"למעשה, דמי הניהול הקיימים כיום בחברות הפנסיה הגדולות הם מס על העובדים, המועבר ישירות לאנשי שוק ההון - שהם בוגרי משרד האוצר. החל ב-2014, מס של 4% מהפרשות הוא מס של 0.8% מהכנסות עבודה, כאשר 1% מהצבירה משמעותו מס על השכר של 4%. זהו סדר גודל של מס הבריאות מהעובד ליוצאי האוצר בשוק ההון" - כך אמר פרופ' שלמה יצחקי, מי שכיהן כסטטיסטיקן הממשלתי ב-2001-2012 וידוע בהתבטאויותיו החריפות.
יצחקי אמר את הדברים ביום עיון שארגנה אתמול (ב') הלמ''ס. לדבריו, עד 2013 דמי הניהול היוו כ-2% כאשר התשואה הייתה 4%, "המשמעות היא 50% עלות הניהול מהרווח המצטבר ללא נשיאת סיכון, שכן כל מי שנושא את הסיכון הוא החוסך", אמר הסטטיסטיקן הממשלתי לשעבר.
"פנסיה ממלכתית שתתווסף לקצבת הזקנה תהיה פונקציה של חיסכון לגמל של העובד - ויכולה ורצוי שתהיה מנוהלת על ידי המוסד לביטוח לאומי", אמר יצחקי. "ההשקעה יכולה להיעשות על ידי מומחים משוק ההון (באמצעות מכרזים). הפנסיה הממלכתית תוגבל עד תקרה מסוימת, כאשר מעבר לתקרה החוסך יופנה לקופות גמל פרטיות - כמו שנהוג בארה"ב".
יצחקי, הידוע גם בסלידתו מפקידי משרד האוצר, רמז כי האחראים לכך שאין פנסיה ממלכתית הם "אנשי האוצר המתעתדים לעבוד בשוק ההון ובעלי קופות הגמל הפרטיות". יצחקי ציין עוד כי הוספת פנסיה ממלכתית משמעותה עלות אפסית במערך הגבייה שכן הביטוח הלאומי כבר מעניק קצבת זקנה, יש לו מערך גבייה ובבעלותו היסטוריית השכר של העובד.
הסטטיסטיקן הממשלתי לשעבר התריע כי לפי נתוני גמל נט, ישנן 15 קופות גמל עם שיעור תשואה של פחות מ-6%, ומכאן שלהבנתו סופן "לפשוט יד לאוצר או רגל לעמיתים". יצחקי סבור כי החשש לחדלות פירעון של קופת גמל עלול לגרום בריחה המונית ממנה - מה שיחייב התערבות ממשלתית או הפקרת החוסכים, דבר שניתן למנוע במקרה של פנסיה ממלכתית.
מהניתוח של יצחקי עולה כי לחוסך כדאי להרכיב את תיק ההשקעות מכמה קופות גמל, כאשר מערך פנסיה ממלכתית מסוגל לעשות זאת בעבורו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
