צפו בתמונות: כלי רכב לא שגרתיים שיעלו בקרוב על הכביש

כל מי שביקר פעם בתערוכת רכב בינלאומית לא יכול היה שלא להתלהב מהעיצוב של דגמי התצוגה המרהיבים. מיטב המוחות היצירתיים והצעירים של תעשיית הרכב, מצוידים במיטב הטכנולוגיה, הוגים מדמיונם פסלים דינמיים מפלסטיק וממתכת ומעניקים חיים לרעיונות מעוררי מחשבה. מכוניות התצוגה, כולל אלה שאמורות לרמוז על דגמים סדרתיים עתידיים, מציעות פרופורציות מרכב יוצאות דופן, קווי מרכב חדים או עגלגלים, וחללי פנים שנראים כאילו נלקחו מהסט של "מסע בין כוכבים: הדור הרביעי".

אבל אז עוברים כמה חודשים, או אפילו שנה-שנתיים, ולשוק יוצאת המכונית הסדרתית, שמבוססת על אותו דגם תצוגה מסעיר. וראה איזה פלא: העיצוב הנועז עבר "צנזורה", הרעיונות הלוהטים ופורצי הדרך נכנסו להקפאה עמוקה, וכלי הרכב הסדרתיים ממשיכים קו אבולוציוני זהיר ושמרני עד דמעות.

ההסבר לכך פשוט: בעוד שרוב המעצבים-הכוכבים של תעשיית הרכב נמצאים בשנות העשרים לחייהם, המנהלים שמעליהם, אלה שמקבלים את ההחלטות, הם לרוב בני 50 פלוס. כשמוסיפים לכך את השמרנות של חלק גדול מהצרכנים בעולם, שמעדיפים להיצמד לנוסחאות מוכרות ולא למשוך תשומת לב או ללכת לפני המחנה (מישהו אמר "ישראל"?), אפשר להבין את תהליך הדה-רבולוציה שעוברים רכבי התצוגה. אבל יש גם כמה חריגים, שמוכנים לשכב על הגדר עבור התעשייה וללכת רחוק מאוד. להלן דוגמאות עדכניות.

MV אגוסטה דראגסטר: חפץ של תשוקה

אופנועי הספורט הגדולים הם סוג של פנטזיה גברית, ולפיכך העיצוב תמיד היה מרכיב גדול באטרקציה שלהם. יותר מכולם יודעים זאת האיטלקים, שמשתמשים בעיצוב עילי כדי להתמודד עם שלדות המירוצים והביצועים של אופנועי הספורט היפניים.

דוגמה טובה היא חברת MV אגוסטה, שכבר הציגה בשנים האחרונות כמה מהעיצובים היותר קיצוניים בתעשייה. דגם ה-MV800 דראגסטר החדש ממשיך את המסורת ולוקח אותה כמה צעדים קדימה. הצד המרשים ביותר של הכלי השרירי הזה הוא הזנב: בליטה קצרצרה עם מושב לרוכב, שממוקמת הרבה מעל הגלגל האחורי.

הגלגל האחורי הענק ו"העירום" - במידות 200/50 - מהווה חלק מהאטרקציה הכוחנית של העיצוב; אך כדי לעמוד בדרישות החוק להתקנת מספר רישוי, וכדי למנוע התזת בוץ, הוא מצויד במעין "כנף" זערורית, שנראית כאילו היא מרחפת באוויר.

כאשר מוסיפים שלישיית מפלטים שממוקמים זה מעל זה, שלדת צינורות חשופה על-פי מיטב המסורת האיטלקית, מנוע מסיבי שכל רכיב מכני בו נראה כמו פיסול מודרני במתכת, וחרטום עירום ומינימליסטי, מקבלים אפקט WOW רציני.

אגב, הדראגסטאר האיטלקי הזה לא רק יפה אלא גם אופה. מנוע ה-800 סמ"ק שלו מייצר 125 כוחות סוס והרבה מומנט, והוא מצויד באלקטרוניקה עתידנית: מערכת ניהול המנוע, למשל, כוללת ארבעה מצבים לבחירת המשתמש: "נורמלי", "ספורט", "גשם", ומצב רביעי, שמאפשר לרוכב "לתפור" את תגובת המנוע והמצערת לטעמו.

