המשבר בהדסה: הציבור ישלם חצי מיליארד שקל

חצי מיליארד שקל, זה היקף ההסדר המתגבש בין משרד האוצר להדסה: המדינה תזרים להדסה 150-200 מיליון שקל בגין פיצויים לעובדים שיפוטרו, ובכלל זה עובדי מינהל ומשק וגם קבוצת רופאים המשתכרים שכר גבוה. כמו כן, המדינה תיתן לבית החולים הלוואה בתנאים מועדפים בסך 100 מיליון שקל, ו-100-150 מיליון שקל תחת הכותרת המסתורית משהו "השקעה בתשתיות". עוד תזרים המדינה להדסה 150-200 מיליון שקל בתמורה להעברת נכסים, מתחמים היסטוריים ובעיקר דירות שבבעלות בתי החולים בירושלים. בכוונת האוצר שהערכות השווי של הנכסים ייעשו בידי השמאי הממשלתי.

ארגון נשות הדסה, השולט בבית החולים יותר מ-100 שנה, עומד על כך שהוא ימשיך להעביר לבית החולים רק 19 מיליון דולר בשנה, כפי שעשה בשנים האחרונות, אבל יתחייב לגייס כספים להשלמת בניין האשפוז היומרני והיקר שהוקם ביוזמת הארגון ומנהלי בית החולים.

הדיונים בין משרד האוצר לבית החולים הדסה מתנהלים בחדרים סגורים, באופן לא שקוף, בשיתוף מזערי של משרד הבריאות. בוועדת הכספים של הכנסת, שתצטרך לאשר את ההוצאה התקציבית בגין ההסדר, ממתינים כעת לפרטיו וחוששים שהמסמכים לא יוצגו בפניהם במלואם. כך או כך, כלל לא ברור שכל הכספים הללו יספיקו נוכח העובדה שבית החולים סוגר כל שנה בגירעון שוטף של 300 מיליון שקל, המצטרפים לחוב צבור של 1.3 מיליארד שקל.

למרות ההסדר המתגבש, עדיין יש חילוקי דעות בין הצדדים. הנהלת בית החולים, ארגוני העובדים והרופאים דורשים הזרמה גדולה יותר של כסף ציבורי - מענק נוסף של 200-150 מיליון שקל - ובמקביל מסרבים להתחייב לחלקם בעסקה - כלומר לכך שהסכמי העבודה ייפתחו מחדש תוך ביצוע הפחתות שכר וביטול הטבות שונות כדרישת האוצר.

הבוקר פתחו בשביתה שנועדה ללחוץ על תושבי העיר התלויים בבית החולים ועל שרי הממשלה ופקידי האוצר והבריאות.

בין הצדדים נוצר מעין מאזן אימה: כל אחד מהם מאיים בפנייה לבית משפט בדרישה להכניס את בתי החולים הדסה להליכים של הקפאת הליכים, מינוי נאמן ופעילות בחסות בית המשפט, כך שתיווצר מעטפת משפטית להגנה מפני נושים. גורמים בבית החולים כבר העלו את שמו של עו"ד ליפא מאיר כנאמן. בתגובה לאיום הזה, החלו אנשי משרד האוצר לדבר על פירוק בית החולים. במערכת הבריאות מתייחסים להליך הקפאת הליכים כאל התחמקות מהחלטה ודחיית ההכרעה הנדרשת בהדסה בכמה שנים, אחרי הקדנציה של הממשלה הנוכחית.

"אם לא יהיו משכורות עד ה-9.2 - שביתה כללית"

היום בשעות הערב אמר אבי ניסנקורן, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות: "אנחנו במשבר בבית החולים בהדסה. בי"ח הדסה זה אחד מבתי החולים המפוארים של מדינת ישראל ואחד משני בתי החולים היחידים שנותנים שירות לתושבי ירושלים והסביבה.

"אני חושב שיש פה נקודת חירום לאומית ויש לדאוג שבית החולים ימשיך לתפקד כראוי וימשיך להוביל, יחד עם בתי החולים האחרים במדינת ישראל, את הרפואה הציבורית. במקרה כזה חייבת להיות מעורבות של שר האוצר, שרת הבריאות וראש הממשלה באופן אישי. אי אפשר להשאיר את זה לדרג הפקידות, חייבים לדאוג שבית החולים ימשיך לתפקד כמו שצריך למען התושבים.

"אי אפשר לדרוש מעובדים לעבוד כששכרם לא משולם. אנו עומדים על זה ששכר העובדים ישולם באופן מלא. מצד שני, אנחנו ערים לכך שצריך להבריא את בית החולים ומוכנים להושיט יד. זה צריך להיות תוך תשלום שכר מלא לעובדים, תוך ישיבה מסודרת למשא ומתן, תוך מצב שמשרד הבריאות ומשרד האוצר יודעים שהם חייבים לתרום את חלקם לייצוב בית החולים, ותוך יצירת אופק ברור וודאי לבית החולים".

