דני דיין, מראשי המתנחלים: "החרם אינו כביש חד-צדדי"

דני דיין, מראש תנועת המתנחלים ולשעבר יו"ר מועצת ישע, אומר שאיומי חרם על ישראל אינם כביש חד-סטרי ושישראל צריכה להגיב על חרם עליה בחרם נגדי. לא מוכרחים לקנות מטוסים מיצרן אירופי, כאשר קיים יצרן אמריקאי גדול.

בכתבה שמנסה לשקף את הלכי הרוח בישראל על איומי החרם ועיצומים אחרים, שמקוטלגים בראשי התבות BDS (משיכת השקעות, חרמים, סנקציות), מציין "ניו יורק טיימס", שישראלים מסוימים חושבים שהתגובה הנאותה, אפילו המוסרית, על איומים אלה היא להילחם באש נגד אש.

כאשר רשתות מרכולים באירופה מציינות בתוויות מיוחדות מוצרים ישראליים שהופקו בגדה המערבית, וקרנות פנסיה אירופיות מושכות השקעות מבנקים ישראליים שעושים עסקים עם ההתנחלויות, אומר דני דיין, צריכה "אל-על" לרכוש מטוסים מ"בואינג", לא מ"איירבוס".

"עד עכשיו אימצה ישראל גישה מטאורולוגית לבעיית החרם", אמר דיין. "אנחנו מדברים הרבה על מזג האוויר, אך לא עושים דבר, ואנו מדברים הרבה על החרם, ולא עושים דבר לשנות את המצב. אבל חרם אינו גשם. אנו יכולים לקורא עליו תיגר".

בעיני ישראלים רבים, חרם על ישראל מזכיר חרם על עסקים בבעלות יהודים, שהובילו הנאצים בשנות ה-30 ושהתפשט מגרמניה לאירופה כולה ואפילו מעבר ליבשת, מציין העיתון. אם מישהו מדיר רגליו ממסעדה במחאה על יחס הבעלים לעובדיו, זו הצבעה באמצעות הארנק. אם מישהו מחרים עסק מפני שבעליו יהודי, או שחור, או אשה, או הומוסקסואל, זו אפליה.

ה"טיימס" מציין, שראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינו מתנגד עקרונית לכל החרמים. להיפך, הוא מוביל את המאבק להחמרת הסנקציות הכלכליות על איראן. אך הוא מגדיר את איומי החרם על ישראל כ"בלתי מוסריים", והוא אינו היחיד שגורס כך. ביסוד הטענה הזו מונחת האמונה שהדלק של תנועת החרם נגד ישראל הוא אנטישמיות, ושמטרתה הסופית של התנועה אינה לשנות את מדיניות ישראל אלא לשרש את זכות הקיום שלה.

"לפני 70 שנה, אמרו 'להרוג את היהודים'", אמר מאלקולם הוהנליין, יו"ר מועצת הנשיאים של הארגונים היהודיים הגדולים בארה"ב. "היום אומרים, 'להרוג את המדינה היהודית'. זה איכשהו כשר. לפי כללי המשחק של התקינות הפוליטית, הדרך הנכונה להית אנטישמי אינה לומר 'אני שונא יהודים', אלא להכריז, 'אני שונא את ישראל'".

הוהנליין, וכמוהו מארק רגב, דוברו של נתניהו, אומרים שאין זה הוגן לייחד את ישראל כמטרה לחרם, בשעה שאפשר למצוא הפרות של זכויות האדם בכל מקום בעולם. מקדמי החרם מתעלמים מהעובדה, שיש מדינות אחרות שכובשות שטחים שקבוצות אתניות אחרות טוענות לבעלות עליהם.

"זו מוסריות מפוקפקת כאשר קובעים למדינה היהודית תקני התנהלות שאינם נקבעים לשום מדינה אחרת", אמר רגב. "האם אתם מחרימים מדינות אחרות עם ריבונות שנויה במחלוקת על שטחים, או שאתם בוחרים במי למקד את הזעם המוסרי שלכם"?. לדבריו, אנשים מסוימים "סלקטיביים מאוד בבחירת המטרות של חרונם המוסרי, וזה מתאים לדעות הקדומות של תרבויות מסוימות".

על כך משיב עומר ברגוטי, שהיה אחד ממייסדי תנועת BDS ב-2005: "נתניהו יכול לומר מה שהוא רוצה, אבל בלתי מוסרי? התנגדות למדיניות הבלתי מוסרית שלו לעולם אינה יכולה להיות בלתי מוסרית". לטענתו, לפעילים יש זכות מלאה לבחור מטרה למאבקיהם ולמקד בה את האנרגיה שלהם.