אל הכלניות הפורחות: טיול קליל לבתרונות בארי שבנגב

בעונה זו באיזור הכול ירוק ורענן, והכי מרשימה: פריחת הכלניות ■ כל עוד לא צפוף מדי, זהו מקום נפלא לפיקניק של צהריים

עונה: סוף ינואר-פברואר, בפריחת הכלניות

התאמה: לכל המשפחה

קושי מסלול: קל מאוד

אורך מסלול: כשלושה קילומטרים

משך מסלול: כשעתיים וחצי הליכה דילוג רכוב בין כמה נקודות נוספות

מפה: "מישור חוף הנגב (הנגב המערבי)", מפה מס' 13, הוועדה לשבילי ישראל

הגעה מצומת סעד: ממשיכים בכביש 232 דרום. כעבור חמישה קילומטרים פונים ימינה לבארי, וכעבור מאה מטרים שוב ימינה, בדרך עפר מסומנת בירוק. כעבור קילומטר מגיעים אל קצה הדרך וחונים. המסלול אינו מעגלי!

הקפצת רכב לנקודת הסיום: חוזרים אל כביש הגישה לקיבוץ, פונים ימינה, וממש לפני השער שוב ימינה, בעקבות סימון שבילים אדום. הדרך נמשכת לאורך גדר המערכת ויוצאת אל השדות. במזלג פונים ימינה (סימון שבילים שחור, שילוט לבארי הישנה). נוסעים עד למבנה בטון ישן עם מגדל.

מהחניה נשקפים מרחבי השמורה. בעונה זו הכול ירוק ורענן, והכי מרשימה: פריחת הכלניות. שביל מסומן שחור יורד אל הבתרונות (אזור שהמים חרצו וביתרו), ומגיע אל שביל מסומן כחול, המקביל לערוצו של נחל סחף.

המסלול הכחול נפרד בשלב כלשהו מערוץ הנחל, ועובר בין גבעות קטנות, נטועות איקליפטוסים ואורנים. את היעד, בית הביטחון של בארי הישנה, אפשר לראות מבעד לעצים. בארי הוקמה ב-1946 כאחת מ-11 הנקודות המפורסמות בנגב, אולם ננטשה במלחמת העצמאות. מאוחר יותר הוקמה בשנית. בסמוך ישנה חורשה עם שולחנות וברזי מים זורמים. כל עוד לא צפוף מדי, זהו מקום נפלא לפיקניק של צהריים.

מבארי הישנה ממשיכה הדרך מערבה עד שמגיעים לצומת T. כשפונים ימינה (הפעם הסימון ירוק) נוסעים על שרידי כביש הבטון הראשון במדינה, תשעה קילומטרים אורכו. יצקו אותו הבריטים בימי מלחמת העולם השנייה. נסיעה ישר, בדרך שסימונה ישתנה לשחור, מובילה אל יד אנז"ק (משמאל לדרך): אנדרטה לחיילי הקורפוס האוסטרלי-ניו זילנדי, שלחמו כאן תחת האנגלים בזמן כיבוש הארץ מהטורקים. ממרומי האנדרטה אפשר לראות את רבי הקומות של עזה.

בסוף השבוע הזה מתחיל באזור פסטיבל דרום אדום, החוגג את פריחת הכלניות במשך כל החודש. בין היתר, יתקיימו מופעים של ה"ווקה פיפל", ציור ויצירה בחיק הטבע, חלילן על גדות נחל הבשור ועוד.