מייסדי אלקוברה מנפיקים את ביובלאסט בנאסד"ק

עוד לא עברה שנה מאז ההנפקה של חברת התרופות אלקוברה, ול"גלובס" נודע כי מייסדיה, ד"ר דליה מגידו ואהוד גלבוע, כבר מביאים חברת תרופות נוספת לנאסד"ק. מדובר בחברת ביובלאסט, שהוקמה על ידי השניים ומנוהלת על ידי מגידו, שמבקשת כעת לגייס עד 37.5 מיליון דולר לפי שווי של יותר מ-100 מיליון דולר לפני הכסף. בנק ההשקעות שילווה את ההנפקה יהיה אג'יס, אותו הבנק שהביא את אלקוברה לשוק.

כזכור, אלקוברה המפתחת תרופה לטיפול בהפרעות קשב, גייסה בנאסד"ק 25 מיליון דולר במאי 2013, בהנפקה שנחשבת למוצלחת מאוד. עד אוקטובר עלתה מניית החברה ב-113%, והיא ניצלה את העליות לגייס עוד 38 מיליון דולר. היום נסחרת המניה בתשואה של כ-160% על מחיר ההנפקה הראשונה ממאי, ובשווי של 284 מיליון דולר.

חלקם של מגידו וגלבוע בחברה שווה יחד כ-115 מיליון דולר, בחלקים שווים. כעת, כאמור, עשויים השניים להוסיף עוד עשרות מיליוני דולרים לשווי החזקותיהם, שכן הם מחזיקים ב-58% ממניות ביובלאסט בחלקים שווים.

טכנולוגיה אחת

אז מיהי הבייבי החדשה של השניים? לעומת אלקוברה, שמבוססת היום על מולקולה אחת, לביובלאסט פלטפורמה של מוצרים בתחום מחלות היתום הגנטיות. המוצר המתקדם ביותר בחברה נמצא בשלב II של הניסויים הקליניים.

תחום מחלות היתום נחשב היום אטרקטיבי עבור חברות ביומד צעירות, בשל מסלול הרישום הקל יותר של התרופה, וכן כיוון שמחלות יתום גנטיות מופיעות בריכוזי אוכלוסייה ספציפיים, ולכן קל להגיע אל החולים - תחילה לצורך גיוס לניסויים קליניים ואחר כך לשם שיווק המוצר. חברה קטנה יכולה לפתח מוצר כזה אפילו בעצמה, ללא שותפים, בהשקעה של עד 100 מיליון דולר.

ביובלאסט בחרה גישה מעניינת לתחום תרופות היתום - היא מנסה לאתר מנגנונים שפגומים באותה הצורה במספר מחלות יתום. על ידי הבנה כיצד לרפא את הפגם הזה, היא יכולה לרפא כמה מחלות בטכנולוגיה אחת.

כך, למשל, הפלטפורמה הכי מתקדמת של החברה היא שיטה לייצוב חלבונים בלתי יציבים - בעיה שמופיעה בכמה מחלות יתום שונות. המוצר נרכש מחוקר מאוניברסיטת קיימברידג' והוא יכול לטפל במחלה בשם OPMD, מחלת ניוון שרירים שמופיעה אצל חלק מההיספנים בארה"ב, בקרב קנדים-צרפתים וגם בקרב העדה הבוכרית בישראל. ביובלאסט כבר החלה בניסוי שלב II (יעילות) במוצר במחלה זו, לאחר שהצליחה בניסויי מעבדה וחיות.

היתרון הוא שבדיוק אותה בעיה של חלבונים לא יציבים, מופיעה גם במחלות יתום גנטיות אחרות לגמרי, למשל מחלה בשם SCA3, ששכיחה בקרב תימנים, ומחלת שרירים נוספת בשם SMBA. על פניו נראה שאם המוצר ל-OPMD יצליח, ניתן יהיה בקלות יחסית לטפל גם במחלות הללו.

פלטפורמה שנייה של מוצרים נמצאת בשלב הניסויים בחיות, משתמשת בטכנולוגיה מן האוניברסיטה העברית להחדרת חלבונים למיטוכונדירה (אחד מאברוני התא). מוצר כזה יכול לעזור נגד מחלות כמו Freidrich's ataxia המובילה לעיוורון וניוון שרירים בילדים ומוות עד גיל 40, וכן מחלה בשםOTC Deficiency, שמובילה לנזק עצבי ואובדן הכרה אצל תינוקות.

פלטפורמה שלישית קשורה למחלות בהן משתרבב לקוד הגנטי בטעות סימן "עצור" (stop codon) המפריע בקידוד חלבונים חיוניים. למחלות הללו קיימת כבר תרופה, אך היא מאוד רעילה. ביובלאסט מציעה חלופה פחות רעילה, לטיפול במחלות מוכרות יחסית כמו SMA, או תסמונת רט ("מלאכיות הדממה").

מודל רזה

ביובלאסט הוקמה רשמית ב-2012. כמו אלקוברה, היא פועלת במודל סופר-רזה, עם עובדים ספורים במשרה מלאה, והתבססות על קבלני משנה. מבחינת הכסף שמצוי בקופתה, ביובלאסט מגיעה בעמדה טובה יותר מזו שבה הגיעה אלקוברה. לקראת ההנפקה היא השלימה גיוס גישור של 4.6 מיליון דולר לפי שווי של 70 מיליון, ובסך הכל גייסה החברה עד היום פחות מ-10 מיליון דולר. לפני הגיוס הפרטי, בסוף דצמבר 2013, היו בקופתה כ-300 אלף דולר. לחברה אין הכנסות והיא הפסידה 1.1 מיליון דולר ב-2013.

ירון דניאלי, מנכ"ל אלקוברה, הוא דירקטור בביובלאסט וכך גם פרד פרייס שניהל את חברת הביוטק ביומרין האמריקנית, ששווה היום 9.5 מיליארד דולר, וכן את חברת כיאזמה הישראלית, שהשיגה לפני כשנה הסכם בהיקף של מאות מיליוני דולרים מול חברת רוש.

אחד המודלים לחיקוי של ביובלאסט עשוי להיות זה של חברת Ultragenix המתמחה במחלות יתום ושווה היום כבר מיליארד דולר, לאחר נסיקה של 100% מאז הנפקתה לפני כשבועיים. זוהי עדות נוספת להייפ האדיר שנמשך בבורסת הנאסד"ק סביב מניות הביומד.