לפיד: אם בנייה בשטח מסוים תוזיל הדירות - ניקח אותו

דיון סוער בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת שעסקה באישור תוכנית הדיור הלאומית והקמתה של ועדה חדשה - הועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל). בעוד נציגי משרד האוצר, ושר האוצר יאיר לפיד בעצמו, הסבירו את התוכנית החדשה, חברי הוועדה ומשתתפים שונים בוועדה תקפו את התוכנית.

ויקי וענונו, פעילה חברתית, אמרה בדיון: "שר האוצר לא מחובר למה שקורה היום בשטח. מי שצריך להיות ממונה על החוק הזה, זה שר השיכון, אבל גם הוא נעלם מהתמונה. אין שום התייחסות למחירי הדירות. לבנות 150 אלף דירות בלי להתייחס למה שהציבור באמת צריך, זה לא יעזור. החוק הזה ממש מסורבל. שר האוצר הבטיח 5% דיור ציבורי וזה לא מופיע בחוק. זה למרוח את האנשים שממתינים לדיור ציבורי. גם לא יודעים איפה ייבנו הדירות הללו, איך אנשים יגיעו או ייצאו משם?"

גם חברת הכנסת תמר זנדברג(מרצ) תקפה את הקמת הוועדה החדשה: "אני שמחה שהממשלה ושר האוצר מכירים במשבר הדיור החריף. הבעיה היא שדנים עכשיו בכל מיני תוכניות שיש בהן כשל תפיסתי במה צריך לעשות. יש כאן עוד ניסיון לעשות עוד פעם את אותו הדבר. טיפול רק בהיצע. דירות הן לא עגבניות, זה לא הדבר היחידי שיש לטפל בו. יש נתונים המראים שאין מחסור במלאי תכנוני. לא בטוח שעוד תוספת יחידות דיור תפחית את המחירים. מה שכן יש כאן זה ניסיון לתכנן עוד תוכניות בשטחים פתוחים, בלי איזונים ובלמים של מערכת תכנון רגילה. אין נציגות חברתית, סביבתית או בריאותית. זה יפגע בחוסן של הערים הקיימות. גם אין התייחסות למחירים עצמם, לא למכירה ולא להשכרה".

מוטי דלג'ו, ראש מועצת דרום השרון ונציג המועצות האזוריות בדיון השווה את הקמת הותמ"ל להליכים שמתקיימים במדינות לא דמוקרטיות : "לחוק לקונה תכנונית ולקונה מבחינה תפיסת הדמוקרטיה. בסין לא שואלים את אף אחד, נותנים 24 שעות לפנות ובונים. החוק הזה מזכיר לי את סין. מה זה לפנות אנשים שמחזיקים בקרקע כבר 70 שנה. זה לא הליך תקין. יש החלטה של רמ"י, המאפשרת לתת לפולש על הקרקע עד 80% מהתמורה. כאן מדברים על סכום של תמורה שהוא נמוך יותר ממה שמקבל עו"ד שעושה עסקה על דירה".

חנא סווייד (חד"ש) תקף גם הוא את החוק החדש: "יש עלייה גדולה במחירי הדיור וצריך פיתרון, אבל החוק המוצע לא מתאים. זה כמו לאכול ספגטי בכפית, זה לא יילך. החוק הזה לא יעזור. אני חושב שעצם המחשבה להקים מוסד תכנון חדש זה כמו להקים מוסד מקביל לבתי משפט או למשטרה. זה לא יכול להיות. יש מערכת תכנון קיימת. אין סנכרון בין המערכת הקיימת לוועדה החדשה. זה ייתן תכנון גרוע מאוד. הממשלה רוצה להצדיק את החוק החדש, אז מדברים על דברים אחרים שכושלים. למה לא לתקן את הוועדות המחוזיות אם הן לא עובדות כמו שצריך? ריבוי ועדות לא יפתור את הבעיה".

שר האוצר ויו"ר קבינט הדיור, יאיר לפיד, הגיב לטענות: "בניגוד למה שנאמר כאן בוועדה, השר אריאל מעורב בכל התהליך לכל אורך הדרך. בישראל אין דיור להשכרה, השוכרים הם בני ערובה של המשכירים. אנשים צעירים ממשכנים את כל חייהם כדי לרכוש דירה. מה שאנחנו עושים זה מסלול מקביל ושינוי תרבותי. רוצים לבנות מגדלי דיור להשכרה. אי אפשר יהיה להעלות את המחירים ללא בקרה, יהיה תכנון נכון. אנחנו מוכנים להפסיד כסף וצריך להקים מסלול מקביל, מסלול נוסף להגדלת ההיצע".

