מנהל ביה"ח היהודי בטהראן: אני מתפלל בעברית

כתבה ב"ניו יורק טיימס" על ביה"ח ספיר, שמציע תעריפים מוזלים לבני כל הדתות, משתלבת במתקפת החיוכים של הנשיא רוחאני ■ ד"ר סיאמאק מורסאדג: הכחשות השואה מפי אחמדיניג'אד הותירו צלקות פסיכולוגיות

כתבה ב"ניו יורק טיימס" על בית-החולים היהודי היחיד בטהראן, ביה"ח ספיר, שמציגה את המוסד ואת מנהלו היהודי כחלק אינטגרלי מחברה כמעט אידילית, שוחרת יהודיה וחפצה ביקרם, משתלבת יפה בקמפיין החיוכים של נשיא איראן, חסן רוחאני, שמנסה למוסס עמדות מערביות עוינות כלפי ארצו.

הכתבה, מאת תומאס ארדברינק, כתב ה"טיימס" בטהראן, שמתפרסמת היום (ב'), מתמקדת בד"ר סיאמאק מורסאדג, מנהל בית-החולים, שמשתף את הקוראים בטראומת הפרידה מאשתו, שהיגרה לארה"ב, בעוד שהוא התעקש להישאר באיראן. מורסאדג מציין שהוא, בניגוד לאלפי יהודים אחרים שעזבו את איראן, מעולם לא חשב לעזוב את הרפובליקה האיסלמית בגלל הסיבה הפשוטה, כדבריו, שאיראן היא ביתו.

"אני מדבר אנגלית, מתפלל בעברית וחושב בפרסית", אמר מורסאדג, רופא מנתח, שמשמש גם ציר בפרלמנט האיראני. "אני איראני, איראני יהודי".

ה"טיימס" מציין שרבים הופתעו מהחלטת ממשלת איראן לתרום 400 אלף דולר לביה"ח ספיר, בשבוע שעבר, אך ד"ר מורסאדג אינו נמנה עם המופתעים. "היהודים הם חלק מההיסטוריה של איראן", הוא אומר. "מה שחשוב הוא, שמר רוחאני הבליט את התמיכה בנו. הוא מראה שגם אנו, כמיעוט דתי, מהווים חלק מהמדינה הזו".

העיתון כותב, שביה"ח ספיר נמצא מול סמינאר דתי שיעי, ושאנשי דת עם טורבנים לבנים עוברים ליד המוסד כשהם משוחחים חרישית עם תלמידיהם. למרות שביה"ח נראה כנטע זר בשכונה, המקומיים אינם חושבים כך, לפי ה"טיימס".

בקטע שמזכיר סרטוני תעמולה בולשביקיים, בדיבוב פרסי, אומר תלמיד בסמינאר השיעי, שכאשר הוא חולה, "אני עובר את הכביש והולך לביה"ח ספיר... הם אולי בני דת אחרת, אבל כולנו איראנים. אינני מוצא שום סיבה מדוע לא ללכת לביה"ח היהודי".

הכתב מספר שאשה לבושה בצ'אדור שחור ביקשה מהמנהל האדמיניסטרטיבי של ביה"ח, מוסלמי, לערוך בדיקת אולטרא-סאונד לבתה במחיר מופחת. היא אמרה שבביה"ח ע"ש האימאם חומייני דורשים 200 דולר תמורת הבדיקה. המנהל הסכים להסתפק ב-100 דולר בלבד. על פי הכתבה, משמש "ספיר" כנקודת מפגש ליהודים ומוסלמים באיראן והמנהל האדמיניסטרטיבי מדגיש את "האווירה הטובה" במוסד, אע"פ שרק חמישה רופאים יהודיים נותרו בו. האחרים היגרו או קנו מניות בבתי-חולים מודרניים יותר.

כ-96% מהפציינטים במוסד מוסלמים, כשיעור העובדים המוסלמים בו, אך מה שחשוב, לדברי המנהל, היא העובדה ש"לכאן באים כל האנשים, ולא חשוב מאיזו דת, צבע או גזע". למרות שביה"ח נמצא בבעלות יהודית, אין הרבה סימנים שמעידים על כך. על אחד מהקירות במשרדו של ד"ר מורסאדג תלויים דיוקנאות של שני המנהיגים העליונים של איראן בעבר ובהווה, האייתאללה חומייני והאייתאללה חאמינאי, ומולם ציור של משה שאוחז בעשרת הדיברות.

הרופא אמר, שההתבטאויות על הכחשת השואה מפי נשיא איראן לשעבר, מחמוד אחמדיניג'אד, הותירו בו צלקות פסיכולוגיות. "כל היהודים מאמינים בשואה", הוא אומר. "היה הרבה יותר טוב אם הנשיא לשעבר לא היה מעלה את הנושא".

לפי מפקד האוכלוסין הרשמי של איראן, חיים במדינה כ-9000 יהודים, אך לפי אומדנים אחרים, מגיע מספרם ל-20 אלף. כך או כך, זו האוכלוסיה היהודית השניה בגודלה במזה"ת, אחרי ישראל.

"המצב עכשיו השתפר בהרבה", בהשוואה לתקופה שאחרי עלייתו של חומייני לשלטון, ב-1979, שבעקבותיה היגרו אלפי יהודים, אומר ד"ר מורסאדג. רבים היגרו גם בתקופות שלאחר מכן, לעיתים קרובות בגלל המצב הכלכלי הגרוע.

בספטמבר אשתקד נלווה הרופא לפמליית רוחאני בעת ביקורו בניו-יורק, שם נאם הנשיא בעצרת הכללית של או"ם. יש איראנים שרומזים על קשר בין בין תרומת רוחאני לביה"ח ספיר לבין ההגנה הנלהבת של ד"ר מורסאדג על איראן ועל מצבם של יהודים בה, אומר ה"טיימס".

הרופא אינו מוטרד מהרמיזות. "סייעתי לארצי במהלך מלחמתה עם עיראק, כרופא קרבי, והייתי עושה זאת שוב מחר".