יו"ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן, אמרה: "אם לא יהיו משכורות עד ה-9.2, תהיה שביתה כללית שאליה יצורפו אחיות מכל הארץ".

צילה גרא, יו"ר ועד האחיות בהדסה, הוסיפה: "אנחנו כבר חצי שנה במצוקה אדירה. תרמנו המון לבית החולים ושוב מבקשים מאיתנו לתת. האחיות מעולם לא ניהלו את בית החולים. אני עובדת 40 שנה בהדסה ומעולם לא אמרתי שאתן לחולים חצי טיפול אז למה אני צריכה לקבל חצי משכורת. אין לנו יכולת לעבוד בלי בטחון כלכלי. קופחנו שנים על ידי המדינה. אני קוראת לממשלה ובפרט לראש הממשלה ולשר האוצר - להתכנס ולפתור את המשבר".

אמנון ברוכיאן, יו"ר ועד עובדי המנהל והמשק בבית החולים הדסה, אמר: "אני מבין את המצוקה של בית החולים אבל העובדים לא אשמים. אני קורא לממשלה להתערב. לעובדים אין כסף למכולת, למשכנתאות ולגן. במידה ולא נקבל שכר, תהיה שביתה החל מה-10.2".

משרת הבריאות, יעל גרמן, נמסר כי "המשא ומתן מתנהל במשך חודשים בשיתוף פעולה מלא של משרד הבריאות, האוצר ומנהל בית החולים, אביגדור קפלן. מטרת משרד הבריאות היא לשמור על החולים ועל תפקוד בית החולים. המשרד, יחד עם משרד האוצר עושה כל מאמץ כדי להימנע מהקפאת הליכים. עם זאת, יש להבין כי הגרעון המצטבר של הדסה הגיע ל-1.3 מיליארד שקל והגירעון השוטף עומד על 300 מיליון שקל לשנה.

"מטרת הדיונים האינטנסיביים המתקיימים בשבועות האחרונים בין הצדדים היא להגיע להסכם הכולל תכנית הבראה בת-קיימא, שתחזיק מעמד גם בשנים הקרובות, ושבעזרתה בית החולים ימשיך לתפקד כראוי. המשרד עושה בימים אלו כל מאמץ כדי לגשר על הפערים ולשמור על תפקוד בית החולים".

הרופאים והאחיות בהדסה נערכים להחרפת הצעדים / שי ניב

1. הקפאת הליכים, זה שם המשחק עכשיו. זהו הקלף החזק של הנהלת הדסה בראשות אביגדור קפלן ושל משרד האוצר, במערכה הפסיכולוגית מול ארגוני העובדים והרופאים בעין כרם ובהר הצופים. הקפאת הליכים זה צעד מתגונן שבעל עסק רשאי לבקש מבית המשפט רגע לפני שהנושים פונים בעצמם להליכים משפטיים בכדי לבקש פירוק.

מה יש לפרק בבית חולים? זו שאלה טובה, אבל נדמה שבהדסה מוטרדים מהעובדים הרבה יותר מהנושים. הקפאת הליכים, במקרה הזה, נועדה לנטרל את העוקץ שטמון בזכות השביתה של העובדים, לייצר סיר לחץ שיאלץ אותם להסכים לשינויים דרמטיים בהסכמי העבודה, ואם לא יסכימו - שבית המשפט יכריע.

הקפאת הליכים טורפת את הקלפים, קודם כול כי ההליך כולו מתנהל בבית משפט מחוזי ולא בבית הדין לעבודה. בית המשפט ממנה נאמן שלוקח לידיו את המושכות, והוא הרבה פחות "לחיץ" ממעסיק שמוצא עצמו מול עיצומים ושביתות. ככלל, אפילו ההסכמים הקיבוציים זזים מעט הצדה בעת הקפאת הליכים: הנאמן עדיין מקיים היוועצות עם ארגון העובדים, אבל הוא עושה זאת בלוח זמנים הרבה יותר צפוף ובמקרה של מחלוקת הוא רשאי לבקש מבית המשפט לאשר את המתווה המוצע על ידיו, לרבות דרישה להפחתת שכר ופיטורים. עו"ד דפנה שמואלביץ מזכירה כי הסכם קיבוצי נתפס בהליכים כאלה כ"נכס מכביד", וכשזו הפרשנות של בית המשפט, מה הפלא שההסתדרות הרפואית וההסתדרות הכללית בלחץ אטומי?

הרופאים נערכים כעת להחרפת הצעדים שבהם פתחו אתמול, הכוללים עבודה במתכונת שבת ודחיית ניתוחים, ואילו נציגי האחיות ועובדי המנהל והמשק ייפגשו הערב עם יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, שצפוי גם הוא להודיע על הצטרפותם למאבק.

