וינשטיין שוב מסתבך

ניצב מנשה ארביב הוא לא צדיק גדול, אבל הוא בהחלט צודק בתלונתו על התייחסות הפרקליטות לרב יאשיהו פינטו. אבל קודם כל ראוי להסביר למה ארביב הוא לא צדיק גדול, או בכלל.

ההסבר נחוץ מכיוון שכידוע, הניצב (בחופשה כפויה) לא הורשע בשום דבר, למעשה אפילו לא הואשם. יש נגדו "רק" חשדות על קבלת טובות הנאה מפינטו, שהוא צדיק קטן עוד יותר.

ובכל זאת, בעיניי ארביב הוא שוטר וקצין פגום, ולו רק בגלל אותה תמונה עם פינטו שבה נראה הקצין הבכיר מאוד, אימת עולם הפשע, רוכן אל הרב, וכל ישותו אומרת חנופה והתבטלות. קצין משטרה שכך נוהג, במיוחד עם רב שמעשיו מפוקפקים מאוד, אינו ראוי לתפקידו.

 ניצב משה ארביב הרב פינטו / צילום: שובה ישראל

טובות הנאה לפרקליטות

אבל, כאמור, ארביב צודק בטענתו כי הפרקליטות נוהגת כלפיו לגמרי אחרת מאשר אל פינטו. כזכור, פינטו הלשין על טובות הנאה שהוא, פינטו, נתן לניצב. זאת בתמורה - למה, בעצם? הפרקליטות טוענת כי הציעה לפינטו "הקלות" בתיקים הצפויים נגדו. אבל פינטו לא מעוניין באצבע, הוא רוצה את כל היד. אז הוא שוב נותן טובות הנאה - לפרקליטות. לא בכסף, אלא במידע.

נראה כי לפינטו אכן הובטח משהו. אולי אפילו משהו שיכול היה לגרום לו להבין שתמורת פתיחת תיקים נגד ארביב ייסגרו התיקים "שלו". אבל כשנודעה הכוונה לסגור תיקים לפינטו במסגרת עסקה, קמה מה שהצהובונים מכנים "סערה".

היועמש יהודה וינשטיין כבר הוכיח כמה פעמים בעבר שקשה לו מול לחצים. הוא מתבלבל ומקבל החלטות מביכות. זה בלט בפרשת אביגדור ליברמן.

איך וינשטיין ייצא מזה?

עכשיו צריך וינשטיין לגייס את ניסיונו ותבונתו, כל מה שיש, כדי למצוא פתרון. זה לא פשוט. מרחב התמרון שלו די מוגבל. הוא לא יכול להגיש אישומים רק נגד מקבל טובות ההנאה לכאורה (ארביב) ולא להגיש אישומים נגד מי שנתן, על-פי הודאתו, את טובות ההנאה (פינטו). זה פשוט לא יעבור. הוא גם לא יכול לתבוע את שניהם, תוך שהוא מקל עם האחד ומחמיר עם האחר.

מה שנראה כדבר הנכון לעשותו זה להגיש תביעות נגד שניהם, כי נראה שהם הרוויחו את זה, וכי החוק מחייב זאת. עכשיו מעניין, מרתק, לראות מה יעשה וינשטיין - כלומר, לאחר שיסחוב את זה זמן רב ככל שהוא יכול (ויודע).