אוכלוסיות מועדות להעלמת מס

רשות המסים נערכת לעליית מדרגה נוספת במלחמה בהון השחור ובהעלמות מס, ומתכוונת לדרוש דוחות מס שנתיים מעשרות אלפי תושבים שאינם נכללים ברשת משלמי המסים - מהלך שמטרתו לחשוף את ההכנסות וההון של אזרחי ישראל כדי להילחם בהון השחור.

תשלום מסים הוא אחד מהחובות המכבידים ביותר על האזרח כפרט, שכן המדינה נוטלת ממנו חלק ניכר מפרי עמלו של הפרט, ופגיעה בכיס היא תמיד כואבת.

בשיח הציבורי עולה חדשות לבקרים ההצעה להילחם בהון השחור באמצעות חקיקה - חוק שלפיו תוחל חובת דיווח כללית לרשויות המס על הכנסה והון על כלל הציבור בישראל, כנהוג בארה"ב ובחלק ממדינות מערב אירופה.

לטענת התומכים בהחלת חובת הדיווח הכללית, אין סיבה מוצדקת לכך שרק יחידים שהם עצמאים ובעלי שליטה בחברות יחויבו בדיווח, ואילו פלגים רבים באוכלוסייה ייהנו מהפריבילגיה להישאר מוגנים וחסויים מפני חשיפת פרטי הכנסתם והונם לרשויות המס. לדידם, חובת דיווח כללית היא תנאי הכרחי וראשוני להשגת שינוי במרקם החברתי-כלכלי, שגם תביא בד-בבד להקטנת הפערים החברתיים בישראל.

לעומתם, המתנגדים לחובת דיווח כללית גורסים כי מדובר בהקצאת משאבים רבים ויצירת עומסים מיותרים ולא מוצדקים על רשות המסים, שלא יבואו בהכרח לידי ביטוי במבחן התוצאה; קרי, הקטנת ההון השחור באמצעות מהלך זה.

לאורך שנים עולות טענות רבות, ומוצדקות, על כך שמערכת המס חייבת להיות שוויונית, כחלק אינטגרלי מעיקרון השוויון בפני החוק. יחד עם זאת, העיקרון החשוב של שוויון בפני מערכת רשויות המס אינו פשוט כלל ועיקר. לשמירה על עיקרון זה ישנן השלכות רוחב הפוגעות קשות הן בציבור משלמי המס והן גם ברשויות המס עצמן, וכפועל יוצא מכך גם בהכנסות המדינה.

מצד אחד, כאשר לא כל האוכלוסייה מדווחת לרשויות המס על הכנסותיה, נוצרת סיטואציה של חוסר שוויון, מה שיוצר מרירות בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה שכן מדווחת ומוטל עליה נטל מס כבד, מרירות הגורמת לחלק מאוכלוסייה זו לתמריץ חזק להעלמות מס ול"תחמוני" מס.

מצד שני, גם כאשר מערכת המס תהיה שוויונית, יהיה קשה מאוד לגבות מס אמת באופן מוחלט מכל האוכלוסייה. האם החלת חובת דיווח כללית היא בבחינת הכרח? בדומה לסוגיות משפטיות ומקרו-כלכליות רבות, כך גם בסוגייה זו לא קיימת תשובה חד-ערכית וחד-משמעית, והאמת טמונה אי-שם "באמצע".

הרצון כי במדינה מתוקנת ישרור שוויון מלא בנטל המס הוא חשוב וברור. מנגד, כ-95% מהעסקים בישראל מוגדרים כעסקים קטנים ובינוניים, אשר "כורעים" תחת נטל הביורוקרטיה, ורשות המסים נתפסת בעיניהם לא אחת כסוג של "אויב".

רשויות המס אינן צריכות לפנות אל ציבור זה רק עם "המקל", אלא גם עם "הגזר". המלחמה בהון השחור הייתה, הינה, ותתקיים עוד שנים רבות, והיא בבחינת ערך עליון, אולם אל לנו להפוך את נושא גביית המס - אחד המקורות החשובים של תקציב המדינה - למטרה. מרבית אזרחי המדינה הם שומרי חוק, ולכן יש לשמור על איזון ומידתיות ולפעול נגד מעלימי המס באופן ממוקד וכירורגי.

למפות אוכלוסיות "מועדות לפורענות"

כיום, בעידן הדיגיטלי, ניתן למפות ביתר קלות את האוכלוסיות "המועדות לפורענות", להגיע אליהן ולגבות מהן את המס. חלק ניכר מקרב האוכלוסייה בישראל אינה מגיעה לסף המס, וחלקה אף מגיע למס הכנסה שלילי.

לכן, אין הכרח להחיל את חובת הדיווח על כלל ציבור הנישומים, לפחות לא בעת הזו, שהרי מדיניות כזו עלולה לבסוף להיות במבחן התוצאה "תפסת מרובה לא תפסת". על רשות המסים לחתור ליצירת אווירה של תשלום מס אמת גם בדרך של העברת מסרים חיוביים, ולא רק בדרך של סנקציות ואיומים, על-ידי תגמול של האוכלוסייה שומרת החוק, ולעשות הכול כדי להפחית את חסמי הביורוקרטיה עבורם.

יש לעשות הכול כדי שנישום המציית לחוק וממלא את כל חובותיו, ירגיש שהוא מקבל את אמון המערכת, והוא אינו נמצא בחזקת חשוד לכאורה שטרם נתפס בקלקלתו.

בסופו של יום, רשות המסים חייבת להפוך את ציבור משלמי המסים לפרטנרים שלה, הפועלים יחדיו במטרה משותפת להקטנת ההון השחור, דבר שיגרום להעברת יותר משאבים לקופת המדינה ולהשגת יעדים לאומיים החשובים לכולנו.

הכותב, שותף-מנהל וממייסדי RSM שיף-הזנפרץ, כיהן כנשיא לשכת רואי חשבון.