שמה של עובדת שהורשעה יימחק מאתר נציבות שירות המדינה

התפקיד המשמעותי שתופסת רשת האינטרנט בחיינו בשנים האחרונות הביא לעולם גם סוגיות משפטיות עקרוניות וחדשות הקשורות באינטרנט, שעמם צריכים בתי המשפט להתמודד מדי יום. רבות מהן עוסקות ביחס שבין זכות הציבור לדעת, לבין הזכות של כל אדם לפרטיות ולכבוד.

סוגייה עקרונית כזו עלתה לאחרונה בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, שנדרש להכריע בערעור שהגישה אשת שיווק העובדת בשירות המדינה, שהורשעה בהליך משמעתי בכך שדיווחה דיווח שקרי על שעות עבודתה.

העובדת ביקשה מבית המשפט כי יקבע ששמה יימחק מפסק הדין בעניינה, ש"הסתובב" באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה כשהוא נגיש לכל אחד.

בהחלטה ראשונית, קיבל היום (ב') בית המשפט את הערעור, שהוגש באמצעות עו"ד סיגל פעיל ממשרד אשר חלד ושות', והורה על איסור פרסום שמה של העובדת באתר נציבות שירות המדינה.

פרטיות או פומביות הדיון

"לא ניתן עוד להתעלם מעידן האינטרנט ולפגיעה הרבה בפרטיותו של אדם. פריצות המידע הינה דבר בעייתי, כאשר היא מבוצעת ללא בקרה ופיקוח", כתב סגן נשיא המחוזי בירושלים, השופט משה דרורי, בפסק דינו. לדבריו, קיימת חשיבות רבה לבחון כל מקרה לגופו.

"גם אם לא עולה מהפרסום הפרה של חוק כזה או אחר, יש לאזן את מכלול השיקולים ולצמצם ככול הניתן בפגיעה כאשר איננה לצורך. ראוי כל העת להשגיח כי הנזק לא יעלה על התועלת, ככול שמדובר בפרסום, בשמות ובתוכן", קבע.

עובדת המדינה, בעלת תואר שני המועסקת כמנהלת שיווק מוערכת, הורשעה על-פי הודאתה, בבית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות משמעת. העובדת הודתה כי נהגה להחתים כרטיס נוכחות ובמהלך שעות הצהריים לצאת לסידורים פרטיים למשך כשעה וחצי.

בית הדין הטיל על העובדת נזיפה חמורה, הפקעת משכורת אחת שתיפרע ב-10 תשלומים שווים ורציפים, והורדה בשתי דרגות למשך 3 שנים. גזר הדין פורסם באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה, תחת שמה המלא של האישה.

כחודשיים לאחר גזר הדין פנתה העובדת, באמצעות עו"ד פעיל, לממונה הבכיר של המשמעת ולתובעת בתיק, בבקשה להסיר את גזר הדין מאתר נציבות שירות המדינה.

בין היתר היא טענה כי גזר הדין, המופיע באתר נציבות שירות המדינה עם פרטיה, עולה בחיפושים הראשונים של שמה בגוגל. לטענתה, "מדובר בעונש חמור וקיצוני נוסף, שמשקלו כבד פי כמה, ואינו נופל ממשקל העונשים שעליהם הסכימה האישה במסגרת הסדר הטיעון".

במישור המשפטי הודגשה זכותה של האישה, במסגרת חוק היסוד כבוד האדם ושמו הטוב, אשר "חשובים לאדם לעיתים כחיים עצמם, ויקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר".

לפיכך ביקשה העובדת להסיר את גזר הדין מאתר האינטרנט של נציבות המדינה. לאחר שלא נענתה, הגישה העובדת בקשה לבית הדין למשמעת, בטענה כי יש לאזן בין זכות האדם לפרטיות ולשם טוב לבין כלל פומביות הדיון, המתגמד במקרה זה לאור הפגיעה הקשה בעובדת.

הנציבות דחתה את בקשתה בנימוק כי יש חשיבות רבה לפרסום הפרשה, למען עובדים אחרים "יראו וייראו". כמו כן נטען כי פרסום פומבי של גזר הדין תחת שם הנאשם הוא חלק מאמצעי המשמעת שבהם נוקטת הנציבות, וכי זכות הציבור לדעת זאת.

"עונש כפול"

העובדת עירערה למחוזי וטענה כי על בית המשפט להתחשב בעובדה שבעידן האינטרנט, המידע נגיש מאד לציבור כולו. "העונש לעובדת הוא בלתי הפיך, והיא למעשה נענשת פעמיים", נטען. "נוצר מצב אבסורדי, שבו המדינה, שתבעה את העובדת, בוחרת להמשיך להעסיק אותה כמנהלת שיווק - אך העובדת מתקשה מאוד לבצע את עבודתה על הצד הטוב ביותר, בגלל הפרסום השלילי של שמה".

בית המשפט נעתר, כאמור, לבקשה וקרא לכנסת לקבוע בחקיקה ראשית מהו האיזון הראוי בין זכות הציבור לדעת וזכותו להיות נגיש למידע - לבין היקף הפרסום של הליכים משפטיים.

השופט ציין בהחלטתו כי הוא נתן משקל לכך שהעובדת עודנה מועסקת בשירות המדינה, ולעובדה שהיא לא ביקשה למנוע את הפרסום באופן גורף, אלא רק את איסור פרסום שמה המופיע באתר נציבות שירות המדינה בהקשר להרשעה המשמעתית.

"העובדה כי המערערת ממשיכה להיות מועסקת על-ידי המדינה בתפקיד שהינו שיווקי, אשר מעצם טבעו וטיבו נשען על פרסום חיובי, יוצר מצב אבסורדי, שבו המערערת משמשת כאדם שניצב מאחורי פרסומה החיובי של המדינה, בעוד המדינה מפרסמת - באתר של נציבות שירות המדינה - כי המערערת היא אדם שמעל באמון המדינה". (עמש"מ 29553-12-12).