חברי ועדה, בניהם חברת הכנסת דב חנין, הקשו על שר האוצר להשלים את דבריו וצעקו לעברו במהלך דבריו: "לאן נעלמו הדירות של הדיור הציבורי מהחוק הזה? למה זה לא מופיע בחוק?"

"הדיור הציבורי היה קפוא עד שהפשרתי אותו", השיב לפיד שזכה שוב לקריאות ביניים מצד חברי הוועדה שאמרו: "מי שהפשיר את החוק זה בג"צ ולא שר האוצר".

לפיד לא התייחס לקריאות הבניים הללו והמשיך לדבר על התוכנית החדשה של הותמ"ל: "החוק עוסק בהסדרים על קרקע ובתכנון. עכשיו רוצים שלתוך החוק נביא עוד שלושים דברים. אנחנו מייצרים משהו חדש לגמרי. אין בנייה ייעודית להשכרה. זה כלי חדש. אף אחד עוד לא יודע איך לשווק את זה לאזרחים אחר כך. גם אני לא. נבחן את זה בשלב מאוחר יותר".

שר האוצר לפיד התייחס גם לטענה שהעלה דלג'ו ואמר בצורה נחרצת: "אם נחשוב ששטח מסויים, כדאי לבנות עליו כדי להוריד את מחירי הדירות, אנחנו ניקח אותו. גם אם מישהו יושב עליו 70 שנה. זה צורך לאומי".

בראשית הדיון סקרו אנשי האוצר את התוכנית החדשה: "50% עלייה במחירים זה מצב בלתי נסבל ואנחנו לא יכולים לישון בלי לטפל בזה", אמר אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר שהציג את התוכנית.

"המטרה שלנו היא להוריד את המחירים ולהגיע לרמת מחירים לפני העלייה הגדולה במחירים. בשנים הארונות נוצר פער מאוד גדול בין מה שרוצים לרכוש לבין מה שהמדינה הצליחה לייצר. זה גורם מאוד משמעותי לעליית המחירים. הפער הצטבר ל-100 אלף עד 150 אלף דירות. במאי 2013 הקים קבינט הדיור את צוות 90 הימים כדי להתמודד עם הבעיה הזו. המטרה המרכזית היא הגדלת היצע ב-150 אלף יחידות דיור חדשות. נקודת המוצא היא שאם יגדל ההיצע, המחירים ירדו. המטרה שלנו היא לאשר את התוכנית עוד במושב הנוכחי".

איתמר בן דוד, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, אמר בדיון: "צר לי שהשר לפיד לא זכה לשמוע בדיון בוועדה אחרת על ההיבט הסביבתי. המטרה של החוק הנוכחי היא לעקוף את מוסדות התכנון הקיימים, תוך שמייבשים אותם, והכול לטובת היזמים. לא ראינו בהצעת החוק שום ביטוי לעמדות שהביעו ארגוני הסביבה בפני צוות 90 הימים, בהם תהליכים של התחדשות עירונית וחיזוק הערים פנימה.

"אבל מה כן קיבלנו? את העובדה שדווקא מי שיוצר את משבר הדיור, מקבל ייצוג יתר על פי ההצעה, וזו דוגמא לחוסר האיזונים והבלמים שכל כך חיוניים במוסדות התכנון. הבעיה העיקרית כיום בתחום הדיור, ואת זה אומרים כל מומחי התכנון בישראל, היא הר של חסמים המונעים מימוש של יחידות דיור. מה נעשה על ידי הממשלה לפתרון הבעיה הזו?"

גם עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי תקף את התוכנית: "מי שמנהל הקרקעות זה הפרקליטות והאוצר. אין בהצעה שום פיתרון עתידי. במסגרת הפתרונות הקיימים אפשר לפתור את הכל, אבל ממציאים לנו עכשיו שוב פתרונות חדשים. הצעת החוק הופכת את ההתיישבות הכפרית לעבריינים, בהצעת החוק קובעים שמי שלא יסכים להפקעת הקרקע, יכול גם לשבת בכלא".