חופש הביטוי: התנגדות בארה"ב לחוק נגד החרם על ישראל

אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, והליגה נגד השמצה, שלוחמת בקנאות נגד תופעות אנטישמיות, הצטרפו למחנכים, אנשי אקדמיה ואוניברסיטאות בארה"ב בהתנגדות להצעת חוק חדשה בקונגרס, שתאסור מתן סיוע פדרלי למוסדות אקדמיים אמריקאיים שיחרימו את ישראל או את מוסדותיה. כותרת ההצעה: "החוק להגנת החירות האקדמית".

את הצעת החוק יזמו שני צירים בבית-הנבחרים, פיטר רוסקאם, סגן ה"מצליף" בסיעה הרפובליקאית בבית, ודן ליפינסקי, דמוקרט, והיא הונחה על שולחנות המחוקקים ביום ה'. היזמה, שזוכה בתמיכה דו-מפלגתית רחבה, היא מענה להחלטה של ארגון אקדמי בארה"ב, "האגודה ללימודים אמריקאים" (ASA), להטיל חרם על מוסדות חינוך גבוה בישראל במחאה על תמיכתם, כביכול, במדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים.

לפי נוסח הצעת החוק, "מאמצים להפלות את ישראל לרעה ולהטיל עליה חרמים מפרים את עקרון החירות האקדמית, עקרון שאותו מגבה ארה"ב".

"יזמת החקיקה הדו-מפלגתית הזו מבקשת לשמר את החירות האקדמית ולהילחם בצרות אופקים והיא עושה זאת באמצעות הגנה על ישראל מפני חרמים בלתי הוגנים", אמר הציר רוסקאם לעיתון המקוון השמרני Free Beacon, שחשף בראשונה את היזמה. "זה מגוחך שמותחי ביקורת יתנכלו לידידתנו ובעלת בריתנו הדמוקרטית, ישראל, במקום להתמקד בעוולות שמחוללים משטרים עריצים ומדכאים כאיראן וקוריאה הצפונית".

"לקונגרס יש אחריות להדוף קמפיינים מתועבים כאלה, שמנוגדים לחירות האקדמית ושנועדו לשלול לגיטימציה ממדינת ישראל", אמר רוסקאם. הוא אומר, שהחרם של ASA נושא אופי אנטישמי ושמשלמי המיסים בארה"ב אינם צריכים לממן מוסדות שמבקשים לבודד את ישראל באופן בלתי הוגן.

לכאורה, יזמת החקיקה הזו היתה צריכה לעבור את צנרת הקונגרס במהירות ולהגיע לשולחן הנשיא לצורך חתימה, אבל היא נתקלת במכשולים בלתי צפויים ואין שום ודאות שהיא אכן תאושר. אחד מהמכשולים הוא החלטת אייפ"ק והליגה נגד השמצה לא לתמוך בהצעת החוק מפני שהיא מנוגדת לתיקון הראשון בחוקה, שמבטיח את חירות ההבעה. העובדה ששניים מהארגונים היהודיים החשובים והחזקים ביותר בארה"ב מסתייגים מהיזמה מספקת תחמושת למתנגדים אחרים ומחלישה אותה במידה משמעותית.

"הצעת החוק הזו מנוגדת לחוקה כמעט בודאות; היא מהווה בסיס לחוק גרוע והיא תחזק סטריאוטיפים על ההשפעה היהודית", אמר אסטרטג דמוקרטי פרו-ישראלי, שמודע לחשיבת שני הארגונים. "היא כל כך גרועה עד שאפילו אייפ"ק והליגה מתנגדות לה. אין שום דרך שבה שני הארגונים יכריזו על תמיכתם ביזמה". המקור, שדיבר עם האתר השמרני BuzzFeed, טען שהצעת החוק משמשת את הצרכים הפוליטיים של המפלגה הרפובליקאית ונועדה בעליל להביך את הדמוקרטים.

בתשובה על שאלה האם אייפ"ק אימצה עמדה לגבי הצעת החוק, אמר גורם בשדולה, כי הארגון קיבל את נוסח ההצעה והוא בוחן אותו עתה. אייב פוקסמן, מנהל הליגה נגד השמצה, אמר: "אנו מקבלים בברכה כל מאמץ לקרוא תיגר על חרם נגד ישראל או להיאבק בו. יחד עם זאת, איננו בטוחים שהצעת חוק זו, למרות כוונותיה הטובות, תהיה האמצעי הטוב ביותר לפעול נגד החרם".

את ההסבר הבהיר ביותר להתנגדות ליזמת החוק נתן המשפטן פלויד אברמס, שמתמחה בסוגיות התיקון הראשון בחוקה: "התפיסה שהסמכות לממן מוסדות אקדמיים עלולה להיהפך למכשיר להענשתם של מוסדות אלה רק מפני שהם מממשים זכות מעוגנת בחוקה להתבטא כרצונם, התפיסה הזו מנוגדת לכל רעיון שעוסק בחירות ההבעה ובליבת התיקון הראשון בחוקה".

אברמס ציין, שלדעתו חרם אקדמי אמנם אינו עולה בקנה אחד עם חירות אקדמית, אבל דבר זה אינו הופך את הצעת החוק בקונגרס לנסבלת יותר או לתחוקתית יותר.

משפטן ידוע אחר, יוג'ין וולוק, חולק על הערכה זו. הוא טוען שיש תקדימים שבהם קבע בית-המשפט העליון, שלממשל הפדרלי יש זכות להשתמש בהתניית הסיוע למוסדות להשכלה גבוהה כדי לאכוף עליהם התנהגויות מסוימות: למשל דרישה לא להפלות בין גברים ונשים בהליכי קבלה ובהיבטים אחרים של החיים האקדמיים.

הצעת חוק דומה, שהוצגה באחרונה בבית המחוקקים של מדינת ניו-יורק, נגנזה בשבוע שעבר בגלל התנגדות עזה של אקדמאים ואנשי חינוך אחרים שטענו שהיא מנוגדת לחוקה. ההצעה, שקראה למנוע מימון של המדינה לארגונים אקדמים שיחרימו את ישראל, הצטיירה תחילה כבעלת סיכוי של 100% לעבור את משוכות החקיקה, ולו רק בגלל העובדה שהיא הוצגה ע"י יו"ר בית-הנבחרים של המדינה, שלדון סילבר. גניזתה תוארה כרעידת אדמה בממסד הפוליטי באולבני, הבירה של מדינת ניו-יורק, מפני שיזמות חקיקה של סילבר נהפכו עד עתה תמיד לחוק.

אחת הסיבות לנפילת היזמה היתה מאמר מערכת של "ניו יורק טיימס" בגנות הצעת החוק. במאמר נכתב, בין השאר, כי החלטת ASA להטיל חרם על מוסדות אקדמיים בישראל חוללה הרבה רעש "מפני שהיא משקפת תמיכה הולכת וגוברת בתנועה הפלסטינית שקוראת להחרים את ישראל, למשוך ממנה השקעות ולהטיל עליה סנקציות".

אבל פעולת הנגד, הצעת החוק במדינת ניו-יורק, היא "תגובה שנעשתה ללא מחשבה תחילה... תגובה שתרוס את החירויות האקדמיות ותקפיא את חירות ההבעה והזכות להביע דעות שנויות במחלוקת".