מוגזם לבקש מהמדינה להתחייב להקצאת תדרים לדור 4?

את התנהלות משרד התקשורת בנושא הדור הרביעי והקצאות התדרים לחברות הסלולריות ניתן להכניס לקטגוריה אחת שניתן לקרוא לה מחדל מתמשך. זה לא התחיל אצל שר התקשורת גלעד ארדן, אבל במשמרת שלו העיכובים בהקצאת התדרים גורמים בעיות קשות מאוד למפעילים. לזכותו אפשר לומר שהוא נותן על כך דגש ומהרגע שמנכ"ל משרדו אבי ברגר נכנס לתפקיד הוא עוסק בכך באינטנסיביות.

יחסית לקצב של משרד ממשלתי זה אולי סביר, יחסית לדרישות השוק והאתגרים של החברות זה בזבוז זמן משווע. גם המושג אינטנסיבי הוא יחסי. אם זה הדבר החשוב ביותר כרגע בסדרי העדיפויות, למה ועדת המכרזים לא מתכנסת למרתון של דיונים על מנת לגמור את הסיפור, אלא מתכנסת רק פעם בשבוע?

לפני שנדון בשאלה האם צריך ללכת ל-2 או 3 רשתות סלולריות בדור הרביעי, למה שלא נשאל את השאלה המתבקשת והיא מדוע הרגולציה במדינת ישראל לא מוכנה להתחייב ללוחות זמנים שבהם יודיעו מתי כן יקבלו החלטה על מבנה השוק? הרי השוק נמצא באי וודאות מטורפת כתוצאה מכך. ראו מה קורה בנושא השידורים ותבינו לבד. משהו לא טוב עובר על המשרד ולא בטוח שזה ייפתר בקרוב.

כל הצרות הללו נופלות על אבי ברגר מנכ"ל משרד התקשורת, וכתפיו קטנות מכדי להתמודד עם כל הבעיות שמונחות לפתחו.

שבוע שעבר חשפנו שוועדת המכרזים המשותפת למשרד התקשורת והאוצר המליצה לארדן על הקמת 3 רשתות סלולריות משותפות בדור הרביעי. סיכוי גבוה שזו ההחלטה שיקבל ארדן. זו החלטה סבירה בהחלט לנוכח הנסיבות, אבל גם ל-2 רשתות כמו שרוצים המפעילים יש יתרונות שעשויים לפעול לטובת התחרות. גם בתוך המשרד יש מי שסבור שיש ללכת למודל של 2 רשתות וטיעוניהם לא מבוטלים, כך שאין כאן תשובה ברורה. יהיה מעניין מאד לראות אם ארדן יחליט בניגוד להמלצה ויילך על מודל של 2 רשתות. דרוש לכך אומץ רב.

3 רשתות זה אולי עדיף מבחינת הבידול והתחרות מבוססת התשתיות, אבל 3 רשתות גם משאירות מפעיל אחד בנחיתות מול היתר, כי פרטנר והוט מובייל ישתפו פעולה, ואז סלקום או פלאפון יצטרכו לצרף אליהן את גולן טלקום, כך שאחת מהן תצטרך להקים את הרשת לבדה. זו כמובן לא בעיה שמי מהן לא מסוגלת להתמודד איתה, אבל עדיין היא מעניקה יתרון למי שכן משתף פעולה. מנגד, 2 רשתות זה מצב שמקבע את השוק ואז לפרק ולעלות ל - 3 הרבה יותר מסובך, מאשר ההיפך - לרדת מ-3 ל-2.

למען האמת, בין אם יוחלט על 2 או בין אם יוחלט על 3, בעיית התדרים לא תיפתר, כי מדינת ישראל נדרשת לרוויזיה עמוקה בתדרים הסלולריים והתאמתם למדיניות של ארגון התקשורת העולמי. תדרים לדור הרביעי בלבד זה משהו שארדן יוכל להתבשם בו כי הוא ישחרר את הלחץ שיש על המשרד ואז גם יירשם שבתקופתו הושק הדור הרביעי בישראל, אבל זה רק לדחות את הבעיה. בתוך כמה שנים לא תהיה ברירה ויהיו חייבים לעשות שינוי בהקצאות בכל מקרה. בינתיים המפעילים נמצאים בחוסר ודאות מוגזם ולא הכרחי.

פלאפון וסלקום נמצאות באמצע מכרז לבחירת ספק והן לא יודעות מה לעשות: האם לבחור את הספק או לחכות להחלטה לגבי מספר הרשתות. אם יחכו עד שהשר ורשות ההגבלים יחליטו, הם לוקחות על עצמן סיכון גדול בבזבוז זמן שבו יכלו כבר להתחיל בעבודה. אם לא יחכו ויבחרו ספק, מה יעשו אם בסופו של דבר כן יסכימו לרשת משותפת של שתיהן, יפרקו ויתחילו מחדש? כאן נדרש מבוגר אחראי שיבוא ויגיד לשר התקשורת שזה המקום שלו לתפוס מנהיגות ולקבל החלטה מהירה ביחד עם רשות ההגבלים. ארדן צריך להודיע שבתוך פרק זמן מסוים הוא מתחייב להתכנס ביחד עם הרשות להחלטה ולפרסם אותה. תארו לעצמכם מצב שבו ארדן יקבל החלטה מסוימת ורשות ההגבלים תסתור אותה. הרשות קנאית לעצמאותה, אבל גם היא לא יכולה למשוך את הזמן בקבלת ההחלטה בעניין איחוד הרשתות.

יש מי שמאמינים בתיאוריה שככל שהמשרד מתעכב כך הוא חוסך לעצמו ולמפעילים תקלות, כי בינתיים העולם מתגלח על כל הטכנולוגיות החדשות ואנחנו נהנים מהיתרון שבלמידה מטעויות של אחרים. לפי השיטה הזאת אפשר לחכות. ועל זה נאמר "אשרי המאמין".