בעומדכם מול מדף מוצרים בסופר, למשל זה של מוצרי החלב או דגני הבוקר, האם אתם נוהגים לעשות השוואה בין מוצרים דומים המיוצרים על-ידי יצרניות שונות? ואם כן, מהו המדד שמנחה אתכם, המחיר או תכולת האריזות?
שאלה זו נשאלה במסגרת סקר שביצע מכון גיאוקרטוגרפיה עבור רשות ההסתדרות לצרכנות. מהסקר עולה כי רבים מהצרכנים אכן מתעכבים מול מדף המוצרים ועורכים השוואה:
כ-50% מהצרכנים בישראל משווים הן את המחיר והן את התכולה של מוצרים ארוזים בעת קנייתם, כ-19% דיווחו כי הם עורכים השוואה על בסיס המחיר בלבד, 8.7% מהנשאלים סיפור שהם משווים רק בין תכולת האריזות, וכמעט 18% לא משווים כלל.
בכדי לעודד את הצרכנים לערוך השוואת מחירים במעמד הקנייה, נכנסו לתוקף לפני 4 שנים תקנות המחייבות מבתי העסק להציע מחיר ליחידת מידה (100 גרם למשל), בכדי להקל על הצרכנים את מלאכת ההשוואה והחישוב הריאלי ביחס לתכולת האריזה.
"התקנות של מחיר ליחידת מידה, אשר נכנסו לתוקף בתחילת 2009, הוכיחו את נחיצותן ועובדה כי כבר כ-50% מהצרכנים נעזרים בהן בביצוע קניותיהם", אמר עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות.
לוינסון הביע את תקוותו כי "בעתיד כל הציבור ייעזר בעת קניותיו גם במחיר ליחידת מידה, וכך יוכל לבצע קנייה חסכונית, השוואתית ומושכלת יותר".
שאלה אחרת שנשאלו המשתתפים בסקר התייחסה לתקנות עיגול מחירים שנכנסו לתוקפם בתחילת ינואר 2014. תקנות אלה, נזכיר, שמו סוף לתמחור של מוצרים בסיומות של אגורות, במטבעות שלא קיימים בסל: לא עוד 1.95 שקלים או 10.99 שקלים וכדומה.
ומה חושב על כך הציבור? כ-57% מהצרכנים סבורים כי עיגול המחירים וביטול הצגת המחיר באגורות יתרמו לצרכן.
לעניין עיגול המחירים אמר עו"ד לוינסון כי "חשיבות האיסור על הצגת מחירים באגורות שאינן קיימות אינו רק בכך שאולי ייחסכו לצרכן אגורות בודדות, אלא ביצירת אקלים של ודאות צרכנית, כאשר המחיר והעודף יהיו ברורים, שקופים ומוחלטים לכל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