מתי: בחודשים הקרובים

כמה: קצת יותר מ-13 אלף אירו, כולל מע"מ, באירופה

סיטרואן "קקטוס": עיצוב מחוץ לקופסה

לסיטרואן יש רומן ארוך עם עיצוב עילי, ובשנים האחרונות היא יישמה אותו בעיקר במותג הפרימיום שלה DS (ע"ע DS4 ו-DS5). כעת סבורים הצרפתים שגם "הקהל הרחב" בשל למכונית, שמתרחקת מהקופסה.

ה-C4 קקטוס החדשה היא מכונית קומפקטית בגודל של האצ'בק אירופית טיפוסית - 4.16 מטרים לאורך, 1.73 מטרים לרוחב - אבל פרט לממדים הקומפקטיים אין בה שום דבר טיפוסי. העיצוב החיצוני, למשל, נשלט על-ידי משטחי זכוכית ענקיים, שתופסים כמעט שליש מהרכב ומשתלבים בגג הזכוכית, והחרטום הגבוה משלב פנסי חזית כמעט בלתי נראים.

סיטרואן הוסיפה גם "משטחי חיכוך" ענקיים על דלתות הצד, שעשויים מחומר פלסטי חדשני בשם airbump, שמלבד ערכו הקישוטי גם סופג זעזועים וחיכוכים ומקטין את עלויות התחזוקה של הרכב (נסייג שלא בטוח אם זה נכון במקרה של הנוער הישראלי, שמצויד בסיגריות ובסכינים יפניות). את הדיפונים החיצוניים ניתן להזמין במגוון צבעים, בהתאם לצבעי הדיפון הפנימי, למשל.

תא הנוסעים עצמו מאמץ גישה עתידנית-מינימליסטית עם שימוש מזערי בכפתורים ובמתגים מקובלים תוך העברת כל הפיקוד לשני מסכים צבעוניים קומפקטיים. אפילו ידית ההילוכים הוחלפה (בדגם האוטומטי) בשלוש כפתורים: דרייב, ניוטרל ורברס.

כראוי למעצבים צרפתים, שילבו אנשי סיטרואן בכלי גם מוטיבים מעולם המזוודות האופנתיות ומעולם משקפי השמש היוקרתיים - כמו גג ענק מזכוכית בטכנולוגיה של משקפיים, שמסננת כמעט את כל קרינת ה-UV, וידיות "דמויות מזוודה". מאחורי העיצוב יש גם הרבה הנדסה מתקדמת, שאפשרה - בין השאר - להפחית את משקל הרכב לפחות מ-1,000 קילוגרמים (כמעט 200 קילוגרמים פחות מה-C4 הרגילה) לטובת חיסכון בדלק.

מתי: במחצית השנייה של השנה

כמה: בטריטוריה ה"משפחתית", פלוס מינוס; קרוב לוודאי שפחות מ-130 אלף שקלים

פולקסווגן Taigun: יקר רק מבחוץ

כמעט כל היצרנים בעולם מפתחים כיום דגמים למדינות מתפתחות - מה שמכונה לעתים "העולם השלישי". כמעט תמיד מדובר בכלים קטנים ופשוטים עם מרווח פנים שופע, מנועים חסכוניים ותא נוסעים בגימור בסיסי. כלים כאלה חייבים להיות זולים מאוד לרכישה, ולפיכך מוטלות מגבלות קשוחות מאוד על תקציב הפיתוח. עיצוב חדשני הוא בגדר מותרות.

אבל, פה ושם יש יצרנים שמנסים להעניק ערך מוסף של עיצוב ותחכום גם ללקוחות מעוטי יכולת בעולם. דוגמה בולטת היא רכב הפנאי הקומפקטי של פולקסווגן, שמכונה Taigun. הדגם המוכן לייצור של הרכב הוצג בינואר השנה בתערוכת הרכב של ניו דלהי - הודו היא אחד משוקי היעד העיקריים של הרכב - והפתיע את הקהל.

