תקרת הריבית האפשרית בהלוואות עולה מ-11% ל-21%

משרדי המשפטים והאוצר יחד עם בנק ישראל משנים את כללי המשחק ביחס להלוואות לציבור הרחב ולעסקים הקטנים. לצד קביעת ריבית מקסימלית לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי, הם קובעים כי מתן הלוואה שעלותה תעלה על הריבית המרבית תהיה עבירה פלילית שהעונש עליה יהיה 3 שנות מאסר.

ממסמך תיקון חקיקה שפרסם היום (א') משרד המשפטים עולה כי תיקבע ריבית מרבית שיוכלו לגבות הן הגופים הבנקאיים הן הגופים החוץ-בנקאיים. נכון לעכשיו, ריבית זו תעמוד על כ-21% (עלות האשראי הכוללת). הנוסחה לחישוב הריבית היא ריבית הפיגורים של החשב הכללי פלוס 12%.

נציין כי עד היום נקבעה ריבית מרבית רק להלוואות הגופים החוץ-בנקאיים, שעמדה על-פי 2.25 מהריבית שקבע בנק ישראל, כלומר, בפועל היא עמדה נכון להיום על כ-11%.

בשורה התחתונה, משרד המשפטים מגדיל את הפיקוח ומכניס גבול עליון גם לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי, ואולם מצד שני הוא מעלה באופן משמעותי את התקרה האפשרית כיום בשוק.

הלווים יוכלו להשוות

תיקון חקיקה זה הוא עוד יישום של המלצות ועדת זקן לשיפור התחרות במערכת הבנקאית, שקבע כי קיים עיוות בכך שיש מגבלת ריבית מקסימלית רק על הלוואות חוץ-בנקאיות.

בממשלה מציינים כי מטרת התיקון לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מספר 3) (מלווים מוסדיים, ריבית מרבית ועונשין) הינה קידום "התחרותיות בשוק האשראי הקמעונאי... להשוות בין הנורמות החלות על מלווים שאינם מוסדיים לבין מלווים מוסדיים, לרבות המערכת הבנקאית", וזאת בהסתמך על מסקנות והמלצות ועדת זקן.

כיום החוק חל רק על מלווים שאינם בנקים וכן לא חל על תאגידי עזר בנקאיים (חברות כרטיסי האשראי שמספקות מימון יקר למדי). בממשלה מסבירים כי הואיל ויש כיום פחות הלוואות במשיכת יתר מחשבונות העו"ש (אוברדרפט) ובגלל הריביות הנמוכות בשוק, הריבית המרביתת המותרת לגבייה כיום נמוכה ו"מהווה חסם משמעותי במתן אשראי בידי גופים חוץ-בנקאיים... נוצרת אנומליה, משהריבית ללווים במערכת הבנקאית ובחברות כרטיסי האשראי הינה לעתים גבוהה יותר מהריבית המותרת בשוק החוץ-בנקאי ללווים מסוכנים יותר, וזאת כאשר עלויות גיוס ההון של המלווים החוץ-בנקאיים הינן גבוהות יותר והמידע המצוי בידם באשר למאפייני הלווים קטן יותר".

על כל פנים, כך אומרים בבנק ישראל ובמשרדי האוצר והמשפטים, "יש לעדכן את מנגנון קביעת הריבית כך שיבטיח תקרת ריבית נורמטיבית במצבי שוק שונים". הסמכות לעניין זה תהיה בידי שר האוצר. בהקשר זה מצוין כי "מוצע להשתמש בריבית בסיס שאינה נגזרת של ההלוואות הניתנות בידי המערכת הבנקאית, אלא על ריבית בסיס אקסוגנית".

החוק החדש כולל גם התייחסות לענישה הצפויה למלווים שלא יעמדו בהוראותיו. כך, מתן אשראי בריבית החורגת מתקרת הריבית המותרת לפי חוק זה מהווה עבירה פלילית, הן אם מדובר בריבית גבוהה מהריבית המותרת או כזו שצפויה לעלות על המקסימום המותר, הן ביחס לגביית ריבית פיגורים בשיעור שנתי העולה על חמישית שיעור העלות הממשית של האשראי לפי חוזה ההלוואה.

העונש המוצע לעבירות פליליות אלה, במקרה של קבלת תשלום בריבית העולה על הריבית המותרת כבר בשלבי כריתת החוזה וגביית התשלום, הוא 3 שנות מאסר, כאשר מוצע לקבוע אותן גם כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון.

נציין כי אם הלוואה כרוכה בתשלומים שונים, כל תשלום בפני עצמו בריבית חורגת יהווה עבירה פלילית עצמאית. כמו כן, גם עריכת חוזה הלוואה ללא מסמך בכתב תהיה עבירה פלילית אך פחותה בחומרתה, כך שהעונש בגינה יהיה קנס.

בהקשר זה מציינים במשרד המשפטים כי "עבריינים בכלל וארגוני פשיעה בפרט עושים שימוש בהלוואות חוץ-בנקאיות במסגרת פעילותם, דבר המגביר את הלחץ הנפשי בו שרוי הלווה, וזאת כבר בעת כריתת החוזה".

עוד מוצע כי "תינתן סמכות לשר המשפטים להחיל חוק זה גם על תאגידים אשר מצא השר כי יש להכניסם תחת הגנת החוק", קרי תנאי ההלוואות כאמור יהיו רלבנטיים גם לגבי הלוואות לעסקים הקטנים ולא רק ללקוחות פרטיים.

החוק החדש כולל התייחסות שמחייבת מלווה לכלול גם גילוי של שיעור עלות האשראי המרבי הנוגע לאותה הלוואה, "על מנת שהלווה יוכל להשוות בין הריבית אשר אותה מבקש המלווה לגבות לבין הריבית המותרת לו לגבות", כפי שמסבירים מנסחי החוק.

עוד מוצע לקבוע כי "שיעור עלות האשראי המרבי" הינו שיעור ריבית הפיגורים הנקבעת בידי החשב הכללי במשרד האוצר ומתפרסמת ברשומות, ושלפי אתר משרד האוצר עומדת כיום על 9% בתוספת 12%, כאשר חובה על הלווה לכלול תנאי בחוזה, שלפיו שיעור העלות הממשית של האשראי לא יעלה על שיעור עלות האשראי המרבי.