העליון: היזמית ששיווקה את הדירות היא האחראית לליקויי הבנייה

20 שנה לאחר שרכשו דירות חדשות בבניין ששקע, יפוצו 8 משפחות מבאר-שבע במיליון שקל. בית המשפט העליון דחה לאחרונה את הערעור שהגישה חברת יהלומית פרץ על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע לפצות 8 משפחות שרכשו מהחברה דירה בפרויקט בעיר, שבו נתגלו לבסוף ליקויי בנייה חמורים.

הפסיקה מהווה נורת אזהרה לחברת גינדי השקעות בפרשת קריסת המרפסת בפרויקט החברה בחדרה, שכן היא מטילה את האחריות לליקויי בנייה על החברה היזמית ששיווקה את הדירות ושהעניקה ערבות חוק מכר לרוכשים.

מדובר בפרויקט של שני בניינים ברחוב נחמן אביגד 9 ו-11 בשכונת "רמות שלום" בבאר-שבע. יהלומית פרץ זכתה ב-1994 במכרז של רשות מקרקעי ישראל לרכישת הקרקע, שיווקה את הדירות והקימה את הבניינים. החברה אף שכרה את שירותיהם של יועץ הקרקע והמהנדס דניאל מכטה, ואת שירותיו של מהנדס הבניין והקונסטרוקטור דב הרשפינקל.

ב-1996-1997 מסרה החברה את הדירות החדשות לדיירים, אך זמן קצר לאחר מכן התגלו סדקים בקירות, והבניין עצמו שקע.

ב-1998 אסרה עיריית באר-שבע על שימוש ואכלוס אחד האגפים בפרויקט בשל חשש ליציבותו. יהלומית פרץ ניסתה לתקן את ליקויי הבנייה, אך ללא הצלחה.

8 המשפחות הגישו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע תביעת פיצויים נגד החברה, באמצעות עו"ד אהוד ערב ממשרד כהן-ערב.

הדיון עסק בשאלה על מי מוטלת האחריות לליקויים. הדיירים טענו כי האחריות היא של יהלומית פרץ, בעוד החברה טענה כי האחריות נופלת על המהנדסים ששכרה ואף על משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל שלא מסרו את כל המידע על מצב הקרקע.

המחוזי קיבל ב-2012 את טענותיהם של הדיירים, בין היתר על סמך חוות-דעתו של המהנדס המומחה ישראל קלר, שקבע כי הגורם להיווצרות הסדקים הוא ליקוי חמור ביסודות המבנה שהיו רעועים.

בית המשפט פסק כי הדיירים יפוצו בסכום כולל של 460 אלף שקל המשקף את עלות התיקונים, וסכום נוסף של 65 אלף שקל למשפחה.

בפסק הדין נקבע כי יהלומית פרץ התרשלה באופן שבו ביצעה את הקידוח, ובכך הייתה הגורם האחראי המרכזי להתרחשויות המאוחרות יותר. בהסתמך על חוק המכר, בית המשפט הטיל על יהלומית פרץ 90% מהאחריות לכשל, ולגבי הרשפינקל נקבע כי תפקידו התמצה בתכנון השלד ולא בביצועו, ועל כן הוטלו עליו 10% בלבד מהאחריות. בנוסף, נדחתה הטענה לאחריות של מכטה, של משרד השיכון ושל רשות מקרקעי ישראל לכשלים.

יהלומית פרץ ערערה על פסק הדין לעליון, שהחליט לדחותו, להשאיר את החלטת המחוזי על כנה ולהוסיף לסכום הפיצוי גם הוצאות משפט.

"לא יכול להיות ספק כי חברה שנוטלת על עצמה את התפקיד של הקמת מבנה היא הנושאת כלפי הדיירים באחריות לסיכונים הנובעים מן הפרויקט ושאותם יכלה לחזות", נקבע בפסק הדין.

עוד נקבע כי החברה היזמית היא המתווה את הפרויקט, היא השוכרת את שירותיהם של אנשי המקצוע, והיא גם המשווקת של הפרויקט וחותמת על הסכמי המכר מול הדיירים.

"חוק המכר נותן ממשות לאחריות זו בכך שהוא מטיל על מוכר הדירה את האחריות כלפי הקונה במצב שבו התגלתה אי-התאמה בדירה בתקופת הבדק או בתקופת האחריות", צוין בפסק הדין. "לחוק זה יש כמובן מטרה חברתית שמבקשת להבטיח את האינטרס של רוכש הדירה... אחריותה של החברה מקבלת משנה תוקף כשמדובר בסיכונים הנוגעים להיבטים בטיחותיים, שמידת ההקפדה עם חברת הבנייה אף מתעצמת.

"במדינת ישראל, שבה הסיכון לרעידות אדמה נחשב לסיכון שתלוי ועומד ברקע הדברים, ההקפדה בעניין זה אף יפה שבעתיים".