קדימה, הסתער: איך הפכה התקפת מנצ'סטר סיטי למכונת הרג

הסטטיסטיקה של מנואל פלגריני, מנג'ר מנצ'סטר סיטי, במשחקיו נגד ברצלונה - עגומה. במשך תשע העונות בהן עבד בליגה הספרדית, הוא פגש את הקטאלונים ב-22 משחקים, הפסיד ב-14, סיים ארבעה בתיקו, וניצח רק בארבעה אחרים. ב-12 משחקיו האחרונים מול בארסה, הצ'יליאני לא סיים עם ידו על העליונה אפילו פעם אחת (10 הפסדים, שני תיקו). וזה לא שפלגריני אימן בכל הזמן הזה בקבוצות חלשות: ויאריאל, מלאגה, וכמובן עונת 2009/10 בה קיבל לידיים קבוצת גלאקטיקוס בריאל מדריד שכללה שחקני רכש לא ממש אלמוניים, כגון רונאלדו, צ'אבי אלונסו, קאקה ובנזמה. ברצלונה לא ריחמה, ופירקה את פלגריני בשני משחקי הקלאסיקו של אותה עונה בדרך לביסוס השושלת של הטיקי-טאקה.

כל זה לא מנע מפלגריני להגיב בדצמבר בביטחון רב להגרלת שמינית גמר ליגת האלופות, שהועידה לו עוד התמודדות, כפולה, עם הנמסיס. לשאלה האם הוא מודאג מכך שיצטרך להיפגש עם קבוצת-על כמו ברצלונה, ענה: "אני חושב שדווקא בברצלונה מאד מודאגים, ולא רק בגלל שאנחנו ניצחנו בשלב הבתים את באיירן מינכן (אלופת אירופה אשתקד). ברצלונה היא לא הקבוצה שהיתה לפני שנתיים". כשנשאל מה לדעתו גרם לדעיכה של בארסה, אמר: "אולי בגלל שהם החליפו שלושה מאמנים בשלוש השנים האחרונות, אולי כי חלק מהכוכבים שלהם התבגרו". השבוע הוא כבר אמר: "לשחק מול ברצלונה זה משהו שלא מפחיד אותי".

***

עניין שוודאי מעלה את מדד האופטימיות של פלגריני הוא הניסיון היחסי שלו בשלבי הנוקאאוט של הצ'מפיונס ליג - רשם כבר שלוש הופעות ברבע גמר המפעל (ויאריאל 2006 ו-2009, מלאגה 2013), לעומת יריבו - מאמן ברצלונה חרארדו מרטינו - שעבורו זו בכלל העונה הראשונה בכדורגל האירופי. אבל הנקודה המרכזית כאן היא בכלל לא ברצלונה: גם מנצ'סטר סיטי רחוקה מלהיות הקבוצה שהיתה לפני שנתיים. ולא רק בגלל שסיטי רושמת השנה את הופעת הבכורה שלה בשמינית גמר ליגת האלופות, אלא בעיקר בגלל סגנונה האטרקטיבי והמהפנט, שאפשר בקלות לייחס אותו למאמן שלה.

התצוגות המרהיבות של סיטי העונה כמעט הצליחו להשכיח שקודמו של פלגריני בתפקיד, רוברטו מנצ'יני האיטלקי, הנחיל סגנון פרגמטי, העדיף חילופים הגנתיים גם כשנדרשו כיבושי שערים, נהג לעבות את מרכז השדה במגוון קשרים אחוריים, וכו'. למרות אינספור שחקני רכש התקפיים שהגיעו לקבוצה בתקופתו של מנצ'יני, בשתיים משלוש העונות המלאות שלו בתפקיד, הסיטי כבשו מעט יחסית - 1.58 שערים בעונת 2010/11 (מקום רביעי בלבד בפרמיירליג בקטגוריית הכיבושים) ו-1.74 שערים בעונה שעברה (מקום 5 בפרמיירליג).

הבונקריסט עזב, ההרפתקן הגיע, והצהיר כי ימי המגננות לא יחזרו: בשלהי נובמבר, כשסיטי עדיין דשדשה במרכז הטבלה (מקום תשיעי, בשל ארבעה הפסדי חוץ שרשמה), פלגריני טען שהסיבה לכך היא הניסיונות שלו להפוך את הגישה של שחקניו, את השיטה. "אני מנסה לגרום לנו לשחק בצורה ספציפית. אמנם יהיה קשה יותר ליריב להבקיע מולנו אם נסתגר עם 10 שחקנים מאחורי הכדור, כפי שקרה כאן בעבר, אבל זו לא הדרך החדשה שלנו. נהיה חייבים להשתפר, אבל לא נשנה את הדרך החדשה בה אנחנו משחקים". בסופו של דבר, זה הצליח: סיטי של השנה הפכה למכונה יוצאת דופן, שכובשת נכון לעכשיו 2.72 שערים למשחק בפרמיירליג (למרות ששבתה מכיבושים בשני המחזורים האחרונים מול צ'לסי ונוריץ') נתון שלא נרשם כמוהו בליגה העליונה באנגליה למעלה מחמישה עשורים (טוטנהאם מודל 1961 כבשה 2.74 למשחק).

