שהו מוזר ניכר בפיגומים העוטפים את הקיר, בכניסה לאקדמיה לאמנות מנשר בתל-אביב. ולא בכדי. הפיגומים הם רק תמונה. אמנם תמונה בתלת-ממד, אך הם בנויים על עקרונות הפרספקטיבה האמנותית, ולא על-פי חוקי הפיזיקה, שיאפשרו לפועלים לדרוך עליהם בצעד איתן. רענן חרל"פ מציג בגלריה מנשר את התערוכה "אנך", השואבת את השראתה ואת חומריה מאתרי בנייה, גדרות מגן עשויות פח גלי, קרשים היוצרים ריהוט דל.
הפיגומים, יצירה של חרל"פ המוצגת בחזית הבניין באופן קבוע, מקבלים עומק נוסף והד ביצירות המופיעות בגלריה פנימה. הקירות הלבנים מקבלים עליהם את הסולם והספסל, הגדר החתומה, המסתירה את הנעשה מעבר לה ויוצרת מסתורין פתאומי. חומר הגלם הפשוט טוען מחדש את השאלה אם מדובר בפסל או בתמונה. קנה המידה הכמעט-שימושי מעמיק את התעתוע התפיסתי: העין רוצה להושיב את הגוף על הכיסא, אך הוא מושטח על הקיר, תלוי באוויר.
הגלריה הולמת מאוד את התערוכה. חלל רחב, ריק ובמרכזו אנך, עמוד ברזל יחיד תומך קורת תקרה. העבודות נצמדות אל הקירות, כמו קוראות לעין להרחיק ראות מאחוריהם, למרחב סמוי שאפשר רק לשערו.
במקביל לתערוכה הוציא חרל"פ ספר אמן, שהוא בעצמו חפץ אמנותי שובה לב. בעטיפת קרטון גסה כרוכים דפי נייר אטומים ושקופים, ועל גביהם חיתוכים ורישומים, העוטפים מבנה קטן, בן מספר קומות, יצוק בבטון. הפסל מקנן בתוך הספר ונחשף כמו סוד.
אוצר התערוכה, עודד ידעיה, מצביע על אותן התבוננות ופרספקטיבה ייחודית של חרל"פ. שבאמנותו הוא כביכול משבש את הפונקציה המקורית של חפצים פשוטים, אך למעשה מעניק להם ממד אחר, סוריאליסטי ואפילו רוחני. הצבת העבודות בגלריה אנינה ומפתה, מעניקה לקרשים ולחומר הדל מעמד של יוקרה.
ואולי זהו תפקידם האמיתי של הפיגומים הניצבים דרך קבע בחוץ: תפקידה של האמנות לתמוך בבניין האקדמיה, להגדיר באופן מטאפורי את החומר שילמדו בתוכו, לחזק אותו.
"אנך", גלריה מנשר לאמנות, רח' דוד חכמי 18, ת"א, א'-ה' 11:00-19:00, ו', ש' 11:00-13:00. ללא תשלום
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.