניסיון לגבות אגרה כלל, כך על-פי כץ. האגרה נגבית גם מ-100 אלף עסקים, שהולכים ופוחתים בשל הפטור הניתן למי שמצהיר כי אין ברשותו מקלט.

לגבי ניהול הגבייה על-ידי עורכי-דין, אמר כץ כי "עורכי הדין איתרו 600 אלף בתי-אב, ומתוכם איתרו 140 אלף בתי-אב חדשים וגבו בערך מ-50 אלף בתי-אב. יש גם 112 אלף בהוצאה לפועל.

"עורכי הדין נבחרו במכרז מ-2011. העלות שהרשות משלמת היא בהתאם לאותו אחוז שניתן במכרז על-ידי כל עורך דין - מקסימום 7% עמלה. ב-2011 שילמנו 5 מיליון שקל עמלות, וב-2012 שילמנו 6 מיליון שקל.

"את גובה שכר-הטרחה קובעת ההוצאה לפועל. לגבי החייב, נגבים לכל היותר 1,300 שקל שכר-טרחה עם הצמדות. כל הכספים מועברים ישירות לחשבון רשות השידור. אין לנו מספיק כוח-אדם להתעסק בזה, ולכן אנחנו מעבירים את זה למשרדי עורכי דין. עורכי הדין קיבלו 30 מיליון שקל שכר-טרחה ב-2013".

לדברי ח"כ סלומיאנסקי, "הממצאים שעלו כאן שערורייתיים. מדובר בהתנהלות לא ראויה של גוף ציבורי, שאף נוקט אמצעים קשים כנגד חייבים, שממילא מממנים כבר את רשות השידור באמצעות המסים שהם משלמים. הניהול השוטף של גביית האגרה הזוי! ב-30 מיליון שקל שכר-טרחה שקיבלו 11 משרדי עורכי דין ב-2013, יכולתם להעסיק 300 עובדים, ואפילו אם הייתם מעסיקים הרבה פחות, הם היו עושים בפחות כסף את אותה עבודה".

ח"כ עיסוואי פריג' (מרצ) אמר בדיון כי "יש להקים ועדת חקירה בעקבות כל ההתנהלות הזאת. לא ייתכן להמשיך בצורה כזו".

המשנה למנכ"ל רשות השידור, עודד בירגר, התייחס לתקציב הרשות ואמר כי "תקציב 2014 לא מאוזן. יש הרבה דרישות שאנחנו צריכים לעמוד בהן: הפקות מקור בלמעלהמ-90 מיליון שקל, לעומת 72 מיליון ב-2013, ועוד. אין איזון תקציבי".

ח"כ גילה גמליאל (הליכוד ביתנו) אמרה כי "לא ניתן לעבור לסדר היום בסוגיית הגבייה! יש חובה שיהיה ערוץ ממלכתי, אבל זה מחייב את הגוף הזה להתנהל כגוף ממלכתי, ומהדיון הזה אנחנו רואים שלא כך קורה. כל סוגיית הגבייה של רשות השידור בעייתית. האזרחים לא צריכים לשלם את האגרה. המדינה צריכה לתת כלים לאותו גוף ממלכתי לקבל תרומות, כמו שנהוג במקומות רבים בעולם, וכן לאפשר פרסומות וגם מימון מכספי המסים, שבין כה וכה משלמים. בסוגיית הגבייה יש מחדלים - אבל גם עבירות פליליות".

ח"כ סתיו שפיר (העבודה) דרשה ממבקרת הפנים של רשות השידור "להעביר לידי הוועדה באופן מיידי את דוח הביקורת שפרסמה בעניין הגבייה ואף לחשוף את כל הפרוטוקולים לגבי דוחות בעבר ובהווה בתוך הרשות".

בעקבות תשובה מהססת של המבקרת אמרה שפיר: "אם ככה זה עובד, אזרחים לא צריכים לשלם לכם אגרה. השידור הציבורי חשוב, יש גוף שממומן מכספי ציבור שחלים עליו כוחות פוליטיים ביריוניים, והמרחק בינו לבין שידור ציבורי אמיתי הוא עצום. הוא צריך להיות בידי הציבור לשם הציבור. על רשות השידור חלה חובה לפרסם את כל הפרוטוקולים של דוחות הביקורת הפנימיים".

ח"כ חמד עמאר (הליכוד ביתנו) אמר כי "למרות שאני מאוד תמוך בשידור ציבורי, אחרי הדיון הזה היום, אם כך מתנהל השידור הציבורי, אז כמה שכואב לי - השידור הזה לא צריך להתקיים. לא רוצים את השחיתות הזאת!".

ח"כ אראל מרגלית (העבודה) אמר כי "צריך שידור ציבורי איכותי. מה שאנחנו רואים נותן תחושה לא נוחה! אם רוצים להציל את השידור הציבורי, אז על אותם אנשים שרוצים לנקות את הדרכים של ההתנהלות חייבים לדבר בקול רם", אמר ברומזו למבקרת הפנים. "אחרת", הוסיף, "יש תחושה לא נוחה בציבור, שכספי האגרה שלהם נלקחים שלא למטרות לשמן הם נגבים".