על מהפכנים ובכיינים

התחרפנו. השבוע נפתח בפטפטת אינטרסנטים על החרם הבינלאומי הנורא שנפל על ישראל. עברנו למשטרת המחשבות שכופפה את המורה אדם ורטה ואחריו את הזמר אריאל זילבר, בין לבין שיג ושיח לאומי סוער, בעד ונגד, והרומן בין בנו של ראש הממשלה לצעירה נורווגית. שיירד כבר גשם ויגמור את הטירוף. הצעה לשי פירון: במסגרת להט המהפכות שלך תחשוב על אפשרות להכניס שעת ויכוח כיתתית. אותו תלמיד ידבר פעם בעד ופעם נגד. אולי הדור הבא יהיה קצת יותר נורמלי.

פצצה מתקתקת. יום ב', שופטת המחוזי דניה קרת מאיר מתייחסת ל "סימני שאלה כה גדולים באשר לשיקול הדעת אשר הופעל על ידי ועדת האשראי והדירקטוריון", ומורה לבנק הפועלים למסור לתובע הייצוגי פרוטוקולים של דיונים שקיבלו את ההחלטה להעניק לנוחי דנקנר - אי.די.בי פיתוח 750 מיליון שקל. "אשראי חריג ביותר", כדבריה, "ללא ביטחונות ודחיית פירעון בשלוש שנים". אם זה לא יימרח באיזושהי פשרה חסויה, אז אפשר שעוד נדע איך זה בדיוק עבד.

מתבכיין השבוע. נוחי דנקנר מערער. "פסק הדין הושפע מאווירת העליהום הציבורי כלפי דנקנר שלובתה ותוזמנה על ידי גורמים אינטרסנטיים". ברצינות דנקנר? זו לא היהירות שלך שמוטטה את החברות? זה לא אתה שתוך ניצול וניפוח מחירים משכת מהציבור מיליארדים, וחילקת מאות רבות של מיליונים לחברי הפמליה הדוממים והמתלקקים של עושי דברך?

מהפכן השבוע. נפתלי בנט, שר הדתות. ביום שני הכריז על "מהפכה בכשרות הרבנות הראשית" - בתגובה פרץ צחוק רועם בבד"ץ העדה החרדית, בד"ץ חתם סופר, בד"ץ בית יוסף, בד"ץ יורה דעה, בד"ץ מהדרין, בד"ץ מחזיקי דת, בד"ץ שארית ישראל, הרב ליב לנדא ועוד ועוד. לפני חודש בישר על "מהפכה: משטרת כשרות" שתפשוט על בתי עסק. לפני חצי שנה יצא עם "מהפכה היסטורית בשירותי הדת".

טיפשות השנה. אתמול, ה', נכנס חוק הספרים לתוקף. צדקנים קוראים לו החוק להגנת הסופרים והספרות, ציניקנים אומרים שהוא מלכתחילה נועד לפחות מ-10 סופרים מקושרים ומשפיעים שהשרה לימור לבנת רצתה להתהדר בקשר איתם. ביי ביי קניית ספרים, להתראות מבצעים, ביום ראשון חוזרים להיות מנויי הספרייה הציבורית העירונית.

"בצבת המשטר". ביום ג' נקבר פרופ' עזרה זוהר בהר הזיתים. בן 92. רופא שהתגבר על הממסד הצבאי רק אחרי שהוביל מסע חיילים רגלי מפרך מאילת למטולה מלווה בצוות רפואי ומעבדה ניידת, וכך חיסל את "משמעת המים" שהייתה חלק מהמיתוס הלוחם עד אמצע שנות ה-60, וגבתה מקרי התמוטטות רבים. אלוף, בן משמר העמק, שהקים ופיקד על בית החולים שדה ברפידים במלחמת יום הכיפורים.

ואז ב-1976 הוציא את הספר המיתולוגי "בצבת המשטר". פעם ראשונה שמישהו כתב שמחסור והמתנה של 7 שנים לקו טלפון נובעים מהשליטה הממשלתית בתקשורת, שעיירות הפיתוח נכשלו כי פוליטיקאים הקימו אותן כמחנות עובדים בלי לתת להם קרקע להתפתחות, שמחירי דיור לא צריכים להיות גבוהים פי 3 מארה"ב ושעל הממשלה לשחרר מיד קרקעות לבנייה. וכל זה היה באמצע שנות ה-70. לימים היה האב הרוחני וליווה עד מותו את האתר "קו ישר. למה (כמעט) הכול עקום ואיך אפשר אחרת".