בהנהלת הדסה, אפשר לנחש, קראו בהנאה רבה את פסיקתו של מי שכיהן באמצע העשור הקודם כשופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יוסף שפירא, היום מבקר המדינה. אפילו הנושא קרוב אליהם מהותית וגיאוגרפית: הליך הפירוק של בית החולים הירושלמי "ביקור חולים". שפירא מסביר בפסיקתו מדוע חובת ההיוועצות עם העובדים חשובה ושרירה, אולם כל זאת תוך איזונים ומגבלות. בהתאם, הוא מסביר גם מדוע אין לקבל את הבקשה להעביר את הדיון לבית הדין לעבודה. הפסיקה הזו ניתנה, כמה סימבולי, ב-1 במאי (2005).

2. חברי ועדת גרמן, הוועדה בראשות שרת הבריאות יעל גרמן שיושבים כבר 8 חודשים ודנים באפשרות להכניס שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) לכותלי בתי החולים הממשלתיים, צריכים להתבונן מקרוב בנעשה בבית החולים הדסה. חלק מחברי הוועדה מעוניינים לכונן שר"פ במתכונת של "פיילוט", אולם הדסה הוא הפיילוט הטוב ביותר, ובטוב אנחנו מתכוונים לגרוע. המודל הזה מוכיח שכשאתה נותן יותר לרופאים הבכירים, אתה צריך לתת גם לרופאים הפחות בכירים, ואם נתת לרופאים אז גם לאחיות ואם לאחיות אז גם לעובדי המנהל והמשק.

ככה נולד סחרור שכר, ככה צצו להן תוספות שונות ומשונות, ומי שנדרש לשלם כעת זה הציבור. לא במקרה, אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית ההבראה שמתגבשת בהדסה, הוא ריסון מודל השר"פ. טוב, יאמרו בבתי החולים הממשלתיים במרכז הארץ, אנחנו מראש מציעים מודל מרוסן.

ועל זה אנחנו אומרים: מי שבונה שדה תעופה למסוקים על קרקע ממשלתית בלי שלמשרד הבריאות יש מושג, שלא ידבר על ריסון.

הגיע הזמן להיפרד / סטלה קורין-ליבר

האם בית החולים הדסה גדול מכדי ליפול? האוצר מתנהל כאילו כן, ראוי שבכיריו ימהרו להסיר את הפחד הזה שנפל עליהם, המתערבב בהילה המיוחסת למנכ"ל בית החולים אביגדור קפלן, שהם רואים בו מנהל-על, ובהתבטלות בפניו.

אפשר שהם מדברים בשפה דומה, אבל הפערים הם תהומיים: האוצר מופקד על כספי הציבור בעוד קפלן מציג את האינטרס של הדסה פושטת הרגל וארגון נשות הדסה ששולט בו.

פתרון ציבורי ראוי ונכון אינו מדבר על נפילת בית החולים, אלא על שינויים בבעלות, בנכסים ובניהול.

אכן, שני בתי החולים, הדסה עין כרם והדסה הר הצופים, הם מרכזי האשפוז של ירושלים וסביבותיה, אבל הם יישארו כאלה גם אם הבעלות עליהם תשתנה.

במצב הנוכחי, מדובר בבית חולים ציבורי שסוחב כשל ניהולי הנמשך יותר מעשור. בית חולים עני ופושט רגל שגידל וטיפח, בידיעת מערכת הבריאות ובעידוד ובהתעלמות של נשות הדסה, רופאים עשירים שהשר"פ הכניס לכיסיהם שכר של מאות אלפי שקלים בחודש; המוני עובדים, חלקם מיותרים ומרוויחים משכורות חריגות, מתחכמות ובלתי מפוקחות; מגדל אשפוז מגלומני וחסר מימון, עם עלות מיטה שאין כמוה בעולם; וגם מנהלים גדולים שבאו והלכו ובדרך התעשרו לכל ימי חייהם.

עם כל הכבוד, ויש כבוד, לנשות הדסה, ייתכן ש-102 שנה אחרי שקבוצת נשים יהודיות אמריקאיות, בראשות הנרייטה סאלד הדגולה, הקימה את "ההסתדרות הציונית הדסה" לחינוך ובריאות, הגיע הזמן להיפרד או לחלופין למכור מה שאפשר כדי לשרוד. ואין הכוונה לכמה דירות או למתחמי עבר בירושלים, אלה שמשרד האוצר מתכוון אליהם, אלא לבית החולים הר הצופים.

ויש מי שרוצה לקנות: קופת חולים מאוחדת, ש-40% מחבריה, ערבים וחרדים, מתגוררים בירושלים וסביבתה.

למה לא רוצים למכור לקופת חולים מאוחדת? כי במשרדי הבריאות והאוצר "חוששים" שקופת חולים אחת תתחזק מדי בירושלים. זו לא סיבה מספיק טובה, בטח לא אם עומדת מול זה הזרמה של מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור.

 מתווה ההסדר

 הצרות של הדסה