"הותמ"ל היא אבסורד ופגיעה קשה מאוד בשלטון המקומי"

התנגדות חריפה של ארגונים סביבתיים, גורמים מהאקדמיה ומתכננים לאישור הותמ"ל (ועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור) במסגרת תוכנית הדיור הלאומית שאושרה בקבינט הדיור. לקראת דיון הצפוי להתקיים מחר (א') בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, התכנסו היום (א') המתנגדים לאישור הוועדה החדשה ותקפו את המהלך שלדעתם אינו מהווה את התשובה הנכונה למשבר הדיור.

"אחרי שהבנו שממשיכים לקדם במרץ את חוק הותמ"ל החלטנו להתאגד עם מספר גדול של גורמים נגד תוכנית זו המהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית ברשויות התכנון הקיימות", אמר ניר פפאי, סמנכ"ל בחברה להגנת הטבע. "יש לא מעט גופים בישראל שקשה להם לצאת נגד משרד האוצר או משרד הפנים, אנחנו מייצגים את כולם. כולנו מודעים למשבר הדיור, אבל זו לא הדרך להתמודד עם המשבר. בשנים האחרונות הוחלשה מערכת התכנון וצריך לחזק אותה ולהשקיע בה. אבל בפועל יש הרס של מערכת התכנון. הוד"לים, הרחבת סמכויות הוד"לים, תיקון שמאפשר קידום תשתיות ללא תכנון מפורט, המלצות קבינט הדיור והקמת הותמ"ל. התוצאה של כל המהלכים הללו היא הקמת מערכת תכנון שלישית שרק תורמת להחלשת מערכת התכנון הרגילה".

איתמר בן דוד, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע, הוסיף: "הצעת החוק לוקחת את המתכונת של הות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות) ולוקחת אותה לתוכנית הדיור הלאומי. בהתחלה חשבו שהתוכנית תהיה רק לחברה החדשה לשכירות אך לאחר מכן הורחבה לכל הגופים המגישים תוכניות. הוועדה היא ללא איזונים ובלמים. החוק מאפשר לתוכניות לגבור על כל תוכנית אחרת וגם מוסדות תכנון חשובים כמו הולקחש"פ (הוועדה לשמירה על השטחים הפתוחים).

"זה יכול לגרום לפיתוח במסגרת תוכניות שסומנו כשטחים פתוחים או גנים לאומיים. גם מחצבות, תחנות כח, מסילות ברזל ועוד. התוכנית היחידה שהוועדה כפופה לה היא תמ"א 35 אבל היא נמצאת עכשיו בהליך עדכון שהולך ונגרר. נכון להיום מציעים בעדכון להרחיב גודל פיתוח הערים ב-2% נוספים. המשמעות היא להגמיש מה שנקבע עד עכשיו כקו גבול סופי לפיתוח". משמעות דבריו של בן דוד היא שבעוד שהותמ"ל כפופה לתמ"א 35, האחרונה כעת מעודכנת ומשנה את גבולות הפיתוח שתפקידם לעצור את התרחבות אישור תוכניות הותמ"ל מעבר לרמה מסויימת.

פרופ' ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית, ראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה, גיאוגרף וכלכלן ויועץ לשלטון המקומי ולפורום ה-15, תקף את משרד האוצר וסימן אותו כמי שדוחף להקמת הותמ"ל כדי להסית את האש מכיוון אחר.

"עבודות חוץ ממשלתיות כמו גם עבודות שנעשו בתוך הממשלה עצמה מוכיחות שקיים היום מלאי תכנוני מספק. תוכניות קיימות שאינן מקודמות או נתקעות בחסמים. אז נשאלת השאלה מדוע יש צורך בעוד ועדה חדשה - הותמ"ל? המסקנה שלי היא שיש כאן הסתה של האשמה מהגורם האמיתי לבעיה שהיא ממשלת ישראל בכלל ואגף התקציבים באוצר בפרט", מסר פרופסור פייטלסון. "אגף התקציבים כשל בתפקידו בכל הקשור לתחום הדיור. תקציבים לא הופנו למקום הנכון. ועכשיו הכי נוח להם להפנות את האש לכיוון אחר כי אחרת הם יהיו אלו שיצטרכו למממן את כל הפתרונות ופתיחת החסמים. הם זורקים את זה על מערכת התכנון. עוד גורם שמעדיף לקדם ועדה חדשה הוא שר האוצר בעצמו. הוא ראה שעשו ועדות בממשלות הקודמות שלא הועילו. והוא מביא עכשיו פיתרון משלו, שוב פיתרון חדש".

