לפני 20 שנה רצינו כולנו להמציא את התרופה הגדולה הבאה שתציל אותנו מאיזו מחלה כרונית (ממש כמו טבע והקופקסון); יותר מאוחר רצינו להמציא איזושהי תוכנה חכמה שתגן על המידע במחשב האישי שלנו (ממש כמו צ'ק פוינט והפיירוול); אחר כך רצינו לבנות איזה אתר אינטרנט שיקל עלינו לבנות אתר אינטרנט (ממש כמו Wix), ועכשיו אנחנו רוצים להמציא את ה"ווייז" הבאה - האפליקציה הסלולרית שתקל על חיינו ותעשיר את כיסנו.
כן, אפליקציות הן הדבר הגדול הבא, ולא מהיום. כמעט כל אחד הפך למפתח אפליקציה, וכל מה שהוא רוצה זה שנתמכר אליה, ואז איזושהי ענקית טכנולוגיה תזהה אותה, תרכוש אותה ו...הלאה - לפיתוח האפליקציה הבאה.
בתוך הגל הענק של אפליקציות ששוטף את הסמארטפונים שלנו, אלו הרפואיות הרבה פחות שכיחות. ועדיין, יש חברות שמנסות לחבר בין טכנולוגיה לרפואה. אחת מהן - ישראלית, איך לא - היא Glassesoff, שאת סיפורה חשפה כאן באחרונה גלי וינרב, כתבת "גלובס".
Glassesoff, שהוקמה בשנת 2007, הפכה ביוני האחרון לציבורית בשוק ההון האמריקאי לאחר שהתמזגה לתוך שלד בורסאי, קיבלה את סימול המניה GLSO והחלה להיסחר בבורסה שמעבר לדלפק (OTC). מהלך זה אינו נדיר, מה שנדיר הוא שתג המחיר שמצמיד כרגע שוק ההון לחברה הוא 103 מיליון דולר - 363 מיליון שקל. 103 מיליון דולר לחברה שעדיין לא הוכיחה עצמה מסחרית, ושכל מרכולתה היא אפליקציה אחת ויחידה; 103 מיליון דולר כשחברה ישראלית אחרת שכן מוכרת את מוצריה, Green Smoke, נמכרה בשבוע שעבר לענקית טבק אמריקאית תמורת 110 מיליון דולר.
דרך אגב, Glassesoff ניצלה את הפיכתה לציבורית וגייסה במסגרת הנפקה פרטית 3.2 מיליון דולר לפי מחיר של 1.25 דולר ליחידה, כשכל יחידה כוללת מניה רגילה אחת ואופציה בת מימוש למניה לפי מחיר מימוש זהה. המניה נסחרת כעת לפי מחיר של 1.93 דולר.
וזוהי לא הנקודה היחידה שמפתיעה בשוויה של Glassesoff. יזמיה ומשקיעיה, ובעיקר מייסדה העיקרי, כבר שווים "על הנייר" לא מעט. ולמרות שמדובר רק בשווי "על הנייר", אין להקל ראש בעושר זה שנפל בחלקו (ראו בהמשך).
מטפלת בראייה שמזדקנת
לפני הכול, נתאר מה עושה Glassesoff. החברה פיתחה אפליקציה לשיפור הראייה, בעיקר עבור בני 40 פלוס, או ליתר דיוק לטיפול במה שקרוי בעגה המקצועית Presbyopia, זוקן ראייה, שפירושו ירידה ביכולת של העין להתמקד בעצמים הנמצאים בקרבתה. הרפואה מאמינה כי הסיבה העיקרית לכך היא שעדשת העין מאבדת מגמישותה. לפי מחקר עדכני, יותר ממיליארד איש בעולם סובלים מ"זוקן ראייה" (100 מיליון מתוכם בארה"ב), ומספר זה צפוי לגדול משמעותית עד שנת 2050.
האפליקציה של Glassesoff היא כמו משחק, ומטרתה היא לאמן את העין כדי שהמטופל לא יזדקק למשקפי ראייה. דרך אחת שהיא מציעה היא להתאמן שלוש פעמים בשבוע, למשך 12 עד 15 דקות כל פעם, כדי לזהות בתוך ריבוע שמכיל את האות E בזוויות שונות - האם האות פונה מעלה, מטה, ימינה או שמאלה.
בשלב מתקדם יותר של הטיפול, האות נעשית קטנה יותר והאימון הופך לקשה יותר - ממש כמו אימון לקראת פעילות ספורטיבית כזו או אחרת. האפליקציה, וזו נקודה מהותית, אינה מהווה תרופה לזוקן ראייה אך עשויה לסייע למוח להבין מה הוא רואה דרך אותה עין שמזדקנת. וכן, יש לה תחרות מצד שיטות כמו Bates או See Clearly, ומצד חברות שקיבלו אישור FDA לטיפול ב"עין עצלה" דוגמת PositScience ו-RevitalVision.
עכשיו למודל העסקי. האפליקציה הושקה אשתקד וניתנת להורדה במכשירי אפל (אייפוד, אייפון ואייפד) ובמכשירי אנדרואיד. ההורדה היא חינמית למשך שבועיים, אך לאחר תקופה זו עלותה עומדת על 59.99 דולר עבור ארבעה חודשים, או 180 דולר בשקלול שנתי. שלא במפתיע, Glassesoff עדיין לא רושמת הכנסות, ואת שלושת הרבעונים הראשונים של 2013 סיימה החברה עם הפסד נקי של 2 מיליון דולר, ובקופתה 2.4 מיליון דולר (מהגיוס שביצעה). זה אומר שעד אוקטובר 2014, כפי שהחברה מזהירה במסמכיה - ללא גיוס הון שני או הכנסות ראשוניות Glassesoff עלולה להיקלע למצוקת נזילות.
כך או אחרת, מייסד החברה יכול כרגע לרוות נחת משווי מניותיו "על הנייר". המייסד והמדען הראשי של Glassesoff הוא ד"ר אורי פולת (60), מומחה לחקר המוח שרכש את השכלתו במכון ויצמן למדע. פולת, שמעדיף להישאר מתחת לרדאר התקשורתי, הוא מנהל המעבדה לחקר המוח ומערכת העצבים במכון לחקר העין של ביה"ח שיבא, אשר מסונף לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. החברה הקודמת שייסד נקראה NeuroVision, והיא פיתחה תוכנה שאימנה את המוח כדי לשפר את הראייה, וקיבלה אישור FDA (די מזכיר את מה שעושה Glassesoff). NeuroVision לא הצליחה, ולאחר שהושקעו בה 30 מיליון דולר נמכרה בשלהי 1999 תמורת מיליוני דולרים בודדים ל-Revital Vision האמריקאית.
פולת לא ממש גזר קופון מ-NeuroVision, אך אולי כעת יתמזל מזלו ב-Glassesoff. עם החזקה של 30% מהונה, בעל המניות הגדול של החברה שווה "על הנייר" 31 מיליון דולר, או 110 מיליון שקל. אחריו נמצא רם שפיר (43), סמנכ"ל טכנולוגיה, אשר לו מניות ואופציות בשווי ברוטו של 12.3 מיליון דולר. לשי נוביק, נשיא פרולור, יש מניות בשווי של 6.4 מיליון דולר, והוא ושפיר חולקים בעלות על חברה שיש לה 7.7% נוספים מההון של Glassesoff.
בקיצור, אם וכאשר Glassesoff תצליח ותצדיק את שוויה הנוכחי - יזמיה עשויים להפוך למיליונרים בפועל, ולא רק "על הנייר".
רואים ורוד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
