האחראית על איתור יו"ר לבורסה מצאה יו"ר מתאים: היא עצמה

1. כבר חודשים שוועדת האיתור שהוקמה על-ידי הבורסה מנסה למצוא מועמד ראוי לתפקיד היו"ר. החודשים חלפו והוועדה התקשתה, עד שברכה ליטבק, הדח"צית שעומדת בראש ועדת האיתור, מצאה. ליטבק, שהעבירה את השבועות האחרונים באיתור מועמדים שונים והערכתם, הגיעה בסופו של דבר למסקנה שהאדם שהכי מתאים לתפקיד הוא - לא תאמינו - היא עצמה.

ליטבק, נזכיר, מכהנת כיום בין היתר כחברה בוועדת הביקורת בבורסה, תפקיד שבמסגרתו היא מבקרת ומפקחת על פעילותם של הגורמים השונים בארגון. כל הכובעים הללו מחייבים אותה להיות בראש ובראשונה אובייקטיבית ובלתי תלויה. אז איך יכול להיות שלבסוף ליטבק בעיקר דוחפת את עצמה? "ליטבק אישרה כי היו אליה כמה פניות בעניין (כדי שתציע את עצמה, ל.א.) בימים האחרונים", אומרים בבורסה. "לא העליתי את שמי, פנו אלי", מצטדקת גם ליטבק עצמה.

גם אם אלה הם אכן פני הדברים, מדוע ליטבק לא עשתה את הדבר המתבקש והשעתה את עצמה באופן מיידי מוועדת האיתור? כיצד יכול לעלות על הדעת שהאדם שניהל את התהליך (ומצא כי כל המועמדים שנבדקו אינם מתאימים) ישקול להציע את עצמו? האם אלה הנורמות לפיהן ליטבק מבקרת את הבורסה?

נותר רק לקוות שהדירקטורים בבורסה, שחלקם הגדירו היום את התנהלותה של ליטבק כ"שערוריה", ידרשו ממנה את התשובות לשאלות הללו.

2. כבר למעלה משנה שהבורסה בת"א זוכה לכותרות לא מחמיאות, ובצדק. ההידרדרות במצבה בשנים האחרונות (צניחה במחזורי המסחר, ירידה במספר החברות הציבוריות) מצד אחד, ומשכורות העתק שמשכו במקביל מנהליה דאז, יו"ר הבורסה סם ברונפלד והמנכ"לית אסתר לבנון מצד שני, הבהירו שהממשל התאגידי באחד העם לקוי.

ואכן, בשנה האחרונה החליט יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, לתקוף את השניים על שלא ניהלו את הבורסה כיאות. בהמשך הוא אף האשים את ברונפלד בכך שכשל בתפקידו, בין היתר על רקע תנאי הממשל התאגידי הלקויים באחד העם.

לפני כחצי שנה הביקורת של האוזר עשתה את שלה וברונפלד ולבנון החליטו להתפטר. האוזר מיהר לקחת את המושכות לידיו ולמצב את עצמו כאדם שעומד להבריא את הבורסה. מעל כל במה אפשרית הוא הבהיר שהוא "חרד למצב הבורסה", כי הוא "יהפוך כל אבן" וכי בכוונתו לעשות בבורסה שינוי מהפכני: להפריט אותה ולהחזיר אותה להיות "משאב לאומי". ומה לגבי הטיפול בנושא הממשל התאגידי, שהאוזר בעצמו הגדיר כלקוי?

לפחות נכון לעכשיו נראה כי ההצהרות לגבי שינוי אמיתי בבורסה, והתוכניות שנרקמו כדי להבריא אותה לא כוללים את הטיפול המתבקש בכללים לפיהם היא מתנהלת.

3. כמי שתפקידו לפקח על הממשל התאגידי בחברות הציבוריות בכלל ועל הבורסה בפרט, היה ראוי שיו"ר הרשות יגנה את ההחלטה של ליטבק להתמודד לתפקיד יו"ר הבורסה. באופן תמוה, ולמרות שמדובר בהחלטה שנוגדת את הכללים שמתפקידו לשמור עליהם, האוזר העדיף לקבל את התנהלות העניינים הזאת.

יו"ר הרשות הצליח לסלק את ההנהלה הקודמת של אחד העם (ובדרך שם את האחריות למצבה העתידי של הבורסה על כתפיו), תוך שהוא מפנה לא מעט אצבעות מאשימות בנוגע להתנהלותה. כעת, כשהמוסד הזה ממשיך להתנהל בצורה תמוהה ולא תקינה, כבר לא נותר אלא להפנות את האצבע המאשימה הזאת כלפיו.