גם במונחים יותר רחבים, הנתונים של סיטי מרהיבים. נותרו עוד כשלושה חודשים עד לסיום העונה, וסיטי כבר רשמה רקורד של 117 כיבושים בכל המפעלים ב-2013/14, ב-40 משחקים (2.92 למשחק!). מולה תתייצב השבוע ברצלונה, שכובשת העונה 2.77 גולים למשחק בכל המפעלים. על הנייר לא הבדלים גדולים, אבל התחושה היא שברצלונה עושה זאת מול יריבות פחות טובות בליגה הספרדית, שהיא לא איכותית כמו האנגלית. לתחושה הזאת יש גם אסמכתאות אמפיריות: בדירוג אופ"א, שמודד מועדונים על-פי הביצועים שלהם במפעלים האירופיים - מופיעות 12 קבוצות ספרדיות בין 100 הראשונות, לעומת 14 אנגליות. וכמובן, בפערים הכלכליים הגדולים בין הליגות, בעיקר בשל זכויות השידור היקרות הרבה יותר של הפרמיירליג.

 מנצסטר סיטי, חלוקת כיבושי השערים

בדצמבר, פלגריני אמר בריאיון ל-BBC כי "הדבר החשוב ביותר הוא שהקבוצה שלנו תצליח לבדר את הקהל ואת הצופים. כל מאמן והגישה שלו, יש כאלו שיעדיפו לכבוש גול אחד ואז לשלוח את כל הקבוצה אחורה ולבנות על התקפות מתפרצות. הפילוסופיה שלנו היא להמשיך להתקיף כל הזמן". על מנת לעשות זאת, מקפיד פלגריני לפתוח עם שני חלוצי חוד טבעיים בכל משחק. מהקדר של אגוארו, נגרדו, דזקו ויובטיץ' תמיד נבחרים שניים - בניגוד לימי מנצ'יני שבהרבה מקרים העדיף לעבות את הקישור על חשבון החוד.

הנתונים של סיטי לא מקריים. מלבד באיירן מינכן, אף קבוצה בליגת האלופות לא בעטה יותר פעמים למסגרת העונה מסיטי (47 בעיטות - ממוצע של כמעט 8 בעיטות למסגרת בממוצע לכל משחק צ'מפיונס). אחרי הניצחון בגביע בשבת על צ'לסי (0-2), במהלכו הפגינה דומיננטיות התקפית מרשימה (3-14 בבעיטות לשער), המשיך פלגריני באותו קו: "זה היה מבחן חשוב מאוד שהוכיח כי אנחנו יכולים לנצח בדרך שבה אני רוצה". ולא שכח לשחרר הצהרה גם לכיוונה של ברצלונה: "אנחנו לא נשנה את הסגנון שלנו העונה. בשביל אף אחד".

***

פלגריני כבר העפיל לגמר גביע הליגה, לרבע גמר הגביע האנגלי, הוא בשמינית גמר ליגת האלופות, וחזק-חזק במרוץ האליפות של הפרמיירליג. לפלגריני מאזן התארים חשוב כנראה אפילו יותר מכל אוהד ושחקן בסיטי: מחוץ לדרום אמריקה, הוא מעולם לא הצליח להוביל כמאמן, אף מועדון - לזכייה בתואר. בגיל 60, הוא יודע שהגיע הזמן להכניס משהו גדול לרזומה שלו.

לא בטוח אם היכולת של סיטי, טובה ככל שתהיה, תספיק מול כל כוח האש של ברצלונה, במיוחד לאור מה שמסתמן כחזרה לכושר נפלא של ליונל מסי, ושובו לעניינים גם של ניימאר. כך או כך, מעמדו של פלגריני בסיטי יישאר ככל הנראה חזק: הכדורגל שהוא הקנה למועדון מצליח להעלות חיוכים בקרב אוהדי הקבוצה, ההנהלה (שמורכבת גם מיוצאי ברצלונה), והשייח'ים מאבו-דאבי שאחראים על ספרי החשבונות.

ובינתיים, מנצ'יני, אם אתם מתעניינים - כבר מכין את מערך הביצורים של גלטסראיי לקראת משחק הצ'מפיונס ליג בשבוע הבא נגד צ'לסי.

 שחקני מנצ'סטר סיטי / צילום: רויטרס