האם ישראל תראה הכנסות ממסים בעסקת וייבר?

האקזיט המרשים של וייבר מעורר את התיאבון בקרב מדינות שונות, שמקוות לקבל תשלומי מס מהעסקה שהיקפה 900 מיליון דולר. גם ברשות המסים בישראל החלו לבדוק את השלכות המס של העסקה.

שאלת היקף המס שישולם בישראל, אם בכלל, תלויה בגורמים רבים. גורם ברשות המסים מסביר ל"גלובס" כי על פניו נראה שמדובר בחברה קפריסאית, אשר לה פעילות ממשית, כולל עשרות רבות של עובדים והנהלה בקפריסין, ובנסיבות הללו יש לבדוק מה בדיוק פרטי העסקה - עסקת מניות או עסקת מכירת IP - ומי המוכרים.

לדבריו, "אם מדובר בעסקה שנערכה ברמת בעלי המניות אשר מכרו את מניותיהם לחברה היפנית, ואכן יימצא כי מדובר בחברה קפריסאית אמיתית, אז ישראל תראה מס רווח הון בשיעור של 25% עד 30% מהתמורה שיקבלו בעלי המניות שיימצאו תושבי ישראל.

"ואולם, אם מדובר בעסקה של מכירת ה-IP (הקניין הרוחני של החברה הקפריסאית), שאלת המס מורכבת יותר, ואז תיכנס רשות המסים לבדיקה קפדנית יותר של מהות הניהול והשליטה של החברה הקפריסאית והקשר שיכול להיות לחברה עם ישראל, כאשר נקודת המוצא לבדיקה היא השלוחה הישראלית, מחלקת המחקר והפיתוח בחברה הישראלית, ועד כמה הישראלים מעורבים בניהול".

בשלב זה, מבחינת היבטי המיסוי הישראליים של העסקה, יש יותר שאלות פתוחות מתשובות. כך למשל לא ברור כמה מבעלי השליטה בחברה הינם תושבי ישראל; האם הם עומדים במבחן התושבות (בין היתר, שהות של מעל 180 יום בישראל) או שמא הם יצליחו להוכיח שהם מתגוררים בחו"ל ואז יהיו פטורים ממס. שאלה נוספת היא כאמור האם הניהול והשליטה של וייבר בקפריסין מהווים ניהול ושליטה פיקטיביים או אמיתיים.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "רשות המסים מנועה מלהתייחס לעסקה ספציפית. ככלל הרשות פועלת במקרים מסוג זה לבחון את חבויות המס בישראל, אם ישנן כאלה".

"עשרות חברות ישראליות"

מעבר לשאלה כמה מס ישולם בישראל, אם בכלל, עולה נוכח העסקה - שוב - השאלה האם ישראל מושכת מספיק משקיעים אליה או שמדיניות המס שלה לא אטרקטיבית מספיק. איך ייתכן שאי שכן קטן, שמונה כמיליון תושבים ושטחו שליש משטחה של ישראל, ייהנה - כך נראה - מנתחים משמעותיים יותר - מהמס בעסקה ומהפעילות השוטפת של וייבר?

לדברי עו"ד אסף הופמן, מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד עורכי הדין דורון טיקוצקי צדרבוים, "קפריסין, על אף המשבר הכלכלי שפקד אותה, ממשיכה להיות יעד ליזמים הפועלים מחוץ לגבולות המדינה, ומציעה כיום ליזמים ישראלים הטבות מס משמעותיות, מערכת בנקאות מפותחת עם אפשרויות מימון ושער כניסה קל יותר לפעולות עסקיות במדינות האיחוד האירופי".

לדבריו, הלכה למעשה, עבור משקיעים ישראלים המבקשים לקיים פעילות עסקית שתנוהל ותישלט מחוץ לגבולות ישראל, קפריסין, המרוחקת רק 35 דקות טיסה, "היא לא פחות מיעד אידיאלי ליצירת מבנה עסקי בינלאומי וכדאי מאוד מבחינה כלכלית".

וייבר ממש לא לבד. לדברי הופמן, "על-פי ההערכות, כיום בקפריסין כבר פועלים עשרות חברות ישראליות ומשקיעים יחידים", זאת מאחר ש"בהשוואה לשיעורי המס בישראל, הרי שקפריסין היא לא פחות מגן עדן פיסקאלי, החל ממס חברות מופחת בשיעור 12.5% (לעומת מס חברות בשיעור 26.5% בישראל), דרך פטור מלא ממס רווחי הון ופטור מלא מניכוי מס במקור על תשלום דיבידנד לתושבי חוץ, וכלה בהיעדרן של הוראות אנטי-תכנוניות (דוגמת ההוראות בעניין חברה נשלטת זרה וחברת משלח-יד זרה המונהגת במחוזותינו), ובתחולתן של מספר דירקטיבות מטיבות פרי בית המחוקקים של האיחוד האירופאי (כגון פטור על דיבידנד ותמלוגים ממע"מ על עסקאות סחר בתוך מדינות האיחוד וכיוצא בזה)".

לדברי הופמן, "השאלה האם וייבר תשלם מס על המכירה בישראל או תצליח לחמוק מכך תלויה בתושבות. אותם תושבי ישראל שמכרו את המניות בדרך של אחזקות בחברה קפריסאית יצטרכו לשלם מס רווחי הון בשיעור של 30% (בעלי השליטה), ולגבי תושב ישראל שמחזיק בפחות מ-10% ממניות החברה יעמוד שיעור המס על 25%. אגב, הם יצטרכו לשלם מס רק בישראל ולא בקפריסין. היתרון הגדול של החברה מבחינת המשקיעים-הרוכשים החדשים היא שהם רכשו חברה שנהנית משיעורי מס חברות נמוך מאד במקלט מס".

מול המפרגנים לקפריסין יש כמובן ביקורת על ישראל. לדברי עו"ד טלי ירון-אלדר ממשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', "החלטת וייבר לתקוע יתד בקפריסין היא תולדה ישירה של מדיניות מס בישראל שאינה מעודדת את פעילותן של חברות טכנולוגיה צעירות".

לדבריה, "בעולם, מדינות רבות כבר הבינו שכדאי להן שחברות העוסקות בפעילות בינלאומית יפעלו בתחומן, דבר המביא מקומות עבודה, תשלומים לספקים תשלומי מס וכו'. בכדי להשיג מטרה זו הפחיתו מדינות שונות בעולם את שיעורי המס החלים בהם לשיעורים מופחתים.

"כך, בקפריסין שיעור המס הוא 12.5%, ועל מחקר ופיתוח רבע מכך; באנגליה שיעורי המס על פעילות מחקר ופיתוח היא חד-ספרתית, שווייץ נותנת רולינגים בהם שיעור המס הוא כ-8%, ובמלטה במבנים מסוימים מגיעים לשיעור אפקטיבי של 5%. לכל זאת יש להוסיף שעל רווח ההון ממכירת מניות במרבית המקרים יש פטור במדינות אלה".