פרופסור פייטלסון מצביע גם על עוד כשל ביישום התוכנית להקמת הותמ"ל, כשל שעשוי להשפיע על השוק הפרטי בתחום הנדל"ן למגורים: "נכון להיום רוב יחידות הדיור במרכז הארץ נבנות על ידי השוק הפרטי. מה תעשה הותמ"ל לשוק הפרטי? היא רק תגדיל את חוסר הוודאות ליזמים. הם פועלים על סמך חישובים עתידיים לפני שיוצאים לפרויקטים. כעת, עם עוד ועדות, בהיקף ניכר של יחידות דיור, יהיה להם קשה לצפות את העתיד. הם לא ירוצו עכשיו לפרויקטים חדשים ולקרקעות חדשות".

בעיה נוספת עליה הצביע פרופסור פייטלסון היא האפשרות של הותמ"ל לעסוק גם ברמה המפורטת של התוכניות מה שמהווה ניגוד מוחלט למגמה של הרחבת סמכויות של הועדות המקומיות. "מה שתגרום הותמ"ל היא שברמה הארצית יתחילו לעסוק עכשיו בנושאים של טבלאות איחוד וחלוקה, בתשריטי רישוי. על זה יישבו האנשים בירושלים ולא בועדות המקומיות שיודעות מה קורה בשטחן. מדובר באבסורד וזו פגיעה קשה מאוד בשלטון המקומי שאין לו יכולת השפעה מצד אחד אבל הוא זה שיצטרך ל'בלוע' את תוכניות החדשות".

עוד הוסיף פרופסור פייטלסון כי: "סיכוי המימוש של תוכניות במסגרת הותמ"ל הוא נמוך וזאת מסיבה פשוטה. מדובר בתוכניות גדולות של למעלה מ-500 יחידות דיור. תוכניות אלו יחייבו גם שינויי גבולות וכאן ניכנס לאופרה ארוכה מאוד, והכל נזכיר, בשם הזירוז. למעשה התוכניות הללו ייצרו חסמים חדשים וקשים יותר איתם יהיו צריכים להתמודד. יהיה עוד מלאי תכנוני חדש עם חסמים חדשים".

אדריכל חמי שניידר מפורום התכנון הסביר כי הותמ"ל נולדה מזיהוי לא נכון של הבעיה: "אנחנו מייצגים את מירב גופי התכנון הגדולים בארץ. חוק הותמ"ל הוא חוק מיותר. תרופה לא נכונה כתוצאה מאבחון שגוי. גורמי הממשלה סבורים שהכשל תכנוני אבל אין כשל תכנוני אלא כשל ביצועי. יש לנו שתי עבודות שנעשו מחוץ לממשלה המוכיחות שיש מלאי תכנוני מספר ברחבי הארץ ולכן אין צורך בהגדלה מואצת של תכנון באמצעות ועדות חדשות. הפיתרון הזה לא יפתור את מצוקת הדיור.

"הבעיה היום נמצאת בחסמים שרק הולכים ומתרבים מבלי שהממשלה מתייחסת אליהם. חסמים אלו מונעים פיתוח תוכניות קיימות. הממשלה תגדיל כעת באמצעות הותמ"ל את התוכניות אבל אותן התוכניות יתקעו באותם החסמים בהם הממשלה כלל לא מטפלת .בין החסמים ניתן למצוא מחלפים, מכוני טיהור שפכים, חסמי פיתוח תשתיות במתחמים שונים שבהם יש כבר תוכניות בתוקף שאינן מתקדמות. גם הרשויות אינן מקדמות פתרונות בשטחן מכיוון שהמוטיבציה שלהן לבנות מגורים בשטחן ככל שרשות חזקה יותר היא מעוניינת בפחות מגורים כי זו השקעה גרעונית מבחינתה".

בין המתנגדים להקמת הותמ"ל ניתן למצוא את החברה להגנת הטבע, המטה לתכנון אחראי, מועצה אזורית דרום השרון, פורום התכנון, אדם טבע ודין, יו"ר איגוד מהנדסי הערים, עמותת במקום, הקואליציה לדיור בר השגה, הקשת הדמוקרטית המזרחית וחיים וסביבה.