האם עכשיו קרנות הנאמנות הזרות בדרך לישראל?

האם נסללה סוף סוף הדרך לכניסת קרנות הנאמנות הזרות לישראל? בדיון שהתקיים היום בוועדת הכספים בכנסת הצליחו המפקח על הבנקים, דודו זקן, ומנהל מחלקת השקעות ברשות ני"ע, דודו לביא, להגיע לפשרה בנושא גביית עמלות המרת המט"ח בקרנות הזרות.

מנהלי הקרנות המקומיים חששו שהבנקים יעדיפו להמליץ ללקוחות על הקרנות הזרות, שכן על קרנות אלה גובה הבנק גם עמלת המרה. הפשרה היא שמערכות הייעוץ הבנקאיות, שמפיצות את קרנות הנאמנות, ישקללו את העלויות הנלוות להשקעה בקרנות זרות.

התוצאה תהיה שהלקוח יוכל להשוות בצורה נכונה יותר בין האלטרנטיבות העומדות בפניו, גם בפרמטרים של תשואה וגם בפרמטרים של עלויות, וניתן יהיה לוודא שהבנק אכן ממליץ ללקוח על המוצר הנכון והמתאים עבורו, ויימנע מצב שבו הבנק גובה עמלות מיותרות מלקוחות שלא משתלם להם להשקיע באותן הקרנות. אתמול בניתוח "גלובס" פורסמה הצעה זו כפשרה אפשרית למצב.

"אנו בעד כניסת קרנות זרות, אבל לא מקובלת עלינו התערבות בעמלות המרה. הבנק לא יסבסד את מי שמשקיע בקרן נאמנות זרה. המתווה שגובש הוא כזה שלפיו היועצים בבנקים יחויבו לגלם בייעוץ הספציפי את עמלות ההמרה", אמר זקן.

גם לביא התייחס לפשרה שהושגה. "היועצים בבנקים יידרשו לבחון לגבי כל לקוח את אופק ההשקעה שלו, האם יש לו חשבון מט"ח או עלויות נוספות, ויידרשו לשקלל את עלות ההמרה. התוצאה המצופה כוללת בחינת סבירות ההתנהלות של מערכת הייעוץ - גם מבחינת התשתיות שמעמידים ליועצים וגם באופן היישום.

לפני כחודש הודיע זקן כי הוא מתנגד ליוזמה של יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, לאסור על הבנקים לגבות מהלקוחות עמלת המרת מט"ח בעת רכישת קרנות זרות. באיגוד הקרנות, בראשות אלי בבלי, זעמו על ההחלטה, שכן האוזר הבטיח להם כי הבנקים לא יגבו עמלות מט"ח.

לביא גם התייחס לחשש שהביע איגוד מנהלי הקרנות, שלפיו תשלום עמלת המרה בידי הלקוח עשוי ליצור תמריץ במערכת הבנקאית להעדיף את המוצרים הזרים על פני המתחרים. "יועץ השקעות מחויב לבחון ביחס לכל לקוח את צרכיו האובייקטיביים, וחייב לו חובת אמון בעצה שהוא נותן לו. אני מקווה שההסדר יוכיח את עצמו במבחן התוצאה. זה בדיוק מסוג הדברים שהרשות בוחנת במערכת הבנקאית", אמר לביא.

אמנם הבנקים ומנהלי הקרנות המקומיים הגיעו להסכמה באשר לסוגיית עמלות המרת מט"ח, אולם נראה כי גם לחלק ממנהלי הקרנות הזרות יש השגות נוספות. החסם המרכזי הוא דרישת הרשות כי מנהלי הקרנות הזרים יפקידו 4 מיליון שקל פיקדון עבור כל קרן שירצו לשווק. תיירי קלארק, נציג ענקית ההשקעות הבינלאומית שרודרס, שנכח בדיון, אמר הבוקר ל"גלובס": "כרגע דורשים מאיתנו עלות רישום ותפעול של מינימום 4 מיליון שקל לכל קרן, לא כולל עמלות לרשויות השונות. זה הופך את ישראל למדינה היקרה ביותר לרישום קרנות זרות". במהלך הדיון ביקש קלארק מהנוכחים לבחון מחדש את סעיף העלויות.