מערכת הביטחון דורשת תוספת; הפתרון - אג"ח?

קצת יותר מחודש אחרי תחילת השנה התקציבית, דורשת מערכת הביטחון תוספת תקציבית של 750 מיליון שקל. "לצה''ל צורך תקציבי נוסף שיאפשר את מוכנותו בכל מישור פעולתו", הסביר אתמול (ג') הרמטכ''ל, רב אלוף בני גנץ, בישיבה מיוחדת של הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון בראשות ח''כ צחי הנגבי (ליכוד). הוועדה אישרה את תקציב הביטחון ל-2014, בסך 51 מיליארד שקל.

מקורות בוועדה אישרו את הפרטים; עם זאת, מקור ביטחוני בכיר ביקש להבהיר כי על אף שתוכנית העבודה של צה''ל ל-2014 "מאתגרת מאוד בהיבט התקציבי, מערכת הביטחון לא ביקשה בדיון הזה תוספת תקציבית", לשון הבכיר. נזכיר כי הדרישה התקציבית הנוכחית מגיעה שלושה חודשים אחרי שמערכת הביטחון הצליחה לשכנע את ראש הממשלה לבטל את הקיצוץ בתקציב המתוכנן - שאף אושר בממשלה - בסך כ-3 מיליארד שקל.

בכיר באוצר אמר כי בימים האחרונים מתנהלות שיחות עם גורמים במערכת הביטחון שעדיין לא ביקשו רשמית תוספת, אך הם מתלוננים, כדבריו, על כך שאין למערכת הביטחון מספיק כסף כדי להתמודד עם תוכנית העבודה ב-2014. תקציב הביטחון ברוטו (כולל תקציב שב''כ ומוסד) הגיע ב-2013 לשיא של 67.5 מיליארד שקל. באוצר מסרבים בתוקף לאשר תוספות תקציביות נוספות ומזכירים כי לפי החלטת קבינט, אותה תוספת שקיבלה מערכת הביטחון הייתה אז בגדר "מענה סופי ומוחלט" לכל הדרישות התקציביות ל-2013-2014, לשון הבכיר.

הפתרון של רה''מ: איגוח

במשרד ראש הממשלה לא ממתינים לסבב עימותים נוסף בין האוצר למערכת הביטחון, ומנסים לחשוב על פתרונות יצירתיים - שאינם כרוכים בקיצוצים נוספים בתקציבים אזרחיים או בהעלאת מסים. מנכ''ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, מונה על ידי הקבינט הביטחוני להאיץ את פינוי מחנות צה"ל באזורי הביקוש. ל"גלובס" נודע, כי נבחנת יוזמה חדשה: איגוח זכויות הקרקע הצבאית שצה''ל עתיד לפנות ולשווק לכלל הציבור.

לפי היוזמה, תוקם חברה ממשלתית שתנהל את הקרקעות, בשווי עשרות מיליארדי שקלים, שצה''ל צפוי לפנות במסגרת המעבר לפריפריה. עד פינוי ושיווק הקרקעות, החברה תגייס כספים ובתמורה תנפיק אג''ח, והכסף ישמש לצרכים המיידים של צה''ל. כאשר יחל שיווק הקרקעות והכסף יתחיל לזרום לקופת החברה, יחל החזר הכספים לבעלי האג''ח (בתוספת של ריבית). במשרד ראש הממשלה רואים את הבעיה של צה''ל כבעיית תזרימית, ויוזמת האיגוח מגיעה כדי לסגור את פער הזמן שנוצר בין פינוי הקרקעות לבין קבלת הכסף בגינן.

המהלך הזה צפוי להשיג שלוש מטרות: להעביר ולהאיץ את מהלך העתקת הבסיסים לפריפריה (לא רק לנגב); לפנות שטח לבניית עשרות אלפי יחידות דיור באזורי ביקוש (תל השומר, צריפין); להחליף בסיסים ישנים וגם מיותרים בבסיסים יעילים ומתקדמים יותר, אשר יתרמו לביטחון המדינה.

יצויין, כי ההתקדמות של העתקת הבסיסים אינה מתבצעת בקצב הרצוי, בעיקר בגלל היעדר תקציב וגם כי מדובר בתהליך מורכב מאוד. במשרד האוצר מתייחסים בספקנות ליכולת היישום של יוזמת האיגוח. גורם בממשלה הודף את הביקורת ואומר: "מהלך האיגוח ישים ויש לו גם היתכנות גבוהה, שנבחנת כעת במסגרת עבודת מטה מסודרת". במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לדברים.

נזכיר כי תקציב הביטחון נטו (לא כולל הכנסות וסיוע אמריקאי) ל-2013 היה צפוי לקטון לרמה של 52.5 מיליארד שקל, ושוב לרדת ל-51 מיליארד בלבד ב-2014. זאת, לעומת תקציב של 53.7 מיליארד שקל ב-2012 - קרי, קיצוץ של כ-2.7 מיליארד שקל בבסיס התקציב. עם זאת, בנובמבר 2013 ראש הממשלה ביטל את הקיצוץ, ואף הגדיל את תקציב הביטחון ל-55.6 מיליארד שקל - תוספת של 3.1 מיליארד לעומת המתוכנן.

יתרה מזו, תקציב הביטחון נטו ל-2012 תוכנן להיות 50.5 מיליארד, וגם אז החליט נתניהו להגדילו במשך השנה ל-53.7 מיליארד שקל. לסיכום, נתניהו העניק במצטבר בשנתיים האחרונות כ-6.3 מיליארד שקל לתקציב הביטחון (נטו) אחרי אישור התקציב. תקציב הביטחון נטו זינק בין תחילת 2012 לסוף 2013 ביותר מ-10%.

 תקציב הביטחון נטו