בתוך מרכב זערורי, שמבוסס על פלטפורמת הפולו, הצליחו המעצבים לדחוס את כל האלמנטים החזותיים של רכב פנאי יוקרתי ומשודרג "נוסח ארצות הברית". הפרופורציות רחבות ועגלגלות, הידיות בדלתות האחוריות חבויות בתוך המרכב כדי ליצור אשליה של מכונית קופה, הגלגלים גדולים ביחס לגוף, הדלת האחורית מתרוממת בשני חלקים, ויש אפילו "קיט שטח" קוסמטי עם פגושים קרביים ועם אפשרות להתקנת הגלגל הרזרבי מאחור.

תא הנוסעים בסיסי מאוד, כצפוי, אבל הוא מחפה על הדלות עם חומרי דיפון צבעוניים ועם מראה היי-טקי, והמושבים מתוכננים לספק מקסימום של חלל פנימי. את הרכב הקטן מניע מנוע טורבו חדש בנפח 1 ליטר בלבד, שמייצר 115 כוחות סוס, ויוצע כנראה עם אופציה לתיבת DSG. כל עיצוב ה"כאילו" הזה יוצע - לפחות בחו"ל - במחירי עולם שלישי.

מתי: עוד לפני סוף השנה

כמה: ככל הנראה פחות מ-9,000 דולרים לפני מס

חיפושית Dune: לדיונות של בברלי הילס

החיפושית המודרנית היא דוגמה קלאסית לפלטפורמת רכב סטנדרטית (של פולקסווגן גולף), שהופכת לאייקון חוצה גבולות בזכות העיצוב בלבד. אלא שגם כוח המשיכה שלה נשחק עם השנים, ופולקסווגן החליטה לרענן את העיצוב המוכר עם משהו קצת יותר נועז.

הפתרון הוא למזג לתוכו אייקון נוסף ונוסטלגי לא פחות: הדיון באגי המיתולוגית. פולקסווגן משתעשעת ברעיון הזה כבר מספר שנים, אבל השנה הוא עתיד לרדת אל הכביש בדמות מכונית אמיתית.

בעת השקת דגם התצוגה חיפושית Dune בתערוכת דטרויט, בינואר השנה, הודיעה פולקסווגן כי "נכון לרגע זה מדובר ברכב תצוגה, אבל כל דבר בו זמין ומוכן לייצור כרכב סדרתי". היא גם הוסיפה שהוא "מצביע לכיוון הקיץ הקרוב". רמזים הם לא עבים יותר מזה.

אז מה יש לנו שם, מלבד צבע צהוב-כתום מטאלי? המעצבים לקחו את העיצוב העגלגל של החיפושית הרגילה והגדילו משמעותית את הכנפיים, ואיתם גם את רוחב הרכב (1.85 מטרים) כדי ליצור אפקט דרמטי. בתוך הקימורים התיאטרליים הללו הותקנו גלגלים ענקיים ומעין מדרגת צד אורכית, שמחברת ביניהם. הרכב עצמו הוגבה בחמישה סנטימטרים לטובת "מראה שטח", פנסי led מתוחכמים הותקנו בתוך הפגושים, ומעל הזנב נוספה כנף אימתנית נוסח פורשה 911 של פעם - אם כי ספק אם הפריט הזה יגיע גם למכונית הסדרתית.

תא הנוסעים נותר פחות או יותר ללא שינוי, למעט חיפויי פלסטיק צבעוניים שתואמים את הצבע החיצוני, ומעין מוט אחיזה מסיבי שמותקן מעל תא הכפפות - בנוסח ידיות האחיזה של הבאגי המקורי, שנועדו למנוע מהנוסעים לעוף מהרכב לאחר דילוג על דיונות. פרט לכך זוהי חיפושית לכל דבר, עם המכללים המוכרים של הגולף. נותר רק לראות אם פולקסווגן תצליח לשחזר את טרטור המנוע הידוע של הבאגי המקורית.

מתי: כנראה עוד לפני סוף השנה

כמה: לא זול; מן הסתם קרוב ל-30 אלף דולרים בארצות הברית